הרביעייה שספגה בית"ר במוצאי השבת שעברה ממ.ס אשדוד, קבוצה שבעונה שעברה כבשה כמעט הכי מעט שערים בליגה (29) רק יותר מהפועל חדרה (28) והפועל פתח תקוה (25) צריכה להדיר שינה מעיניהם של ברק יצחקי ואלמוג כהן. יש כאן בעיה אמיתית גם של חוליית ההגנה וגם של משחק ההגנה של הצהובים שחורים שעשוי לעשות את ההבדל בין עונה מוצלחת אם הצוות המקצועי יידע לתקן את הקלקולים - לעונה נוספת של דשדוש בלתי נסבל אם הפורמט הזה של קבוצה שחושבת רק התקפה לא ישתנה.
נתחיל מהסוף: אין לבית"ר שום דרך להפוך לפחות חשופה ומופקרת ממה שראינו בשנתיים האחרונות ובצורה עוקבת גם במחנה האימונים בבולגריה וגם באשדוד, אם יצחקי וכהן ימשיכו להמר על הרכב שיש בו קשר אחורי אחד (סורו) שני בלמים ושבעה שחקנים מהמגינים זסנו ומורוזוב דרך ירין לוי, דור מיכה, ירדן שועה טוומאסי יונה מוזי וג'ורג' שרואים רק את שער היריבה מול העיניים. בתוך כל הרשימה הזו, פרט למוזי שבכלל לא בטוח שיהיה ב-11 הפותחים, כולם משחקים עם הכדור לרגל לא עושים תנועה ובטח שלא יורדים אחורה כדי להשתתף במאמץ ההגנתי.
תוסיפו לכך את העובדה שהשטאנץ היחיד של הצוות המקצועי הוא משחק לחץ, פורמט מאד מודרני ומעניין אבל חד גוני מדי כי לפעמים בכדורגל צריך גם גמישות מחשבתית שמאפשרת עוד דרך, ותבינו שעסק מאד טריקי ומסוכן. אין קבוצה בעולם, מברצלונה הגדולה בעבר דרך ריאל מדריד וסיטי הנוכחיות שמסוגלות לבצע משחק לחץ 90 דקות. האוויר נגמר אחרי 30-35 דקות, מה גם שבהתקפות מעבר כמו שאלמוג כהן חווה על בשרו במכבי נתניה בשנתיים האחרונות, העסק יכול להתפרק. קחו את גמר הגביע במאי 2023 נתניה הלכה קדימה בחמת זעם, בית"ר חיכתה מאחור. בשלושה מהלכים של כדורים ארוכים/ התקפות מעבר של מטוסים כמו אספרייה וניקולסקו היא הביסה את נתניה, שנראה היה שהיא בפול גז בניוטרל.
אחרי הפלייאוף התחתון של העונה שעברה, ומשחקי טרום העונה בשבועות האחרונים, קבוצות למדו את בית"ר. בשליש האחרון של המגרש, כלומר 30 מטרים משערו של מיגל סילבה, זה יתרון מספרי של התקפת היריב מול האין הגנה של בית"ר. במקרה כזה כל חצי התקפה היא גול ולא משנה כמה בית"ר תחנוק את היריבה. היא תבקיע שער-שניים בחצי השעה הראשונה של המשחק, תספוג שניים תוך מספר דקות כשהמומנטום יתחלף. זה כל כך שביר, עד שזה יתפורר בקלות.
אורי דהן הוא אחד האנשים הכי חביבים שהגיעו לבית וגן בשנים האחרונות. דהן מחובר למועדון הוא מתנדב לכל פעילות קהילתית שמבצעת בית"ר, הוא נוסע מקצה הארץ לקצה השני כדי לבקר חיילים פצועים, ילדים שזקוקים לחיבוק ואוהדים שהנוכחות של שחקן בית"ר מרגשת אותם בכל חלק בגוף.
אבל צריך להגיד גם את האמת המקצועית, כי כמו שאמר פעם מאמן הכדורסל צביקה שרף, כשהציעו לו שחקן שהוא אישיות נפלאה - "אני לא מחפש אשה לבני, אני מחפש שחקן". דהן עשה בשנה שעברה יותר מדי טעויות שעלו בשערים. קחו רק את האיפונים שאפילו באולימפיאדה הנוכחית קשה למצוא. הוא ניצח למכבי ת"א את המשחק בטדי עם פנדל מטופש ומול הפועל ת"א בבלומפילד ביצע אחד נוסף, כשבית"ר הביסה את האדומים, ותבינו כמה דפיקות לב דהן סיפק לכם מאז שהגיע לכאן.
