30 שנה, לך תזכור: שש צלחות אליפות יש בארון התארים של בית"ר, אבל המפתיעה ביותר היא ללא ספק האליפות השנייה, בעונת 1993-1992. בדיוק 30 שנה עברו מאז שמאיר איינשטיין ז"ל אמר בסיום משחק ההכתרה של בית"ר בנתניה "ה־1 במאי, חג הפועלים, הוא חג הבית"רים", כשהקבוצה של דרור קשטן מדהימה את כל עולם הספורט הישראלי.
מי שרוצה ללמוד איך בונים קבוצת כדורגל, אז הקיץ ההוא של 1992 מספר את הסיפור כולו. קשטן, שזכה 6 עונות קודם עם בית"ר בתואר אליפות היסטורי, הוחתם בקבוצה עוד לפני שהיא הבטיחה את עלייתה מהליגה הארצית, על חשבונו של מיכאל לופא קדוש ז"ל, שהוביל את הקבוצה לליגה הראשונה. קשטן הציג את רשימת הדרישות הזאת: שוער, בלם אחורי, מגן שמאלי, קשר במרכז המגרש וחלוץ לצידו של אלי אוחנה.
יעקב אסייג הובא מבני יהודה. יעקב הילל, שזכה עם קשטן בגביע המדינה בהפועל לוד ב־1984, הונחת לתפקיד המגן השמאלי. סרגיי טרטיאק, כשקשטן נסע עד לאודסה כדי לצפות בו מקרוב, היה לבלם האחורי. ורונן חרזי מהפועל ר"ג, שבליגה השנייה, נרכש על ידי צמד הקבלנים בני כהן וששון שם טוב ז"ל כתרומה לבית"ר תמורת 205 אלף דולר.
משה דדש סיכם עם הסוכן פיני זהבי על רכישתו של הקשר הארגנטיני של מכבי יבנה דניאל רודריגז, אלא שקשטן התעקש שגרשנייב, שהגיע להתרשמות במספר קבוצות, יוחתם במקומו. זה היה השלד יחד עם שחקני בית מוכשרים, כמו איתן מזרחי, שמוליק לוי, תומר אזולאי, איציק הוד והוותיקים יעקב שוורץ, רונן שוויג ומאיר קדוש. ניר מנחם הובא כגיבוי לאוחנה וחרזי. אהוד כחילה, שהגיע עונה קודם לארצית מהפועל חדרה, נשאר עונה נוספת. כל ההערכות בקיץ דיברו על "קבוצה טובה שתתקע יתד בליגה", לא יותר, לא פחות. "ידענו שאם אנחנו מחתימים את דרור קשטן דברים טובים יקרו", אומר משה דדש היו"ר.
"הוא הכין רשימת רכש ומילאנו אותה עד הסוף, כי ברגע שאתה נותן לדרור את מה שהוא מבקש, אין שום ספק שהקבוצה תרוץ בצמרת הגבוהה. עם השם והעוצמות של בית"ר, למרות שהיינו עולה חדשה, אף אחד לא תכנן להעביר עונה פרווה ולתקוע יתד בליגה. רצינו לחזור להיאבק על תארים".
דווקא אברהם לוי שידר גישה אחרת לגמרי. "היינו עולה חדשה, עם המון שחקנים צעירים ורכש שאומנם היה מרשים אבל עוד עם הטראומה של ירידת ליגה שנתיים קודם, ולכן אני לפחות ניסיתי לשמור על פרופיל נמוך. אמרתי מהיום ראשון שאנחנו רוצים להישאר בליגה. המציאות עלתה בסופו של דבר על כל דמיון".
