פיקוד דרום
הפעם האחרונה בה נרשם מירוץ אליפות מרובע, התרחשה בעונת 1985-1986, כשהפועל ת"א, מכבי חיפה, מכבי ת"א ובית"ר ירושלים רצו לתואר עד למחזור ה-28 והשאירו את שני המשחקים האחרונים למאבק דו־ראשי בין הפועל ת"א למכבי חיפה. זה הסתיים במשחק עונה לפנתיאון וזכיה באליפות ברגע האחרון של האדומים מאופסייד פאסיבי. קשה לדעת אם בית"ר ירושלים והפועל ב"ש מסוגלות להיות באיזור של המקום הראשון גם בחודשים אפריל מאי, אבל נדמה שמשהו נהדר קורה בבית וגן (עליו כתבנו בשבוע שעבר) ומשהו לא פחות טוב מתרחש בטוטו-טרנר.
רן קוז'וך התרסק עם ב"ש בקיץ באירופה, עד שיש מי שהחל לחשב את קיצו לאחור תחת אלונה ברקת. את הליגה לעומת זאת הוא פתח מצוין, ואם לא הפחתת הנקודות בעקבות האירועים במשחק מול סכנין, ב"ש היתה היום עם 20 נקודות.
אז מה קרה כאן בעצם, ומה ההבדלים בין ב"ש של הקיץ לזו של תחילת העונה? נדמה כי קוז'וך ניסה להיות בכוח מאמן של קבוצה גדולה עם כל הגינונים ומשחקי הניסוי והטעיה, וקצת שכח שהביאו אותו לב"ש כדי שיהיה הוא עצמו, כלומר מאמן שיודע לעשות מהלימון לימונדה. קוז'וך ניסה בקיץ להיות קצת יותר פופולרי ופחות נאמן לדרכו, עד שנפל לו האסימון שגם אם ייכשל בב"ש, לפחות יעשה את זה בדרך שלו ועם האמת שלו. מה שקיבלנו מאז זה ספסול אמיץ של רותם חטואל, ויתור על אנטוניו ספר כשחקן מוביל והפיכתו לשחקן ה-12, וכן דקות משמעותיות לאמיר גנאח שהוא כוכב כדורגל בהתהוות.
ב"ש מתקשה להניע במשחקיה. היא מתחילה הססני ונכנסת לעניינים רק במחצית השניה, לפעמים רק בשליש האחרון של המשחק. זה נובע מהעובדה שקוז'וך לא פעם מערבב את הקלפים מחדש עם שורת חילופים ושחקנים שמחליפים עמדות בתוך המגרש.
חסר לב"ש להפוך את הרגעים בהם היא טובה לדקות הרבה יותר משמעותיות, אבל קוז'וק מנסה לסדר גם את זה. עם הריכוך מכיוון היציעים כלפי היחס העוין בתחילה שקיבל, היכולת לאסוף לפעמים נקודות בכוח ומקצה השיפורים שלבטח יגיע בחלון ההעברות בינואר, אל תזלזלו בבאר שבע.
שובו של היוסי
הניצחון של מכבי נתניה ביום שבת בטדי שעברה בפרמיירה של יוסי אבוקסיס לא היה מפתיע, כי זה מה שקורה בדרך כלל במשחק הראשון של כמעט כל מאמן. הוא גם לא מבשר על כך שהקדנציה של אבוקסיס בנתניה תהיה הצלחה גדולה, כי הדרך עוד ארוכה ומפותלת.
על דבר אחד אף אחד לא יכול להתווכח: אבוקסיס עשה בעונה שעברה את כל הטעויות האפשריות. הוא נטש מועדון וקהל שקיבלו אותו בחזרה אחרי 21 שנה, רק כדי שוב להפנות לו עורף, והיה שותף מלא לירידת הליגה של קבוצת נעוריו ומועדון ענק בכדורגל הישראלי.
אבוקסיס, עדיין, מאמן כדורגל טוב בזירה המקומית. יכולת והישגים אף פעם לא היו הבעיה שלו. הוא נכשל בכל מקום בו חשב שהוא יותר גדול מהמועדון. הבריחה מהפועל ב"ש היתה נטו בגלל אגו. גם זו מבית"ר. התקופות הקשות בבני יהודה נבעו בעיקר מכך שהוא חשב שהעסק "קטן" עליו בתחתית ליגת העל ובליגה הלאומית.
