בעונת 2014-2013 סומן אריאל הרוש על ידי אוהדי בית"ר כפרסונה נון-גרטה. הרוש, אז אחד משחקני הבית המבטיחים שצמחו במועדון, יצא להגנתם של שני שחקני הרכש הצ'צ'נים, זאור סדאייב וג'יבריל קאדייב, וארגון לה פמיליה, שסימן איקס על שני הזרים המוסלמים שהגיעו לבית וגן, הוציאו להרוש צו גירוש. 11 שנים בדיוק (הצ'צ'נים נחתו כאן בינואר 2013) אחרי האירוע הזה הרוש יגיע לטדי ביום שני הקרוב (20:00) עם קבוצתו מ.ס. אשדוד.
2 צפייה בגלריה
אריאל הרוש. "כשאפסיק להתרגש אתלה את הכפפות"
אריאל הרוש. "כשאפסיק להתרגש אתלה את הכפפות"
אריאל הרוש. "כשאפסיק להתרגש אתלה את הכפפות"
(צילום: אלכס קולומויסקי)

"עברו הרבה שנים והמון דברים מאז", אמר לנו השוער השבוע. "הייתי ילד תמים בן 23 שהתבקש על ידי ההנהלה בראשות איציק קורנפיין להגיע למסיבת עיתונאים ולדבר. המטרה היתה להגן על המועדון ועל חברים שלי לקבוצה והקהל שרף אותי על זה. אמרתי להם כבר אז שהמלחמה שהם הכריזו על בית"ר ועל השחקנים תגרום לארקדי גאידמק לפרק את בית"ר, וזה בדיוק מה שהוא ניסה לעשות, אבל האוהדים היו באמוק ולא היה עם מי לדבר. הסרט שיצא אחרי כמה זמן, 'טהורה לעד', סיפר את כל הסיפור כמו שהוא. אני לא מצטער על זה, כי בדיוק כמו שקפצתי לרגליים של חלוץ יריב כדי לעזור למועדון, הלכתי אז לאותה מסיבת עיתונאים. אני משוכנע שהתגובה מהיציעים היתה מוגזמת".
להרוש היתה הזדמנות לסגור מעגל לפני שנה בחלון ההעברות של ינואר 2023. בית"ר חיפשה אז שדרוג לאיתמר ישראלי ופנתה אליו. "לא שללתי את זה. העבירו לי מסר שהם מעוניינים והייתי מוכן לשמוע ולבוא. הבעיה היתה שהיתה לי אז תביעה כספית ישנה נגד בית"ר. הסכמתי להפחית את התביעה ב־50 ו־60 אחוז, אבל ברק אברמוב התעקש שאני אסיר אותה לגמרי וזה התמוסס. הרבה אוהדי בית"ר עוצרים אותי ברחוב ואומרים לי שהגיע הזמן שאחזור ושאסגור מעגל. אני לעולם לא אשלול אפשרות כזאת".
למרות שאתה מסומן ביציעים?
"גם לפני המפגש בטדי ביום שני הקרוב יש פרפרים בבטן. תמיד תהיה לי פינה חמה כלפי בית"ר כי זה מקום שגדלתי בו, שעיצב אותי ונתן לי את הבמה, ולא משנה כמה קללות אחטוף מהאוהדים. עברנו הרבה דברים ביותר מעשר שנים, גם אני וגם הם, והם לא שוכחים ולא סולחים, אבל אם סלחו ליוסי אבוקסיס אחרי יותר מ־20 שנה, אני בטוח שגם איתי יום אחד זה ייגמר".

2 צפייה בגלריה
אוהדי בית"ר
אוהדי בית"ר
דגלי לה פמיליה ביציע. החשבון ייסגר?
(צילום: אורן אהרוני)

