במשחק הבכורה הקרוב של הליגה תארח הפועל ירושלים בארנה את עירוני נס ציונה. המאמן יונתן אלון, מספר ש"כל מי שנמצא כאן מהעונה שעברה או יותר, מדליק את השחקנים החדשים לקראת המפגש עם הקהל במשחק ליגה. מספרים להם שהולכת להיות הצגה ביציעים ושדבר כזה הם עדיין לא חוו. כולם כבר לא יכולים לחכות למשחק הזה. מקווה שנעמוד הזה ונראה להם".
הרעב להתחיל כבר את הליגה, הוא לא רק בגלל המפגש עם הצבא האדום בארנה אלא גם רעב ותיקון של כל מי שנמצא בהפועל על תואר אליפות שנשאר באיגוד הכדורסל בגלל מלחמת 12 הימים עם איראן שגרמה לביטולו של המשחק המכריע על האליפות מול מכבי ת"א. "יש המון רעב כדי להשלים את מה שלא הספקנו בעונה שעברה, בהחלט כן".
קראו גם:
אז אפשר להגיד, אפילו כקלישאה, שהפועל הולכת העונה על כל התארים?
"זה בכל שנה. זו לא אמירה מיוחדת".
לא בדיוק בכל שנה. בעונה שעברה הייתם חידה. לא חשבו, פרשנים ואנשי מקצוע שאתם בלבל של מכבי והפועל ת"א.
"זה אנדרסטיימנט. רוב האנשים אמרו שאנחנו לא טובים. שאנחנו אפורים וכמה הסגל לא איכותי. זה מה ששמענו כל השנה. אז עכשיו שניים שלושה שינויים קטנים, פתאום אנחנו ראויים? עשינו משהו בעונה החולפת. הוכחנו, שכנענו וגרמנו לקהל להתחבר לדרך הזו. מי שהיה בארנה בפלייאוף, אז המון שנים לא היו תחושות כאלה באולם. גם אני שחוויתי את הפועל ירושלים בהמון קדנציות בכל מיני כובעים כמנהל מקצועי וכמאמן וכאוהד היה משהו בסוף העונה שעברה שמאד התחבר. גם כל הנושא של מה שעשינו במלחמה עם הקהילה והמשפחות שחיברנו אלינו וכל הנושא הזה של כדורסל ירושלמי השורט, המרביץ. למדנו כולנו להתאהב בזה ולהתחבר לזה ולפחות מהצד שלנו התחושה היא שהקהל איתנו כמו שלא היה המון זמן ואנחנו כבר מחכים למשחק הבית הראשון בעוד יומיים".
על פי משחקי טרום העונה וגביע ווינר, אתם נראים קבוצה מפחידה.
"לא, לא. אנחנו בדרך הנכונה. אנחנו עדיין לא משחקים מספיק טוב, אבל אנחנו בדרך הנכונה. אנחנו נשענים על שחקנים שהיו כאן בשנה שעברה אז זה נראה יותר טוב מאשר קבוצה שהיינו צריכים לבנות מחדש. לוקח זמן להתגבש אבל בגלל שאנחנו כבר מגובשים אפשר להתחיל מחדש איפה שהפסקנו".
כולם נהנים
קשה לדעת אם הפועל היא הקבוצה הטובה ביותר בליגה הישראלית. זה מוקדם מדי. אבל אף אחד לא יחלוק על העובדה שזו הקבוצה המבושלת והשלמה ביותר ביחס ליריבותיה. במכבי ת"א מנסים לבנות משהו חדש (נכון לעכשיו בקושי רב), בהפועל ת"א הגם שיש שלד עמוס כוכבים, אף אחד לא יודע מתי האגו שם ישתלט על חדר ההלבשה. "יותר קל לנו מאשר להתחיל הכל מאפס. זה חלק מבנייה נכונה ארוכת שנים של המועדון. העבודה שלי יכולה להתפקס לחדד דברים ולרדת לפרטים ודקויות לא הייתי יכול לעשות אם היינו צריכים עכשיו להיות בתהליך של היכרות ושל חיבור רוב הסגל".
בוא נרגיז אותך קצת. בסוף, זו הקבוצה של הארפר וקרינגטון.
"זו הקבוצה של הפועל ירושלים. קריגנטון והארפר שני שחקנים חשובים בקבוצה כמו עוד אחרים. בלי ספק מדובר בשניים מהמנהיגים של הקבוצה שראינו גם השנה וגם שנה שעברה כשהקבוצה משחקת טוב יש להם המון קרדיט. אני חייב להגיד לגבי שניהם שמה שיפה זה ששניהם כשחקנים וכבני אדם, הם שניים שאפשר לצמוח לידם. ג'ארד הארפר אומר אחרי הניצחון על מכבי ש'אנחנו רוצים לחלק את הכדור ואז כולם נהנים'. זה מראה עד כמה הוא מחויב ומסתכל על כולם ולא רק על עצמו".
בשנה שעברה הפסדתם בחצי גמר היורוקאפ לגראן קנריה, הפסד שנבע בגלל חוסר בשלות. זה נראה שהתקדמתם כקבוצה לפחות צעד אחד קדימה.