אם הלקח שהוא למד בכמה חודשים בבית, הוא שיוסי אבוקסיס הוא לא הסיפור אלא הקבוצה השחקנים והאוהדים של המועדון שהוא מאמן, אבוקסיס עשוי לפרוח בנתניה. אם באמצע הדרך הוא שוב יתחיל להתעסק ב"אכלו לי, שתו לי, בוא נראה איפה יש אתגר מעניין מעבר לפינה", הקארמה שהפכה את העונה שעברה לסיוט מתמשך עבורו לא תלך לשום מקום.
אין ספורט
תקציב המדינה לשנת 2025 אמור לעבור עם קיצוץ חסר תקדים של 600 מיליוני שקלים בתקציב הספורט. שר התרבות והספורט, שהצביע נגד התקציב, הסביר: "הגענו לדיוני התקציב, אמרנו שתרמנו את חלקנו, אל תגעו יותר בספורט. אנחנו בימים קשים למדינת ישראל, אז זה הדבר היחידי שיכול עוד לתת טיפה נחת לאזרחי ישראל. או שהמילואימיניק רוצה ללכת למשחק כדורגל, או שאשת המילואימניק רוצה לקחת את הילד לחוג ג'ודו. אבל באוצר נתקלתי באטימות, לכן אני מתנגד לתקציב המדינה.
"בדמוקרטיה", הוסיף השר, "הציבור קובע, לא פקידי האוצר. אנחנו לא נפסיק ולא נעצור עד שיעזבו את הספורט והתרבות במנוחה. עד שיבינו שספורט ותרבות הם החוסן הנפשי והמנטלי של אזרחי ישראל. אבל אם לא יבינו את זה, אז מה הטעם של המלחמה הזאת? על מה אנחנו נלחמים אם לא על התרבות והמורשת שלנו? על היום יום?".
האמת? יש דברים יותר חשובים בחיינו מאשר הספורט. אבל אם יש מקום אחד שמשמש כאסקפיזם, הרבה יותר למשל מאשר משרדי ממשלה מיותרים שמאוישים בגלל אינטרסים פוליטיים - זה היכולת להגיע פעם בשבוע לאצטדיון ולשכוח מהצרות של המדינה הזו למשך שעתיים. אם יש משהו שגורם לנו לבכות משמחה, זה לראות מדליסט אולימפי. והלוואי ובמדליה הבאה הוא יהיה מספיק אמיץ, במקרה שהגזירות הללו ייצאו אל הפועל, לא לענות לטלפון של ראש הממשלה.
קראו גם:
בעיטת טיל
יום שני, שעה שתיים. 30 שעות לפני משחקה של בני סכנין מול בית"ר ירושלים בעכו, במהלך אימון הקבוצה של המגזר באצטדיון שאמור לארח את המשחק, נשמעות אזעקות שמכניסות את השחקנים והצוות המקצועי לממ"ד. המשחק של סכנין מול בית"ר היה אמור להתקיים במועדו המקורי ב־19 באוקטובר.
אלא שבזמן ששתי הקבוצות התכוננו למשחק בעכו, נפלו בעיר באותה שבת טילים, וגרמו לדחייתו. למרות שבעכו בחלק מהזמן לא מתקיימים לימודים ואירועים המוניים מחשש לנפילות טילים, אף אחד במינהלת הליגה לא חשב שיש צורך להעביר את המשחק לאצטדיון אחר. לאורך כל הזמן הזה שמענו ש"סכנין מתעקשת שהמשחק יתקיים בעכו", כאילו שסכנין היא הרגולטור של הכדורגל הישראלי.
נכון לכתיבת שורות אלה, יממה לפני המשחק לא היה ברור היכן והאם הוא יתקיים. למה? אולי כי זה לא פוליטיקלי קורקט לכפות על סכנין היכן לשחק? אולי כי בכדורגל שלנו, ההיגיון נשאר בש.ג., ואולי סתם נוח לעשות צחוק מבית"ר ירושלים, מאוהדי הכדורגל ומהענף כולו. העיקר שימשיכו למכור לנו פרסומת עם "יש בי אהבה והיא תנצח", כדי לקדם את הענף. 'יש בי אטימות והיא לא תוביל לשום מקום' - את זה אף אחד לא אומר.
אתם אמרתם
"אולי ארכוש את שחקני 'הכוכב האדום' ואעביר אותם לפרטיזן בלגרד"
עופר ינאי, בעלי הפועל ת"א כדורסל, מתכנן פעולת תגמול בגלל הפלרטוט של 'הכוכב האדום' עם כוכב האדומים
ג'ונתן מוטלי (כל האתרים)
