1. בית"ר חוזרת מהפגרה כשהיא עם שלושה נצחונות רצופים ובעמדת זינוק נפלאה להיצמד לצמרת הגבוהה ולרשום פתיחת עונה סופר מוצלחת. ועדיין, הקבוצה של ברק יצחקי היא עדיין חידתית במובן הזה שיש לה יותר מדי רגעים במהלך 90 דקות שהיא לא באירוע. מצד שני, יש כאן קבוצה עם המון אופי שמנצחת את קרית שמונה בעשרה שחקנים, חוזרת מפיגור מול ריינה, מבצעת רמונטדה שתיזכר המון זמן מול הפועל פתח תקוה במשחק סופר דרמטי וגם שומרת על רשת נקיה בעשרה שחקנים מול מכבי חיפה.
בית"ר לא מסוגלת כנראה לנצח משחק נטול דפיקות לב מיותרות. היא נהנית לסבך לעצמה את החיים ולהעלות לאוהדים שלה את מפלס הלחץ. זה נשמע כמו פינוק, אבל יצחקי חייב לעבוד עם החניכים שלו על הורדת מפלס העצבים אחרי ארבעה אדומים בשישה משחקים אבל גם ובעיקר להיות חסונה מספיק כדי שהמשחק יזרום בקצב שהיא מכתיבה ולא לעשות כל שבוע שטויות שבסוף יעלו לה ביוקר.
קראו גם:
עד כה, בכל פעם, פרט למשחק מול הפועל ת"א, היה משהו שהפך את הקערה, אם זה הווינריות של אצילי, הרוח החדשה של המחליפים, הנאיביות של היריבות. מול אשדוד במשחק הקרוב, צריך לנסות פעם אחת, להעביר 90 דקות נעימות עם משחק סולידי וניצחון. זה גם יחזיר לכולם את האוויר וגם יביא לניצחון רביעי ברציפות שישים חותמת על כך שבית"ר חברה בצמרת הגבוהה.
2. ירדן שועה לא יהיה בעוד שלושה ימים על הדשא בטדי בגלל אדום מטופש חסר אחריות וילדותי. כנראה שאפשר להחמיא לשועה על התהליך שהוא עבר בשנים האחרונות, אבל לעולם אין לדעת מתי יקפוץ לו הפיוז. שועה למזלו ולמזל כולנו, לא הצליח להחריב לבית"ר את המשחק מול הפועל פתח תקוה אבל הראה שלבנות עליו כמבוגר אחראי גם בזכות היותו קפטן זה יומרני מדי.
מקצועית, בית"ר לא יכולה לוותר על שועה. אבל היא כן יכולה כמערכת להחליט שהיא לא חיה על הרולטה הזו לפיה על איזה צד שועה קם בבוקר. זה לא אמור להיות ברמת הצוות המקצועי, ברק יצחקי ואלמוג כהן. זה אמור להיות אצל מישהו ששועה מאד מאד מכבד ומעריך- ברק אברמוב. ייקח נא בעל הבית את שועה (למרות שעל פניו זה אינו תפקידו של הבוס הגדול) וינסה להבין ממנו מה צריך לקרות כדי שהוא יתיישר ויתפקס. יוסי אבוקסיס בעבר, היה בארבע עיניים נכנס בשועה חזיתית בחדר סגור אבל כשהדלת היתה נפתחת היה נותן לשועה ולסביב את התחושה ששועה הוא בעל הבית על הדשא. זו דרך אחת. הדרך השניה היא להבהיר למספר 7 שעד כמה שהוא הכוכב והפנים של בית"ר, הוא לעולם לא יהיה יותר גדול מהמועדון.
3. בעוד שלושה ימים יגיע לטדי אורי עזו, השחקן הכי משמעותי של מ.ס אשדוד. בית"ר ניסתה יותר מפעם אחת לבצע בשבועות האחרונים טרייד עם מכבי ת"א שיעביר את עדי יונה למכבי ת"א ואת עזו לבית"ר. זה לא צלח. דווקא יונה בפתיחת עונה טובה, למרות שהדיעה הרווחת עליו בקרב יושבי היציע היא לא טובה ועושה לו עוול. גם מול קרית שמונה עם שער שכבש וגם עם הבישול מול קרית שמונה, יונה הוכיח שהוא מספרים. מול אשדוד, עזו יגיע מפוצץ במוטביציה לטדי, כדי לגרום לאלמוג כהן להשתכנע שהוא צריך בעתיד ללבוש את המדים הצהובים שחורים. ראו הוזהרתם.
4. טימוטי מוזי הוא כרגע, במובן הכי חיובי שיכול להיות, הסיבה שלאלמוג כהן וברק יצחקי יש מיגרנה. על פניו, מוזי היה אמור להיות, בדיוק כמו מול הפועל פתח תקוה ג'וקר שעולה מהספסל וישנה את המשחק. הבעיה היא שמספר 11 של בית"ר יותר מדי טוב כדי להתבזבז מחוץ ל-11 של בית"ר. אז אם עד עכשיו ניסו כל מיני ורסיות בלי מוזי, והפכו את הקישור לפקק וחבית חומר נפץ של אגו, בא מוזי מול פ"ת, ואותת ליצחקי וכהן שהוא לא ג'וקר אלא ברומטר. מול אשדוד זה יהיה קל, אבל החל מהשבוע הבא, כששועה יחזור מההרחקה, שוב הצוות המקצועי יצטרך לשבור את הראש איך מצוותים גם את אצילי, גם את שועה וגם את מוזי כשמאחוריהם מרשימה שכוללת את טאברש, ירין לוי, מיכה, בן שימול ויונה יכולים לשחק רק שניים.
כל זה אינו לא משנה את העובדה שמוזי בדרך לעונה הטובה בקריירה שלו כנראה, פשוט רק צריך לתת לו את הבמה ורק אז לחשוב, מי הם אלה שצריכים לרוץ איתו.
5. ספק רב אם בית"ר הנוכחית היא קבוצה יותר טובה מזו שהיתה לה בעונה שעברה. היא לא באמת התשדרגה בגזרת הזרים וגם אין לה בשורות מרנינות ברמת הישראלים החדשים שלה. אבל זו בהחלט בית"ר אחרת. יצחקי, על אף שיש המון דברים שהוא צריך להשתפר בהם כמאמן וגם לשפר בקבוצה שלו, הצליח יחד עם אלמוג כהן לעשות כאן קבוצה עם אופי ועם חוסן, מה שלא היה כאן בבית"ר כבר המון שנים.
משחקים כמו זה נגד מכבי חיפה בעשרה שחקנים שמונים ומשהו דקות, כמו מול קרית שמונה בעשרה שחקנים, מול ריינה עם שיויון עד הדקות האחרונות ובמיוחד זה מול הפועל פתח תקוה שהזכיר במשהו את המשחק הגדול בתולדות המועדון ב-1998 מול ב"ש בחוץ עם 5:2 אחרי פיגור של שני שערים וכרטיס אדום, הראה שזו בית"ר קשוחה. כזו שקשה מאד לשבור. זה מאד משמעותי, כי בליגה עם המון קבוצות "קטנות", הגב של הקהל שמגיע בהמוניו לטדי, זה שווה נקודות וקבוצה שגם אם היא לא ברמה של ב"ש ומכבי ת"א, יכולה לסמן את המקום השלישי כמטרת על ריאלית.