"אני יכול לקוות שכן. אל תשכח שבעונה שעברה היתה לנו מכת פציעות מאד קשה. נצטרך לשמור על השחקנים כמה שניתן למרות שיש דברים שאין מה לעשות נגדם, אבל אנחנו צריכים להגיע גם בריאים כי זה גם חלק מהעניין. אם אתה עושה הכל נכון אבל נופל בגלל פציעות אז הכל יכול להיהרס. זה הספורט. עשינו הכל במהלך הקיץ הזה כדי להיות מוכנים כקבוצה שרוצה לזכות בכל התארים. זו המטרה. כמונו יש עוד קבוצות שמכוונות לזה ורק אחת תזכה וזה עדיין לא אומר שמישהו טעה בדרך".
החצי השני
יותר מדי נשמות טובות טענו בתקופה המקבילה אשתקד, בקיץ הקודם, שנקודת התורפה של הפועל היא בעמדת המאמן. לא בא טוב לאנשים שאלון הוא לא שם גדול בעסק, שהוא צמח מהבית, שהוא חצב בסלע כדי להגיע להיות מאמן ראשי בהפועל ירושלים, ליטרלי, אהבת נעוריו. אלון, בלי יותר מדי התעסקות בהקנטות מסביב, סתם לכולם את הפה בעונה שעברה עם עונה מהגדולות שידע המועדון, עם כדורסל מרהיב ובעיקר, התעלמות מוחלטת מנתוני הפתיחה עם יריבות שקונות כל מה שזז ומנחיתות בצד הצהוב והאדום של תל אביב.
"אני לא חושב שזה התפקיד שלי לדבר על עצמי", אומר אלון. "אני מעולם לא פקפקתי ביכולות שלי. מצד שני חובת ההוכחה היא כל הזמן עליי. אני יודע לאן נכנסתי, אני יודע איפה אני נמצא ואין לי שום בעיה עם זה. בסוף זו לא שאלה אליי. זו צריכה להיות שאלה אל הבוסים שלי".
ספר לי על הדיאלוג עם דן שמיר? חיי היום היום שלכם. ברור שאתם חברים טובים אבל גם מאד דעתניים כשזה מגיע לכדורסל.
"הדינימקה בינינו עובדת בהרמוניה. מאד נותנים אחד לשני את המקום שלו עם המון ריספקט גם של התנהלות, גם של כדורסל, גם של חשיבה יצירתית. כולל במובן הזה שדן היה בהרבה סיטואציות שאני נמצא בהן כיום והוא נותן לי המון ביטחון מעבר לתרומה שלו למערכת. אנחנו אנשים מאד פרקטיים. יש דברים שנדון עליהם ובסוף ההחלטה שלו ויש דברים שבסוף ההחלטה היא שלי".
אלכסנדר דז'יקיץ' עשה קמפיין נהדר עם נבחרת גיאורגיה ביורובאסקט. יכול להיות שזה היום הכדורסל המודרני- שלם הגדול מסך חלקיו?
"יש הרבה שיטות כדורסל שיכולות להצליח. צריך התאמה של שחקנים לשיטה. העבודה של המאמן היא למקסם את הכלים שיש לו ביד. אני תמיד בודק את עצמי האם השחקנים שמשחקים תחתיי נותנים את המיטב של הקריירה שלהם אצלי. אם הם עושים את זה, סימן שאני עושה את העבודה שלי".
אם אתם מנצחים ולא משחקים טוב אתה חוזר הביתה עם תחושת חמיצות או מסמן וי על עוד משחק?
"אם הקבוצה לא משחקת טוב, אני חוזר הביתה כועס. יש משהו פשטני של אנשים להסתכל רק על נקודות. יש עוד אספקטים במשחק, נקודות זה רק סעיף אחד. כולנו פה מאוהבים בכריס ג'ונסון אבל הוא לא סקורר, ועדיין בכל מקום עבודה צריך אחד כמו ג'ונסון. רוב הזמן אני מוטרד ורוב הזמן אני חושב שאנחנו צריכים לשחק יותר טוב. להיות מבסוט מעצמך בשלב הזה של העונה לא ייתן לנו שום דבר. אני שמח כשזוכים בתואר אבל גם למדתי ליהנות מנצחונות קטנים. כשאתה רואה שחקן שבפתאום הולך לו כמו יובל זוסמן שהולך לו וזה סיפוק אדיר, לראות צעירים מתפתחים ומהלכים שעבדנו עליהם באימונים וזה הצליח. לראות שעבודה קשה השתלמה הכי מספק".
זו שוב תהיה ליגה של מכבי והפועל ת"א והפועל ירושלים?
"מוקדם לדעת, אבל באופן טבעי שלוש הקבוצות האלה, השקיעו המון כסף ולכן הן אמורות להיות טובות. לא יהיה קל אבל יש פערי רמות. אני מכבד את כולם. אבל מאמין שהיחידים שיכולים לעצור אותנו זה אנחנו. זו הגישה שלי".
