חלאס.
אוהדי כדורגל מטבעם הם אכזרים במטבעות הלשון והקללות שיוצאים להם מהפה. אף קומץ לא יחמיץ הזדמנות ללעוג לטרגדיה אישית או של ציבור שלם, בצורה המכוערת והפוגענית ביותר. רשימה חלקית, כולל התנצלות מעומק הלב על אזכור הדברים, הקללות כלפי ניקולאי קודריצקי ורובי שפירא ז"ל, הנאצות כלפי אשתו ובנו של אלכסנדר אובארוב בתקופה הקשה ביותר לשוער העבר של מכבי ת"א ועוד.
אלא שמה שאוהדי בני סכנין עשו ביום ראשון האחרון כשליוו את שירת ההמנון באצבעות משולשות, כשכמה שעות קודם לכן שש גופות של חטופים הושבו לישראל ושלושה שוטרים נהרגו בפיגוע - זה לא רק גועל נפש, זו בעיקר סוג של יריקה היישר לפרצופם של המדינה ואזרחי ישראל. אותה מדינה שמעניקה להם, קומץ מטונף, שירותי בריאות, חינוך, קצבת ביטוח לאומי ועוד.
ייאמר מייד, אין בעולם הצדקה לכך שאוהדי באר שבע יורדים לכר הדשא עם מקלות ואלות כדי לתקוף את אוהדי סכנין. ומאידך אין גם שום חוק או תקנה, עדיין, שיכולה משפטית לגרש את מועדון הכדורגל של סכנין מליגת העל. אבל הגיע הזמן שמישהו במינהלת הליגה או ההתאחדות לכדורגל יסיר את הכפפות. לקבוע שיש דברים שאין להם מקום במגרשי הכדורגל גם במחיר שקבוצות יעלמו מהמפה. אם הבקרה התקציבית מסוגלת להוריד קבוצות ליגה בגלל אי סדרים כספיים, ההתאחדות והמינהלת צריכים להוריד ליגה קהל אוהדים שמבזה את ההמנון, שפוגע בסמלי המדינה.
זה נכון - ואתם מוזמנים לכעוס על ההשוואה, גם לגבי אוהדים ששרים שירי שואה, נוהמים או קוראים קריאות גזעניות. במילים של השכונה: צריך להיכנס חזיתית בתופעות הללו, גם אם אוהדי הכדורגל "הטובים" של אותם קבוצות ייפגעו. אף אחד לא מצפה מאוהדי סכנין לשיר ביציע את השורה "נפש יהודי הומיה". אבל נראה אותם מתנהגים ככה במשחק פרמייר ליג או באחד מאולמות הכדורסל של האנ.בי. איי. חלאס כבר אמרנו?
הקוסם.
בני ריינה, קבוצה דלת אמצעים תקציב ומסורת, עומדת אחרי המחזור השני עם שש נקודות משני משחקים. המדהים הוא שריינה הפתעת העונה שעברה, זכתה ללא מעט זלזול בקיץ הנוכחי וכאשר הרבה ניבאו לה חזרה למקומה הטבעי במאבקי ההישרדות. אין יותר מדי בשביל מה לנתח את הסיבות להצלחה של ריינה. כל הסיפור מסתכם במאמן ששמו שרון מימר, איש מקצוע פנטסטי ובעלים, סעיד בסול - שהולך אחריו בעיניים עצומות ולא מפריע לו לעבוד.
השאלה הכי מציקה בכל הסיפור הזה, היא איך מימר, שבסוף העונה שעברה חש מיצוי מסוים בריינה וחיפש קבוצה אחרת - לא זכה לטלפונים מאף אחד מבעלי הקבוצות בליגת העל. איך למשל, הוא לא זכה לאמון של אלונה ברקת שאצלה עבד כעוזרו של ברק בכר, או צלצול מאבי לוזון ממכבי פתח תקוה, שגם שם הוא עבר, אך לא קיבל מספיק קרדיט? איך אף אחד בהפועל ת"א, מבלי לפגוע בכבודו של מסאי דגו, לא העלה בדעתו להגשים למימר חלום ילדות לאמן את קבוצת נעוריו?
לכל השאלות יש יותר מתשובה אחת, אבל העיקרית שבהן היא שמימר פשוט סובל מהתכונה האנושית מהטובות שיש: צניעות, אבל הכי גרועה כשמדובר בכדורגל. מימר, חשוב לומר, עוד יצליח וייכשל בקריירה שלו בשנים הקרובות, וגם בכלל לא בטוח שההתאמה המושלמת שלו לריינה תעבוד גם במקום אחר, אבל העיקרון כאן הוא שהגיע הזמן שמקבלי ההחלטות בכדורגל הישראלי יחשבו קצת מחוץ לקופסא כשהם ממנים לקבוצתם אנשי מקצוע. לא חייבים את מי שיש לו יחסי ציבור טובים או סטאז' מוצלח בקבוצות הנוער.
היהלום.
"החתמה מרגשת", "נכס" הצ'מפיונשיפ קטנה עליו", אלה רק חלק מהסופרלטיבים שהורעפו על מנור סולומון שערך השבוע בכורה מוצלחת בלידס יונייטד.