קשטן, נחזור, היה המאסטרו של הלקה הזאת. "דרור לא הפסיק לדרוש מאיתנו והצליח לסחוט מאיתנו את המיטב עד הסוף", אומר אהוד כחילה. "אבל יש עוד דרור קשטן שאנשים לא מכירים, וזו הדמות האבהית. הוא נתן לנו תחושה שאנחנו הילדים שלו. כשהוא היה מדבר היינו מסתכלים על הרצפה בגלל שרחשנו לו כבוד, אבל אם היינו נכנסים אליו לחדר ואומרים שיש לנו בעיה הוא היה מחבק אותנו ופותר את הבעיה. שיחקנו בשביל המועדון והאוהדים אבל גם שיחקנו בשבילו".
נרוץ נרדוף נשיגה
המשחק הראשון הגריל לבית"ר את הנמסיס, הפועל ת"א בבלומפילד. שער של תומר אזולאי בעקבות טעות קשה של השוער המקומי חסן בדז'ייב הבטיח לבית"ר ניצחון בכורה. שבוע לאחר מכן הגיעה האלופה מכבי ת"א לטדי. משחק שהיה אמור להיות 2 באנקר הפך לתצוגת כדורגל מרהיבה של שתי הקבוצות. חרזי ושער מרהיב של גרשנייב מצד אחד, מליקה וזוהר מהצד השני, ניפקו משחק שבהמשך יהיה משחק העונה. היחיד שלא יצא מרוצה היה אברהם לוי, המנהל המיתולוגי, שהבין שזריקת החזיזים תעלה לו בביקור נוסף בבית הדין של ההתאחדות.
מכאן בית"ר פתחה מבערים: היא גברה במשחק צמוד על בית"ר ת"א 3:4, ניצחה את ב"ש ובנתניה 0:2, וכמה ימים לפני יום הכיפורים בתוצאה זהה את מכבי פתח תקווה בטדי. גרשנייב התגלה כרכש מעולה עם 5 שערים. חרזי היה עם שער אחד בלבד אבל עשה שמות בהגנות היריב. טרטיאק הראה שהוא הבלם האלגנטי ביותר בישראל, למרות מתחרים אדירים כפולוקארוב ואנדריי באל. כשהיא במקום הראשון יצאה בית"ר לקרית אליעזר, למפגש עם קבוצת הכוכבים של מכבי חיפה, כדי לבחון את כוחה האמיתי. אלא ששם הירוקים די לעגו לעולה החדשה והביסו את בית"ר 1:4. הפרשנים הפכו את המשחק הזה ליום חגם ואמרו: "ידענו שהבלון הזה יתפוצץ". בית"ר חזרה לטדי, ניצחה את הפועל חיפה בקושי 1:2, ושבוע לאחר מכן הפסידה שוב, הפעם לצפרירים חולון ואיציק סויסה 2:0.
במחזור ה־10 הגיעה לטדי בני יהודה של אלון מזרחי, חיים רביבו וניקולאי קודריצקי ז"ל. בית"ר הפכה שער יתרון של האווירון בגול של אלי אוחנה בבעיטה חופשית, ושלוש דקות לסיום נגיחה של יעקב שוורץ הכריעה את ההתמודדות. באותו משחק ערך בבית"ר הופעת בכורה סוני לוי, אחיו של שמוליק. בית"ר סיימה את הסיבוב הראשון בתיקו מאופס נגד הפועל פתח תקווה, כשהיא אלופת החורף במקום הראשון עם 23 נקודות. אחריה היו מכבי חיפה עם 21, בני יהודה עם 20 ומכבי ת"א עם 18. ועדיין, כל אנשי הכדורגל בארץ היו משוכנעים שיהיה קרב דו־ראשי בין מכבי ת"א למכבי חיפה, שבית"ר היא "בלון שיתפוצץ בעוד כמה שבועות".
בפגרת החורף הגיעה לכאן מכבי חיפה במסגרת גביע הטוטו, ואוהדי בית"ר מחאו כפיים לשער מרהיב של ראובן עטר במספרת. באמצע ינואר הגיעה לטדי בורדו הצרפתית עם זינדין זידאן וכריסטוף דוגארי למשחק ראווה מול בית"ר. רונן שוויג כבש לבית"ר, שסיימה עם הצרפתים בתיקו 1.
