לפני חודשיים וחצי, כשג'ייקוב ג'נו היה על סף חתימה בבית"ר, פנו לבעל הבית, ברק אברמוב כל מיני מקורבים שלו, אנשים שבטוחים שהם מבינים גדולים בכדורגל והציעו לו לוותר על השחקן. הנימוק היה שג'נו אפור מדי לסגל, שהוא לא ישדרג במאומה את העסק. אברמוב, היה מאד נחרץ. "אלמוג כהן הוא בעל הבית המקצועי כאן, ומה שהוא רוצה זה מה שהוא יקבל", פסק.
ג'נו הוחתם, עם רזומה לא מרשים בליגה השנייה בצרפת, בלי שער אחד ברקורד לרפואה, אבל עם אמונה שלמה של המנהל המקצועי, כהן, והמאמן, ברק יצחקי שזה מה שבית"ר צריכה.
כשמנסים להבין מה כהן ראה (בדיוק כמו ההברקה עם ירין לוי) ואחרים לא, אז מה שתפס אותו אצל ג'נו, זו העובדה שמדובר בשחקן שהוא ממושמע טאקטית בצורה בלתי רגילה. חייל, שמבצע הוראות כלשונן, גם אם הוא יקבל 90 דקות בכל משחק, גם אם ייכנס לחמש דקות. המחויבות הזו, בסגל עמוס באגו וכישרון זה האיזון שכהן רצה להוסיף.
אבל היה עוד משהו שג'נו, וכהן לא רק צפה בו אלא גם ערך סבב שיחות עם אנשי מקצוע שעבדו איתו בעבר, מביא איתו. עד כמה שמדובר בשחקן לא מוכשר ואטרקטיבי בלשון המעטה, ג'נו חותר למגע. הוא בא לקבל את הכדור, הוא נכנס לאיזורים המסוכנים, הוא מנסה להיות מאד יעיל בזמן שהוא מקבל על הדשא. מישהו בבית וגן אמר שגם בחלקים אחרים על המגרש, גם מי שמוכשר מג'נו היה יעיל כמוהו, לבית"ר היו עוד כמה נקודות בקופה.
העובדה שג'נו חתום על שני שערים שהביאו שש נקודות מול מכבי והפועל חיפה, כל אחד מהם בצבע, הם הרבה מזל אבל גם החתירה הזו למגע שדיברנו עליה. מול מכבי חיפה שחקני בית"ר לא חיפשו כמעט את השער מרחוק, ודווקא ג'נו ניסה ופגע בול בשער לשוער חיפה שריף כיוף יש חלק נכבד בו. בשבת האחרונה, ג'נו פשוט עלה לרחבה, ויצר מספרת וירטואוזית. הפעם האחרונה שבית"ר הבקיעה שער במספרת, אגב, היתה לפני יותר מעשור, כמי שחתום על זה, הוא מאמנו של ג'נו, ברק יצחקי.
המעניין הוא, שאין אחד בבית וגן שלא שמח שזה דווקא ג'נו האיש שהרשית. במועדון מספרים על בחור סופר צנוע, עם משכורת לא גבוהה (120 אלף דולר לעונה) שאפילו סירב בשבוע שעבר לפתוח חשבון אינסטרגם מרוב שהוא מרוכז בדברים החשובים באמת. עם הקארמה שלו, וההתנהלות שלו, אין סיכוי שבינואר בית"ר תוותר עליו לטובת זר בעמדות שזקוקות לשדרוג.
מה עם ההגנה?
כמו במשחק מול סכנין, גם מול הפועל חיפה, בית"ר לא תפקדה במחצית השניה. במועדון תולים את החולשה הזו בעיקר בהיעדרות של פטריק טוומאסי.
מבחינת נתונים טוומאסי הוא השחקן המסוכן ביותר בבית"ר. יש לו מאזן שאומר ש-72 אחוז מהבעיטות שלו הולכות למסגרת, שזה הנתון הגבוה ביותר בליגה. בנוסף, העובדה שהרבה תשומת לב מהגנות היריב הולכת אליו, משחררת שחקנים אחרים לפעולות התקפיות כך שהערך המוסף שלו הוא משמעותי מאד.
