כשאורי דהן הגיע בפעם הראשונה לבית וגן, קבלת הפנים שהוא זכה לה היתה סוג של זובור צבאי, או כמו שהוא מגדיר את זה: "כפכפו אותי. הדרך היחידה להסביר את זה היא שכנראה יש הרבה בלמים בקבוצה ולא באתי להם טוב".
ועם כל הבלמים האלה, ספגתם העונה 26 שערים. "זה נעצר במשחקים האחרונים, ואנחנו גם נשפר את זה כשנחזור לשחק. אנחנו עובדים קשה. אנחנו שמים המון דגש על משחק ההגנה, ולאט לאט, עם חיבור ועבודה קשה, אנחנו נבלום את הסחף הזה".
דהן, שיחגוג ב־7 בדצמבר יום הולדת 23, היה צריך להיות היום במקום אחר. רק לפני שנתיים הוא היה השחקן המוביל בליגה בתיקולים מוצלחים (123 לאורך העונה), המחלץ הטוב ביותר בחצי ההגנתי (260) ובסה"כ 288, וגם זומן על ידי וילי רוטנשטיינר לנבחרת ישראל. בדרך הוא נרכש על ידי מכבי חיפה תמורת 650 אלף יורו. "התחלתי שם טוב, ואז הגיעה פציעה, ומשם כבר הכל התחיל להסתבך", הוא מספר. כשהגיעה ההצעה מבית"ר הוא לא חשב פעמיים. "אני יודע איזה עוצמות יש למועדון הזה. הגעתי מקרית שמונה, שם יש לבית"ר המון אוהדים, ואפילו כילד, יש לי תמונות עם חליפות של בית"ר, למרות שאז (צוחק) הייתי ילד שמנמן".
כשהגיע לבית וגן ביקש את החולצה מספר 20. "זה היה סמלי כדי באמת לחזור למקורות. בטרום א' בקרית שמונה הייתי מספר 20 ואז זנחתי את המספר, אז בבית"ר רציתי כאילו לחזור לנקודת ההתחלה".
באימון הראשון בבית"ר הוא קיבל אולי את המחמאה הכי גדולה שאפשר מכל מיני אנשי מקצוע ואוהדים. "סיפרו לי שאריק בנאדו ואלון חרזי הגיעו לכאן כבלמים ממכבי חיפה בהשאלה ועשו כאן היסטוריה עם זכייה בתארים. להיות מוזכר עם שחקנים כאלה בנשימה אחת זה מרגש".
עם כל הכבוד להשוואה הזו, ולחיבור שיש לך עם בית"ר, בעוד כמה חודשים אתה אורז את הפקלאות וחוזר למכבי חיפה. "אתה אף פעם לא יכול לדעת מה יקרה מחר. שום דבר לא בטוח. המטרות שלי הן להיות טוב ולספק תוצאות ברמה האישית וברמה הקבוצתית. אני לא מסתכל על סוף העונה. כרגע כל כולי למען הצלחת בית"ר. אנחנו כבר מחכים שיתחדשו המשחקים בגביע הטוטו, בגביע המדינה ובליגה ולחבר עוד ניצחון ועוד ניצחון. כל הרעיון הוא לא להסתכל על המטרות בסוף העונה ולצאת בהצהרות אלא להיות הכי טובים בכל משחק. אם נתייחס לזה ככה השמיים הם הגבול. אין לי ספק שנחזור מהפגרה הרבה יותר טובים".
לשמור על ניקולסקו
הרגע המכונן של דהן בבית וגן, שעבר להתגורר במבשרת ציון, התרחש כמה ימים לפני המשחק מול בני סכנין. או אז יוסי אבוקסיס תרגל מערך של שלושה בלמים איתו בהרכב ומערך של שני בלמים כשהוא מחוץ ל־11 הפותחים. בסוף דהן פתח לצד ז'וסוואה מחיאס, כשאוראל דגני עולה בקישור. דהן היה מצוין וגם הציל גול מהקו שהיה יכול להשאיר את בית"ר בידיים ריקות. "העוצמות אחרי המשחק הזה גרמו לי צמרמורת. תמיד ידעתי שבית"ר זה משהו עצום, אבל הבנתי את זה בשני מקרים. הראשון, אחרי שרשרת ההפסדים שגרמה לקהל לכעוס עלינו, ובצדק, כי הקבוצה הזו היא כל החיים שלהם. והשני, ברגע של אושר, כמו אחרי סכנין. זה מגיע לשיאים שלא תמצא בשום מקום אחר. אתה חוגג איתם, והאטרף שיש מסביב גורם לך להישאר עם פה פעור".
