אין שוער בשער: בלסטר סיטי, אחת הקבוצות היותר מרתקות בפרמייר ליג, סוחבים את כל הליגה האנגלית על הגב עם ספיגה של 22 שערים בשבעה משחקים (נכון לכתיבת שורות אלה).
2 צפייה בגלריה
דלויה וישראלי. הדיון הבלתי פוסק סביבם עלול לגמור להם את הקריירה |
( צילומים: עוז מועלם)
פרשנים בממלכה תולים את ההתרסקות של מי שהיתה עד לא מזמן אלופה ומחזיקת הגביע האנגלי בעובדה שהכחולים ויתרו על שוערם קספר שמייכל. "בלי שמייכל זה לא אותו דבר", מסביר איתי דהן, ירושלמי משלנו ואחד מאוהדיה הוותיקים של לסטר. "שמייכל עזב כי הוא הרגיש מיצוי והלך לניס, אבל בלעדיו הקבוצה לא מוצאת את הידיים ואת הרגליים. הם נתנו צ'אנס לשוער השני, דני וורד הוולשי, שהגיע לפני כמה שנים מליברפול, אבל הניסוי הזה נכשל.
" יורדים עליו ברשתות החברתיות, לועגים ללסטר, וזה נראה רע. הוא לא יציב, אין לו משחק רגל טוב, המיקום לא נכון. בקיצור, יש ללסטר בור בעמדת השוער, והחל מהמשחקים הקרובים השוער המחליף של וורד יקבל צ'אנס בתקווה שזה לא ייגמר בירידת ליגה". לסטר במובן הזה היא המקבילה האנגלית של בית"ר, אף שאיתמר ניצן מסתדר יוצא מן הכלל במכבי נתניה, ואילו קספר שמייכל סובל מכל רגע בקבוצתו החדשה ניס.
חצי קבוצה
פעם היה נהוג לומר ששוער זה "חצי מקבוצת כדורגל". אז נכון שמאז שהכדורגל הפך לכל כך טקטי זה קצת פחות מדויק, אבל עדיין, אין מועדון או נבחרת בעולם לאורך ההיסטוריה שלא הצליחו בגדול עם שוערים שהם פיגורות או התרסקו על האף כשהחליטו להתפשר בעמדה הכל כך קריטית הזאת. הבחירה של בית"ר עם סיום חלון ההעברות ב־28 בספטמבר להישאר עם איתמר ישראלי ונתנאל דלויה כמי שאמורים להגן על שערה היא סיכון אדיר. בבית וגן עשויים לגלות בשבועות הקרובים שהם צריכים להחתים שוער שהוא שחקן חופשי מחוסר ברירה או להישאר באותה מתכונת עד חודש ינואר ולהתפלל לטוב.
לזכותו של יוסי אבוקסיס ייאמר שהוא חיפש שוער עד לרגע האחרון של החלון. בוריס קליימן לא שוחרר מוולוס היוונית, כך גם אריאל הרוש, שבבאר שבע הטילו וטו על עזיבתו, ושוערים זרים שהוצעו למאמן בית"ר לא שיחקו כדורגל תקופה ארוכה. ועדיין, גם אבוקסיס וגם אוהדי בית"ר יודעים שהפשרה בעמדת השוער תעשה להם השנה הרבה מאוד דפיקות לב.
אלי אוחנה מכיר את הסיטואציה הזאת מצוין. בעונת 2001-2000, אחרי שקובי בן גור הראה לו את הדרך החוצה מבית"ר, הוא מונה למאמנה של בני יהודה. בהיעדר משאבים אוחנה נאלץ להתפשר על שוער ביתי חסר ניסיון בשם מוני שיקלי, אחרי שהשוער הראשון, יניב והבה, נפצע. המהלך הזה עלה לו ולקבוצה משכונת התקווה בירידת ליגה. הזהובים ניסו לאורך כמעט עונה שלמה למצוא שוער בעל שיעור קומה שיחליף את שיקלי, אבל חוסר מזל מנע מהם את השינוי. בחלון ההעברות של אותה עונה, בפברואר (כך היה נהוג אז), כבר הגיעו בבני יהודה לסיכום עם אלכסנדר סאריץ', אבל היו צריכים לוותר על זר. אך היתה בעיה שקשרה המקדוני של בני יהודה ילקו גיורסקו, שכבר היה בדרך להפועל באר שבע, היה צריך ששחקנה של ב"ש פטר אמולה יעבור לבני סכנין. העיסקה הסיבובית הזו לא צלחה, שיקלי נותר בשערה של בני יהודה, שכאמור ירדה לליגה הלאומית.
השבוע אוחנה פחות דיבר על שיקלי, יותר על קבוצת נעוריו. "דלויה שוער טוב", אומר אוחנה. "אני חושב שמיהרו מדי לזרוק אותו למים אחרי שהוא לא עשה הכנה בגלל שהיה פצוע במחנה האימונים ושבסוף הכל זה עניין של ביטחון. אני גם לא שותף לביקורת על השחרור של איתמר ניצן כי מבין אלה שבית"ר היתה חייבת לוותר עליהם הוא היחיד שהיה לו ביקוש, וזו תקופה שברק אברמוב עוד לא היה בתמונה אז לא היתה ברירה". נציין כי ניצן שוחרר מבית"ר אחרי שאוחנה כבר סיים את תפקידו כיו"ר.