בבית"ר יודעים, שעם כל הכבוד לעובדה שהקבוצה במקום הראשון, יש עוד המון ליקויים שצריך לתת עליהם את הדעת. הראשון הוא החולשה של הבלם הצרפתי ז'אן מרסלן. הבלם הזר חתום על שני בישולים של שני השערים שהבקיעה בית"ר מול סכנין והפועל חיפה, אבל בצד השני של המגרש הוא יותר מדי מפוזר, מאבד כדורים וכן מאבד את השחקן שהוא צריך לשים עליו עין. בגלל זה גיא מלמד הגיע למצב של מאה אחוז שער, שמיגל סילבה הציל, ובגלל זה, דור חוגי בדקות הסיום ברח לו ורק ההתעקשות שלו לקבל שריקה לפנדל הצילה את בית"ר.
בבית וגן עובדים בצמוד למרסלן באופן פרטני. זה אומר שאת המאצ' אפ מול חלוצים, מרסלן נאלץ לתרגל אחרי שהוא רץ באימון בין שבעה לשמונה קילומטרים. הרעיון הוא להרגיל אותו לקבל החלטות טובות, גם אחרי שהוא עייף ממאמץ וגם כשהחמצן מגיע למוח לא בצורה מיטבית. ועדיין, האיטיות והסרבול, הם כנראה בילט אין אצל הבלם. העובדה שכמעט על השחקנים רצים באמוק קדימה כדי להבקיע, משאירה המון פרצות, וחושפת חצי מגרש, צרות שבלם שאינו מהיר בלשון המעטה ולא קורא מהלך אחד קדימה, משאירות את סילבה חשוף בצריח.
כמו כן, הצוות המקצועי משוכנע שמרסלן סתם נמצא בתקופה פחות טובה, ושעם עבודה צמודה, במיוחד במחנה האימונים באילת, (ב-18 בנובמבר למשך חמישה ימים) ישדרגו אותו. זה, ביחד עם ההבנה שעוד שחקנים יחויבו להשתתף במאמץ ההגנתי, אמור למזער נזקים.
לצד מרסלן, בבית"ר לא מרוצים מהתקפוד של זוהר סזנו במשחקים האחרונים. עד כמה שזסנו סביר מבחינה התקפית, הגנתית הוא מאבד יותר מדי כדורים לחלוצי היריב, וגם הסגירה האלכסונית שלו, שעולה בשערים מיותרים (מול מכבי חיפה פעמיים, מול מכבי ת"א, מול סכנין, כל השערים הגיעו מהאגפים) היא רעה, גורמות לצוות המקצועי לחשוב על צירוף מגן ימני בחודש ינואר, שגם אם לא יתפוס את מקומו של זסנו בהרכב, ייתן לו פייט על החולצה ב-11, ואולי יפקס אותו.
חסר שפיץ
בבית וגן יצרפו בחלון ההעברות בינואר חלוץ. עומר אצילי או ערן זהבי לא על הפרק כרגע, כי המטרה היא להתמקד במספר 9 קלאסי, משהו בסגנון של יון ניקולסקו (שלא יחזור לשחק בישראל והוא רק דוגמא לטייפ קאסט).
במועדון פסימיים לגבי האפשרות שניתן יהיה לרכוש את גיא מלמד ולמרות שינסו להנחית כאן את יונאס מלדה ממכבי ת"א לא בטוח שבקריית שלום יסכימו לחזק קבוצת צמרת.
אם זה לא יילך, בבית וגן יתמקדו במיצוי השוק הזר וניסיון לבדוק אם יש מציאות נוספות בשוק הישראלי. אף אחד לא באמת רוצה לוותר על מיירון ג'ורג', אבל מכיוון שגם אין רצון לוותר על אף אחד מהזרים האחרים, בהחלט ייתכן שג'ורג' יפנה את מקומו לטובת זר אחר.