הסיבוב השני נפתח עם ניצחון מרשים על הפועל ת"א 0:2, משערים של גרשנייב וחרזי. בית"ר יצאה לסוג של 'משחק עונה' מול מכבי ת"א והפסידה לה 2:0. חרזי החזיר את הסדר עם שער ניצחון מול בית"ר ת"א בטדי (0:1), משחק שממנו נעדר אלי אוחנה בגלל אבל על מות אביו. בית"ר יצאה לב"ש והובסה שם 4:1, ונדמה היה שהיא לקראת משבר. כשהיא חזרה לטדי, בגשם זלעפות היא הביסה את נתניה 1:4, ושבוע לאחר מכן סיימה בתיקו מאופס נגד מכבי פ"ת.
המחזור ה־18 היה נקודת ציון בעונה ההיא. מכבי חיפה, זו שהביסה את בית"ר בסיבוב הראשון, הגיעה לטדי לעוד משחק של ראש בראש. צמד של חרזי ושער של אוחנה קבעו 2:3. כאן כבר היה ברור שיש לנו קבוצה שרצה לאליפות.
"כשאתה מסתכל על הסגל שהיה לנו אז, לי לפחות היה ברור שאנחנו הולכים לרוץ בצמרת הגבוהה לפחות", אומר אלי אוחנה. "אמרתי בשלב מאוד מוקדם של העונה שהמטרה היא לקרוא תיגר על האליפות, והיו כאלה שהרימו גבה, אבל היו לנו כל הכלים עם המאמן הטוב ביותר, אצטדיון שהיה מלא בכל משחק, זרים ברמה מאוד גבוהה וישראלים שכל קבוצה היתה שמחה להתברך בהם. אתה מבין ממשחק למשחק שאנחנו יכולים לרוץ עד הסוף, ואני באופן אישי ממש לא הופתעתי".
ב־15 בפברואר 1993 איבד איתן מזרחי את אחיו חזי, שנרצח בפיגוע חבלני בארמון הנציב. קשר בית"ר, ששיחק אז בנבחרת האולימפית, שחזר אז: "זה היה בחמש וחצי בבוקר. אבא שלי וחזי נסעו לעבודה, אך אבא היה מרוחק מחזי כ־20 מטרים כי ניסה לתפוס טרמפ. המחבל הפתיע את חזי ודקר אותו בלב, ולאחר מכן הוציא את הסכין וניסה לפגוע בבחורה שהיתה לצידו. אחרי שאבי ראה את המחבל תוקף את חזי, הוא ניסה להגן עליו ונאבק במחבל וכתוצאה מכך נפגע בראשו, ולאחר מאבק ממושך הצליח המחבל לברוח מהמקום. חזי, בכוחותיו האחרונים, הצליח להגיע אל משה, אבי, ולאחר שראה שהכל בסדר איתו נפל לידו ומת במקום".
השבוע אמר ל-mynet מזרחי: "הייתי בנבחרת האולימפית לפני משחק נגד צרפת ושהינו בשפיים. בסיום ארוחת הבוקר היינו צריכים להתכנס לאסיפה. חזרנו לחדרים להתארגן, ואחרי חצי שעה דפקו לי בדלת שלמה שרף, ישראל סטוצ'ינסקי, ד"ר מרק רוסנובסקי ואייל ברקוביץ'. אני פותח את הדלת ושואל את השותף שלי לחדר איציק קורנפיין והוא אומר לי 'כלום'. הם נכנסים, מחבקים אותי ואמרו לי 'קרה מקרה, בעיה קטנה, הכל בסדר אבל תחזור לירושלים'. באותו רגע חשכו עיניי והבנתי שקרה אסון. נסעתי לירושלים עם ד"ר רוסנובסקי וסטוצ'ינסקי. כשהגענו לירושלים התחילו להסביר לי מה קרה, וכשהגעתי לארמון הנציב ראיתי את ההמולה והבנתי שקרה הרע מכל, וקיבלנו את הבום שאי אפשר להאמין לו".