נראה שאחרי הייבוש במכבי חיפה שמחת החיים חזרה לדהן. פתאום הוא מגיע לאימונים בידיעה שהוא במאבק אמיתי על ההרכב. פתאום הקרבות שיש לו עם מחיאס, דגני ואחרים הם מלחמה אמיתית על מקום בהרכב ולא קרב אבוד מראש. דהן לא נותן לשום דבר להפריע לו בדרך לכיבוש היעד: דקות משחק. תשאלו את איאון ניקולסקו, שמנהל איתו קרבות מרים בכל אימון עם מאבקים פיזיים על כל כדור על הקרקע או באוויר. "אני לא נותן לאיאון לזוז באימונים. הוא יודע שאני נכנס איתו ראש בראש על כל כדור כי זה המקצוע. בסיום האימון אנחנו מתחבקים, אבל במהלכו זה פיצוצים, כמובן עם גבולות ובלי דברים מתחת לחגורה. הוא חלוץ גדול שרק אחרי שאתה נאבק איתו אתה מבין כמה זה טוב שהוא בצד שלך. בכלל, יש לנו חוליית התקפה שהיא כוח אדיר. לאספרייה יש כוח מתפרץ שאי אפשר להתמודד איתו, וירדן שועה זה כוכב כדורגל עם טונות של כישרון ברגליים".
והמון חוסר יציבות וגיליון התנהגות לא משהו. "אני אומר לך כמי שחי איתו ביומיום שעושים לירדן עוול. הוא מגיע לכל אימון ונותן את הכל, חבר של כולם ועובד קשה. אני לא מבין מאיפה באים הדיבורים נגדו. אני יודע להעריך מקצוענות וכישרון, והוא מאה אחוז בשני הפרמטרים האלה. אני מקווה בשבילו שהוא יקצור את הפירות של הכישרון האדיר שלו ויוביל את בית"ר קדימה ויגיע לאירופה, כי זה המקום שהוא ראוי לו".
הקשר הירושלמי
לדהן יש קשר ירושלמי מגיל קטן. נחום שמש, שחקן עבר של הפועל ירושלים, מלווה אותו מאז שהוא ילד ועד היום. "ההורים שלי תמיד הלכו איתי בכל גיל לכל משחק בכל אצטדיון, אבל הם לא מבינים גדולים בכדורגל אז נחום מכוון אותי, מייעץ לי ועוזר לי. יש לו גם קשר ירושלמי אז החיבור לבית"ר הגיע באופן טבעי".
והוא לא אמר לך לפני שהגעת שבמציאות שבה יש את מחיאס ודגני אתה עובר בעצם מהספסל של מכבי חיפה לספסל של בית"ר? "ידעתי מראש לאן אני נכנס ולא פחדתי. אני מאוד סומך על עצמי ויודע מה אני שווה ואני מקצוען שמכבד את ההחלטות של המאמן. אני מסתכל על דברים אחרים. מאמן שנותן הזדמנות שווה לכולם ומסתכל על הדברים נטו מקצועית ומועדון שיש סביבו ציפיות ולחץ שזה מה שאתה רוצה כספורטאי. הכי חשוב לי חדר ההלבשה. הייתי בכמה קבוצות בקריירה שלי, וחדר הלבשה בריא כמו שיש פה זה דבר נדיר. זה לדעתי גם הכוח שלנו. יש כאן שילוב מדהים של שחקנים שרק עלו מהנוער, כמו עדי יונה ומירון טל וליאון מזרחי, עם אופיר קריאף ודגני הוותיקים ועם הזרים. אנחנו מאוד מחוברים. יש קבוצות שאחרי כמה הפסדים כמו שאנחנו חווינו היו נגררים להאשמות ולחוסר כבוד, אבל באמת שכאן כולם ביחד, ויוסי אבוקסיס מקפיד לשמור עלינו כיחידה אחת".
"הייתי בכמה קבוצות בקריירה שלי, וחדר הלבשה בריא כמו שיש פה זה דבר נדיר. זה גם הכוח שלנו. יש קבוצות שאחרי כמה הפסדים כמו שאנחנו חווינו היו נגררים להאשמות ולחוסר כבוד, אבל כאן כולם ביחד. יוסי אבוקסיס מקפיד לשמור עלינו כיחידה אחת".