אין ישראלי אחד שלא מייחל להצלחה של סולומון, אין גם מישהו שלא היה שמח לראות אותו פורח ומלבלב בטוטנהאם, מועדון מכובד בפרמייר ליג. אבל היציאה מפרופורציות של פרשני הכדורגל, הישראלים וגם האנגלים, קצת תמוהה נוכח העובדה שמדובר בסך הכל ב־75 דקות ראשונות (ובישול). מה גם שסולומון, גם בגלל פציעה מטרידה אבל לא רק, לא ממש הצליח בטוטנהאם.
הצ'מפיונשיפ היא ליגה מכובדת. יש בה לפחות שלוש ארבע קבוצות שמסוגלות להסתכל בלבן של העיניים לקבוצות הפרמייר ליג. סולומון יכול לככב בה, היא בטוח לא קטנה עליו. אבל בואו ניזכר באמצע שנות השמונים. זו התקופה בה שיחקו דוד פיזנטי בקלן הגרמנית ורוזנטל אוחנה ותקווה בבלגיה. בעיתונות הספורט נהנו להדגיש את המילים "נטל חלק במהלך", אם אחד משגרירינו רק נגע בכדור בדרך להבקעת השער של קבוצתו, גם אם מדובר היה בנגיעה שלא היתה קשורה במאומה להבקעת השער. זה היה פתטי ואובר פטריוטי.
סולומון כדורגלן מספיק טוב כדי שהסגידה הזו לא תהיה מנת חלקו. הוא ישוב בעוד שנה או יותר לפרמייר ליג. לקבוע אחרי 75 דקות (ובישול) שהוא כבר מועמד לתואר סר, זה מוגזם ובעיקר מביך.
האור.
ליאור קאסה חתם בשבוע שעבר בגנואה האיטלקית מסריה א'. רגע, קאסה? זה ששימש במכבי חיפה כנער פוסטר? בליגה האיטלקית? במועדון שהוא הוותיק ביותר באיטליה עם תשע אליפויות?
קאסה ילד טוב ירושלים, הוא גם מוכשר מאד. אין לו רזומה, אפילו לא קליפ ערוך שאיתו אפשר להסביר את המעבר הזה מקצה הספסל בסמי עופר לקבוצה שרק לפני שלושה שבועות חילצה תיקו מאינטר. אז מה לעזאזל הסיפור כאן?
יש סברה שטוענת שגנואה התרשמה מהנתונים הגופניים של קאסה. יש תזה שאומרת שהסקאוטרים שלה החליטו להמר בענק על כדורגלן בוסרי שעדיין לא פרץ. יש כאלה שאומרים שלקאסה יש צמד סוכנים גאונים - האחים רונן וגלעד קצב. יש גם מי שבטוח שלמכבי חיפה יש קשרים כל כך ענפים באיטליה שהם נמנעו מפדיחה בה קאסה חוזר אחרי חצי עונה להפועל ירושלים, ממנה נרכש בלמעלה ממיליון יורו.
מי ייתן וקאסה יהפוך לשגריר מוצלח שלנו בארץ המגף. יסתום לכל המצקצקים, כולל כותב שורות אלה, את הפה. יוכיח שלפעמים חלומות מתגשמים (פעמיים: בחיפה וגם בגנואה) ושיש לו המון כדורגל. אולי אלה רק אנחנו, אנשים שמנתחים את המשחק דרך המקלדת, שאינם רואים טוב.
קראו גם:
שתי גדות לירדן.
ירדן שועה, השחקן הכי פורה של בית"ר ירושלים, לא פתח בהרכב מול עירוני טבריה כי זו היא משנתם המקצועית של ברק יצחקי ומנהלו המקצועי אלמוג כהן. נו שוין, זכותם. או שבעצם לא. למעלה מ־3,000 אוהדי בית"ר נסעו חצי מדינה כדי לראות את... שועה. חלק גדול מהם הגיע בידיעה שהכוכב הכי גדול שלהם, בטוח בהרכב הפותח. כולם, בלי יוצא מהכלל ראו את ההרכב של יצחקי בפתיחה ושאלו "מה ולמה הוא עושה את זה?".
עד כמה שזו זכותם של הצוות המקצועי להחליט על ההרכב שלהם, שועה הוא זה שמוכר כרטיסים, לא צוות המאמנים. תארו לכם שמבטיחים להם הופעה של להקה מפורסמת, נניח, אתניקס ואתם מגלים שהופעה יש גם יש, אבל זאב נחמה לא הגיע? האם לא הייתם דורשים את כספכם חזרה מהמארגנים? אז אוהדי בית"ר, שגם ככה רובם חטפו קנסות ודו"חות חניה ממשטרת נוף הגליל - לא יכולים לתבוע אף אחד. פרט לכאבם ועלבונם על שלוש נקודות שהלכו לבלי שוב.
אתם אמרתם
"אצלנו בארץ, ביחס לגרמניה, כדורגל זה ענף אחר לגמרי"
ברק יצחקי מסביר את מעברו של דניאל פרץ לבאיירן מינכן ועל הדרך כופר בתזה שהליגה הישראלית היא השישית בטיבה באירופה | סערה בממלכה (ספורט 4)