איך חוזרים לשחק כדורגל אחרי אסון כזה? "קיבלתי חיבוק עוטף מאברהם לוי, משה דדש, החברים לקבוצה, הקפטן אלי אוחנה ואיציק קורנפיין, שאומנם לא שיחק אז בבית"ר אבל היה חבר קרוב שלי. חיפשתי דרך לעכל את האסון הזה. חזי ז"ל ליווה אותי ורדף אחריי לכל אימון ולכל משחק כאוהד בית"ר אז שיחקתי בשבילו ורציתי להצליח למענו. זו היתה עונה של שמחה שמהולה בעצב שאי אפשר לתאר. אין לזה שום תרופה לעולם. זה כאב שמושרש במשפחה וכל התחושות מתערבבות.
"זה שובר הכל, אבל החיים חזקים מהכל ואנחנו משפחה ציונית פטריוטית, למרות שחווינו עוד אובדן של בן דודה שלי, דוד בירי ז"ל, שנהרג בנצרים. הצער ממשיך כל החיים, אבל לומדים לחיות בין המציאות לריקנות והחוסר של שמחת החיים".
יש הסבר איך קבוצה שעולה ליגה זוכה באליפות? "היו לנו המון שחקני בית, וגם שחקני הרכש הרגישו בית"רים לכל דבר ועניין. לא היה כסף גדול, אבל היה שילוב של אופי וכישרון וחוזק מנטלי, סגל של וינרים שפשוט היו מוכנים לנצח כל דבר. הרגשנו זכות וגאווה ללבוש את המדים של בית"ר. חלק גדול מאיתנו גם היו אוהדים אז שיחקנו בשביל המשפחות שלנו, החברים שלנו, הבית שלנו, בשביל העיר, לא רק בשביל קריירה".
הפער גדל ל־6
אחרי הניצחון על הצד הירוק של חיפה בית"ר יצאה לקרית אליעזר לפגוש את הפועל חיפה. אוחנה וחרזי הכריעו את ההתמודדות (1:2 לבית"ר) וחזרו לטדי למפגש מול צפרירים חולון, ההיא שהפתיעה את בית"ר בסיבוב הראשון. גם הפעם החולונים היו יריב קשה, אבל איתן מזרחי, איציק הוד וחרזי ניצחו בשיניים 2:3.
שבוע לאחר מכן יצאה בית"ר להצגה כפולה באצטדיון ר"ג. משחק מוקדם: בית"ר מול בני יהודה ולאחר מכן מכבי ת"א מול מכבי חיפה. 46 אלף צופים, שיא במשחק ליגה, מילאו את האצטדיון הלאומי מפה לפה. ניקולאי קודריצקי בשלושער לפנתיאון ושער מצמק של אלהרר הפכו את הערב הזה לקסום עבור מי שאינו אוהד בית"ר. נצחונות קשים על הפועל פ"ת 1:2 (ושער מצמק מדהים של מוטי איווניר במספרת) ועל אותה הפועל פ"ת בפתיחת הסיבוב השני שבוע לאחר מכן 0:1, משער שעד היום הדעות חלוקות בשאלה מי כבש, שכן בעיטה של אילן אלהרר פגעה בגב של חרזי וחדרה פנימה, והכל היה מוכן למשחק העונה, הפעם באופן רשמי מול מכבי ת"א.
בשבוע של המפגש מול מכבי היו קולות שביקשו להעביר את המשחק לאצטדיון ר"ג משום שטדי, על 12 אלף מושביו, היה צר מלהכיל את כמות הקהל האדירה שביקשה להגיע למשחק. משה דדש יצא אז לתקשורת ואמר: "להעביר את המשחק מירושלים תהיה יריקה בפרצופו של ראש העירייה טדי קולק (ז"ל), שעמל רבות כדי שיהיה לנו אצטדיון, ואנחנו נשחק בטדי ונספוג את ההפסד הכספי הצפוי מאי מכירתם של עוד אלפי כרטיסים". כרטיס למשחק ההוא, שהתקיים ב־13 במרץ 1993, נמכר עבור 50 שקל, ובבדיקה שנערכה נמצא כי כרטיס למשחק נמכר כל 12 שניות. הקופות במשחק הזה לא נפתחו ו־13 אלף צופים מילאו את טדי על גדותיו.