גם בית"ר מכירה היטב את סיפור ה'אין שוער', בעונת הירידה האחרונה של הצהובים־שחורים, 1991-1990. אחרי יוסי מזרחי ובוני גינצבורג, בבית"ר החליטו אז בהיעדר תקציב (מזכיר לכם משהו?) להמר על גולן מלול בן ה־21 ואייל בר מימון כשוערי הקבוצה. זה נגמר ב־42 שערי חובה ב־29 משחקים (כולל הפלייאוף), בשערים ששייע פייגנבוים מכנה "לא מחויבי המציאות", וכאמור בירידה.
אם נלך למקום קצת יותר עדכני, אז לפני שנתיים הימרו (שוב) בבני יהודה על שוער צעיר תוצרת בית בשם עומר ניראון. גם כאן, ניראון לא היה הסיבה העיקרית לירידת הקבוצה לליגה הלאומית, אבל אין אחד בבני יהודה שלא יגיד לכם שעם שוער שהוא פיגורה, כזה שיש לו ניסיון והוא 'מביא נקודות', התמונה היתה שונה לגמרי. במקרים אחרים, לכולם זכור איך בעונת 1991-1990, אחרי תבוסה של 5:0 של מכבי חיפה בנתניה מיהר מאמן הירוקים שלמה שרף לרכוש את ויקטור צ'אנוב על חשבונו של גיורא אנטמן. שרף אמר בדיעבד: "היו לנו הרבה בעיות בהגנה ולא יכולנו להחליף יותר מדי, אבל הזדמנות להביא שוער כמו צ'אנוב יש פעם ב־20 שנה, שלוש דרגות מעל כל שוער. זו לא רק היכולת אלא הגישה, קופץ לרגליים של שחקנים, לא מפחד מכלום ושולט בקבוצה מאחורה. תמיד יזכרו את הדאבל ההוא של איל ברקוביץ', ראובן עטר וטל בניין, אבל אני תמיד אזכור שצ'אנוב עשה את השינוי הגדול".
ואם נלך שוב לימינו אנו, הגם שמדובר במשחק נוקאאוט, קשה לשכוח את ההופעה המושלמת של דניאל פרץ במדי הנבחרת הצעירה מול אירלנד, שהעלה את הכחולים־לבנים לטורניר היורו לפני שבועיים.
הביצה והתרנגולת
לאורך ההיסטוריה כמעט תמיד היו שוערים שהם אגדות. עוד מהימים של חיים לוין, יוז'י סורינוב ז"ל, יוסי מזרחי (השוער הירושלמי הגדול בהיסטוריה), איציק קורנפיין ועוד רבים וטובים. בעונת 1974 ביקש יוז'י סורינוב ז"ל לצאת למבחנים בבונדסליגה. בבית"ר ענו לו: "ניתן ליוסי מזרחי ארבעה משחקים. אם הוא יעמוד במשימה תיסע, ואם לא, תישאר בארץ".
המשחק הראשון של מזרחי היה בכפר סבא. בית"ר הפסידה 3:1 (בלי שום שער באשמתו). בשלושת המשחקים הבאים השוער הצעיר כבר שמר על רשת נקייה ונבחר לשחקן החודש. סורינוב קיבל אישור לנסוע בלי תאריך חזרה. הסיפור הזה מעניין, כי כאן יש דוגמה קלאסית למהלך שבו שוער מקבל קרדיט כמה משחקים ברצף ויש לו את הביטחון להוכיח את עצמו. בבית וגן ומסביב צקצקו בלשון בעניין השוער מאז תחילת הליגה, ודלויה, שבמשחק בנתניה היה בסדר גמור, הרגיש שיושבים לו עם סטופר. כאן כבר הגיע שער מביך מול באר שבע וירידה לספסל.
"אני לא אוהב את מה שעושים בבית"ר לשוערים דלויה ואיתמר ישראלי", אומר לירן שטראובר. "זה לא שהקישור וההתקפה מתפקדים או שההגנה מציגה יכולת נורמלית ואפשר להפיל הכל על השוער. ברור שתמיד עדיף שוער עם ניסיון ולא להפיל את זה על שוערים שהם בלי רזומה במעמדים האלה, אבל זה עוול להפיל על דלויה וישראלי את כל החולאים של בית"ר".
אומרים שאם היה כאן שוער בעל שיעור קומה, גם לחלקים אחרים בקבוצה היה ביטחון. "זו שאלה של הביצה והתרנגולת. במקומות מסוימים ההגנה נוסכת ביטחון בשוער, ובמקומות אחרים השוער נוסך ביטחון בהגנה. אני חושב שצריך להוריד את הנטל ואת השיח מהשוערים של בית"ר כי זה לא הוגן להפוך אותם לבעיה כשיש לקבוצה עוד המון בעיות אחרות. אני מקווה גם בשביל דלויה וגם בשביל ישראלי שהם מספיק חזקים מנטלית להתמודד עם רעשי הרקע האלה כי העונה הזאת והדיון הבלתי פוסק סביבם עלולים לגמור להם את הקריירה. מצד שני, אם הם עשויים מהחומרים הנכונים, אין עונת התחשלות יותר טובה מעונה כזאת. אם הם חזקים בראש, הם יכולים להרוויח המון מהעונה הזאת".
לבית"ר ואבוקסיס יהיה מקצה שיפורים בחודש ינואר. אם דלויה וישראלי לא יוכיחו את עצמם ואם הם באמת יכרעו תחת הנטל, בבית וגן עשויים לפנות לאופציה של 'שוער חופשי'. זה עדיין לא משנה את העובדה שבכל פעם שהכדור יטייל ליד הרחבה של בית"ר, אוהדי בית"ר, שחקניה וגם אלה שעל הספסל יחוו דפיקות לב מואצות.