טיפת מזל


הרוש (בן 35 בקיץ, נשוי פלוס ילדה) היה אמור להגיע הרבה יותר רחוק מהרזומה של הקריירה הארוכה שלו. הוא הוקפץ לבוגרים של בית"ר כבר ב־2009, עוד לפני שמלאו לו 20, סומן כיורשם הירושלמי של איציק קורנפיין ויוסי מזרחי, הגיע לנבחרת, ונדמה היה שהשמיים הם הגבול. אלא שבדרך קרו כל כך הרבה דברים שחוסר המזל שלהם זעק לשמיים, מהמעבר למכבי נתניה, שהתפרקה כלכלית ומקצועית, דרך הפועל ת"א, שאמיר כבירי פירק לגורמים והוביל לירידת ליגה, והמשך מסע הנדודים, כשבכל פעם מחדש המזל מפנה להרוש עורף. "מימשתי בקריירה שלי אולי 50-40 אחוז מהפוטנציאל שלי בקושי", הוא מסביר.
"אחרי שנתיים בבית"ר רצו אותי במכבי חיפה. בהמשך במדי הנבחרת מול גרמניה עשיתי משחק מצוין עם ציון 8 והגיעו הצעות מהבונדסליגה. שנפלו בגלל כל מיני סוכנים. היו הבלגן עם אוהדי בית"ר וההתרסקות הכלכלית בנתניה והפועל ת"א, עד שמצאתי את עצמי בגיל 31 וחצי משחק בליגה ההולנדית, מציג יכולת מצוינת ושואל את עצמי איך נתת לכל כך הרבה שנים להתבזבז ככה? כשכבר הטבעתי חותם בהולנד הגיעה הקורונה והחזירה אותי לנקודת ההתחלה. המסקנה היחידה שלי מכל זה היא שאנחנו יכולים לעשות הכל, אבל בסוף מלמעלה מכוונים את הדברים ומה שלא תלוי בך אתה לא יכול לשנות".
בואכה גיל 35, יש כבר מחשבות על פרישה?
"ג'יג'י בופון, השוער האגדי של נבחרת איטליה, שיחק עם גיל 44 והיה מצוין גם בעונה האחרונה שלו. ליאור רפאלוב בגיל 37 שחקן שדה, שזה הרבה יותר קשה משוער, ונראה פנטסטי, אז ככה שהכל אינדיבידואלי. כרגע אני זורם ואני נהנה, למרות שאני מתמודד עם פציעות לא פשוטות בכתפיים. אני יודע שביום שהכל ייגמר אני אתגעגע לכדורגל, וגם ברור לי שברגע שאפסיק ליהנות ולהתרגש אתלה את הכפפות, אבל בינתיים אני מנסה להמשיך ולזרום. בסך הכל אני לא מחפש להרוויח זמן אלא באמת אוהב את המקצוע, וגם יש לי מה לתרום".
מתחלף דור של שוערים בישראל - אליאסי מבאר שבע, הרמן מחדרה, צרפתי וכרמי בנתניה.
"תמיד אמרתי שהעולם שייך לצעירים ושרק אם יזרקו את השוערים הצעירים למים העמוקים יראו כמה פוטנציאל יש לשוער הישראלי. נכון שעם שוער ישראלי צעיר אתה משלם שכר לימוד, אבל זו השקעה משתלמת לטווח ארוך. זו מגמה מבורכת שהלוואי שתימשך, מה גם שאין פער בין היכולת של שוערים זרים, פרט למקרים נדירים, לישראלים".

יהיה בסדר


לקראת יום שני הרוש יודע שהקבוצה שלו, שנמצאת בתחתית, חייבת נקודות, אבל הלו"ז הדחוס כמעט לא משאיר מקום להכנה אופטימלית בין משחק למשחק. "אנחנו במצב לא טוב, אבל בצד זה התוצאות שלנו לא משקפות את המציאות כי בהרבה משחקים היינו יותר טובים מהיריבה ויצאנו בידיים ריקות. אנחנו קבוצה צעירה ונאיבית ואנחנו משלמים על זה, ומה שחסר לנו באמת זה להיות 'רעים' במובן החיובי של המילה ולדעת לקחת נקודות גם בכוח. מי שעוקב אחרי אשדוד רואה שאנחנו מנסים לשחק כדורגל מול כל יריבה ולא מחנים אוטובוס ברחבה כדי לגרד נקודות. יש כאן המון פוטנציאל, וגם יגיע רכש בינואר, אז אני מאמין שיהיה בסדר. בסך הכל פרט למכבי ת"א ומכבי חיפה, הליגה הזאת מאוד שוויונית, ואנחנו נצטרך לדעת במשחקים שאנחנו משחקים טוב גם לקחת את הנקודות ולא להישאר עם המחמאות".