ההכנסה מאותו משחק עמדה על 760 אלף שקל. אלי אוחנה כבש בדקות הפתיחה שער, שנפסל על ידי הקוון נתן יולביץ' אף שהיה כשר למהדרין. אבי נמני השקיט את טדי בדקה ה־48 אחרי שהעלה את מכבי ל־0:1. בדקה ה־63 טדי התפוצץ. אילן אלהרר מצא את חרזי, שמהאוויר לא השאיר סיכוי לאובארוב: 1:1. בית"ר הרגישה מאוכזבת בגלל שנגזל ממנה שער חוקי וגם בגלל העדיפות על כר הדשא מול האלופה המכהנת. בסיום המחזור הטבלה נראתה כך: בית"ר 49 נקודות, מכבי ת"א 40 נקודות, הפועל ב"ש ובני יהודה 40 נקודות כ"א.
החשש הגדול היה שבית"ר תאבד נקודות מול בני יהודה החזקה, בעוד מכבי ת"א, שיוצאת למפגש מול נועלת הטבלה הפועל פ"ת, תשווה את מספר הנקודות שלה לזה של בית"ר. מכבי אומנם ניצחה משער בדקה ה־85, אבל בית"ר מצידה התפוצצה עם חמישייה ללא מענה לרשתה של בני יהודה, כשאלי אוחנה (צמד), יעקב שוורץ (צמד) ויעקב הלל מפרקים את הזהובים.
שבוע לאחר מכן הגיעה לטדי הפועל ב"ש. יו"ר ב"ש, רן פסח, הלביש את שחקניו בצהוב־שחור, וכשהם עלו לכר הדשא בטדי אצטדיון שלם השליך זיקוקים וגלילי נייר כי אוהדי בית"ר היו בטוחים שזו הקבוצה שלהם. על המגרש בית"ר סיפקה עוד הצגה, עם שער מרהיב של שמוליק לוי, צמד של חרזי ושער נוסף של אוחנה, 0:4 בסיום. מכבי ת"א הפסידה לבני יהודה 3:2 מצמד של אלון מזרחי ושער נוסף של חיים רביבו, והפער בפסגה צמח ל־6 נקודות. דרור קשטן הזהיר את שחקניו משאננות ואמר להם: "עדיין לא עשינו כלום. יש עוד מספיק נקודות בקופה ואוי ואבוי למי שיוריד את הרגל מהגז". באותו שבוע הודחה בית"ר ברבע גמר הגביע מול מכבי נתניה בפנדלים, אחרי 0:0 ב־120 דקות ותצוגה נפלאה של שוער נתניה יהודה בוארון. לראשונה מאז הזכייה ההיסטורית ב־1987 היה באוויר ריח חזק של אליפות.
יש אליפות
בית"ר יצאה לאצטדיון ר"ג למפגש מול מכבי חיפה והביסה גם אותה 0:3 משערים של גרשנייב, אוחנה ויעקב הלל. מכבי ת"א סיימה בתיקו מאופס מול ב"ש, והפער גדל ל־8 נקודות. היה ברור, 6 מחזורים לסיום העונה, שזה רק עניין של זמן עד שבטדי יחגגו אליפות. בבית"ר אף אחד לא דיבר בקול על התואר, פרט לאלי אוחנה שהבטיח: "הפער עוד יגדל". קשטן הוחתם לעונה נוספת תמורת 85 אלף דולר. בית"ר התכוננה לעוד מפגש בטדי מול הפועל חיפה בידיעה שאם מכבי שוב תאבד נקודות הסיפור יהיה גמור מעשית (אבל עדיין לא רשמית). גם האדומים מחיפה יצאו מטדי עם רביעייה ברשת - אוחנה, תומר אזולאי, שוורץ וחרזי הבקיעו.