לא ברור מה עבר לאלמוג כהן ולברק אברמוב בראש, כשהפרס על עונה עגומה שכזו זיכתה את דהן בחוזה לשלוש שנים. מי שבכל זאת רוצה את ההסבר, אז מבחינתו של כהן, המנהל המקצועי, דהן יכול לפרוח אם יהיה לצידו בלם שהוא פיגורה אמיתית.
למי ששאל, כהן הזכיר כשגם כשהתעקש להנחית במכבי נתניה את רז שלמה היה מי שהרים גבה אבל שלמה הגיע לנבחרת, לאירופה ולבסוף למכבי ת"א. הטענה הזו, הלוואי שתתברר כנכונה אבל היא תלויה לגמרי, ויותר מדי בכך שמרסלן הבלם הצרפתי החדש יהיה ביכולת מושלמת ובעיקר ישחק קרוב למאה אחוז מהמשחקים (כי בשלוש השנים האחרונות הוא שיחק רק 8 משחקים וקשה לו מאד לחזור מפציעות). מרסלן נראה נהדר אבל לא בטוח שזה יספיק כי אם בית"ר תיאלץ "להסתפק" בדהן וגיל כהן זה יהיה מעט מדי וממש לא איכותי מספיק עבור קבוצה ששואפת לחזור לצמרת הגבוהה.
הצלע השניה של דהן, גיל כהן (בהנחה שמוציאים מהמשווואה את מרסלן כי שוב, אם הצרפתי יהיה בלם אקסטרה אודניר, הכל עשוי לבוא על מקומו בשלום) עדיין בוסרי מדי כדי להחזיק הגנה כמו של בית"ר. הוא התרגל לאורך שנים לשחק בקבוצה שבה כולם חושבים קודם כל על הגנה והישרדות, מתכווצים אחורה כדי לצאת בשלום מרוב המשחקים בהם היא, אשדוד, אנדרדוג. בית"ר זו אופרה אחרת לגמרי. זו קבוצה שיוזמת שמכתיבה את הקצב, שמשחקת הגנה גבוהה, הצורך להגיב, היכולת להיות חשוף בצריח ולהתמודד עם זה היא תמידית.
קראו גם:
אבל יש כאן עוד עניין מהותי: כדורגלנים, ככלל, לא מוכנים להיות הפועלים השחורים של הכוכבים. אין יותר ב-2024 שחקנים כמו מאיר קדוש הזכור לטוב, מטאטאים-כלבויניקים שעושים הכל כדי שהכוכבים ינצצו. דור השחקנים הנוכחי לא חי בשלום עם זה שכוכבים כמו שועה או טוומאסי משחקים בהליכה ורוקדים, הם רוצים שכולם ירוצו כמוהם וכשזה לא קורה, מתחיל לחלחל תסכול שיכול לאורך זמן לפרק חדר הלבשה.
לא סתם, יצחקי אמר לשחקנים שלו במחצית המשחק מול אשדוד שהם "שחצנים". הוא לא רק התכוון לזלזול המופגן שלהם ביריבה במצב של 0:2. הוא בעיקר זעם על זה שקבוצה שלמה התחילה לשחק בהליכה, כי חוץ מזה שהשחקנים שלו חשבו שהניצחון שלהם מונח בכיס, זה בסך הכל גביע הטוטו אז למה לעייף את השרירים? אף אחד לא מספיק אינטילגנט כדי להסתכל במראה ולהבין שהם עדיין לא עשו כלום בכדורגל, בטח שלא בבית"ר. שעם כל הרעש והצלצולים רבים מהם דיירי קבע בשנים האחרונות בפלייאוף התחתון.
עוד הם צריכים להבין שכדי לקפוץ כמה מדרגות למעלה, חייבים לשנות גישה. שאלפי האוהדים שקיבלו את פניהם בשדה התעופה כשחזרו מבולגריה ובאימון הפתיחה כשהרימו אותם על הכתפיים, יהפכו במקרה של עוד עונה שחונה, לעויינים. חומר למחשבה, רגע לפני שמתחילה הליגה.