הצהובים־כחולים של אברהם גרנט ניצחו את מכבי חיפה 1:3, עם תצוגה של אחד, ניר סביליה. ב־17 באפריל, בדיוק לפני 30 שנה, הגיעה בית"ר לבלומפילד וסיימה בתיקו 2 מול הפועל ת"א, מכבי ת"א ניצחה את הפועל חיפה 2:4 וצימקה את הפער ל־6 נקודות בלבד. הלחץ החל לתת את אותותיו.
שבוע לאחר מכן, מול מכבי פתח תקווה בטדי, האלופים שבדרך הציגו יכולת רעה ושני שערים מרהיבים של אלי אוחנה הכריעו את ההתמודדות, 1:2 לבית"ר. מכבי ת"א פירקה בדרבי את הפועל 0:3, אבל נדמה היה שנגמר לה הזמן. ארבעה מחזורים לסיום העונה הובילה בית"ר את הטבלה ב־6 נקודות וחיכתה שזה יהיה רשמי.
ב־1 במאי 1993 יצאה בית"ר לנתניה. אצטדיון הקופסה היה מפוצץ באוהדי בית"ר, שהרגישו שהם יחזרו מעיר היהלומים כאלופים. מכבי ת"א הפסידה במשחק המקביל למכבי פ"ת 2:1, שוורץ וחרזי העניקו לבית"ר ניצחון 1:2 ששווה אליפות. קשטן אמר בסיום: "בית"ר עשתה את הדבר הגדול והיפה ביותר בתולדות הכדורגל הישראלי". רונן חרזי, שנבחר לכדורגלן העונה, היה מאושר, אבל גם קצת עצוב כי קבוצת האם שלו, הפועל ר"ג, ירדה לליגה א'.
חרזי אמר לנו השבוע: "היינו קבוצה מושלמת. אצטדיון שהוא כמו סן סירו, קהל מדהים, חדר הלבשה שבו כולם חברים של כולם, כישרון והמאמן מהגדולים בתולדות הכדורגל הישראלי. אז איך לא ניקח אליפות?"
אלפים חגגו באותו לילה בכיכר ציון. פרשן הערוץ הראשון, אבי רצון, אמר משפט אומלל: "בית"ר לקחה אליפות למרות אלי אוחנה ולא בזכות אלי אוחנה" והפך לפרסונה נון־גרטה ביציעי טדי, עד לסולחה ולחיצת יד בין השניים בשידור.
אחרי שבוע בטדי נרשמו חגיגות האליפות הרשמיות מול בית"ר ת"א. 13 אלף צופים ראו את דוד חפוטה ז"ל מתגלגל משער לשער, את זאב רווח שר את 'אח יא ראב יא ראב' ומספר איך ב־1957 הסדרן משה דדש רץ אחריו עם מקל בימק"א כי ניסה להתפלח למשחק. אוחנה וחרזי ניצחו את המשחק הזה 1:2, אבל את אף אחד זה לא באמת עניין. כולם היו מרוכזים בסוס המשטרה שחטף וולה מולדימיר גרשנייב ובפריצה למגרש שאילצה את שחקני בית"ר לשחק עם הטי שירטים שמתחת לבגדים כי החולצות המקוריות נקרעו מהם. יהושע לויה השופט הוסיף 5 דקות רק בשביל שמי שרצה לקחת מזכרת מהרשת ישפר עמדות.
בית"ר אלופה בפעם השנייה בתולדותיה. שבוע לאחר מכן, במחזור הסיום, בית"ר הפסידה לצפרירים 3:1, אבל זה היה חסר משמעות. 64 השערים שבית"ר כבשה התחלקו כך: חרזי - 15, אוחנה - 14, גרשנייב - 10, שוורץ - 8, אזולאי, שמוליק לוי, אלהרר והלל - 3 כ"א, מנחם - 2, שוויג, איתן מזרחי ואיציק הוד - 1 כל אחד.