במידה רבה מאד, הביקורות כלפי ג'ורג' עושות לו עוול, מהטעם הפשוט שהוא הולך לאיבוד בדינימיקה הקבוצתית שנוצרה בבית"ר ומתקשה לבוא לידי ביטוי. מכיוון שחלק גדול מהחלק הקדמי צריך לקבל את הכדור לרגל, ולא עושה תנועה, וגם ג'ורג' הוא לא שחקן של שטח אלא חייב לקבל את הכדור לנעל, קשה לו להפוך את המסירות הנהדרות של שועה ומיכה לשערים. שועה ומיכה, מכניסים את הכדור בין הבלמים, ג'ורג' הוא לא השחקן שצריך שבריר שנייה כדי לעשות מזה גול לא פרק זמן הרבה יותר ארוך. מול סכנין ג'ורג' כבש כי הפילו לו את הכדור אל הגוף מרחק חמישה מטר מהשער. ברוב המקרים של אחד אל אחד במסירות של שועה ומיכה, כשמולו בלם, ג'ורג' יצליח לעבור אותו בעזרת הכח לא בעזרת הטכניקה או המהירות, והרבה פעמים זה ייגמר בעבירה של החלוץ או בכדור שהלך לאיבוד.
עוד עניין שבבית וגן עובדים עליו, זו הנטייה המוגזמת של שועה לחפש את החברים שלו גם כשהוא בתוך הרחבה. שועה קצת התאהב בתפקיד המאסטר שף שמבשל, וזה יפה ומועיל אבל לפעמים, במיוחד שחקן כמוהו שיודע לעשות את זה, צריך לחפש את השער גם ממרחק של 16 עד 20 מטר. אין סיכוי להיכנס עם הכדור אל השער, במיוחד מול קבוצות שמצופפות כמו סכנין, הפועל חיפה ובדרבי שיתקיים בתחילת דצמבר.
נרוץ, נרדוף, נשיגה
בבית"ר מסרבים בתוקף להגיד בקול את המילה אליפות, כי הם יודעים, שבאליפות זוכה הקבוצה הטובה ביותר בארץ. בית"ר היא אולי הקבוצה הכי סקסית, מעניינת ומוטרפת בליגה שלנו, אבל עד עד כמה שמכבי ת"א ומכבי חיפה, חלשות ביחס למה שהן היו בשנים עברו, עדיין יש לבית"ר דרך ארוכה לעבור כדי להוכיח שיש לה את הבשלות ואת האקסטרות הדרושות כדי להגיע עד הסוף.
במציאות בה חלקים מרכזיים בהגנה עדיין טעונים שיפור בלשון המעטה, בפערים שיש בין רמת המשחק של בית"ר לאורך כל עשרת המחזורים האחרונים בין יכולת מרשימה במחציות הראשונות ליכולת דלה במחציות השניות, ובעיקר חוסר היכולת למצוא מענה להתמודדות עם קבוצות שבאות לעמוד עם עשרה שחקנים מאחורי הכדור (טבריה, סכנין והפועל חיפה למרות הניצחון), הם הבדלים משמעותיים בין קבוצה אלופה לקבוצה של מקומות 3-4.
יצחקי וכהן הם פריקים של נתונים. השניים מסבירים לשחקנים שלהם, שכדי שהעונה הזו תהיה מיוחדת גם בחודשים אפריל-מאי הם חייבים להקפיד להישאר עם רגל על הגז.
הנתונים הפשוטים הם שמול קריית שמונה בית"ר רצה 103 קילומטר קבוצתיים. מול סכנין 105 קילומטר ומול הפועל חיפה 115 קילומטר. עובדתית, בכל המשחקים בהם בית"ר רצה למעלה מ-110 קילומטרים במשחק היא גם ניצחה. כשהיא רצה פחות, או שהיא הפסידה או סיימה בתיקו.
בקיצור, הדרך לאליפות עדיין ארוכה, למרות שהשבוע ברשתות החברתיות נהנו להראות את השער של שלומי ארבייטמן, ב-2015-2016, שנכבש במספרת, במחזור התשיעי מול הפועל חיפה, העלה את ב"ש אז, כמו את בית"ר השבוע למקום הראשון עם 22 נקודות, ובשני המקרים מדובר היה בתאריך התשעה בנובמבר, המחזור העשירי. ב"ש זכתה בעונה ההיא באליפות, בסוף העונה נבדוק האם יש קשר בין הדברים.
ביום שני האחרון, אירחה בית"ר את הפועל לדרבי במסגרת הליגה השניה לנוער. אחרי שבית"ר הביסה את הפועל 0:3 במסגרת הגביע, הפעם זה הלך לה יותר קשה. עומרי זועבי העלה את האדומים ליתרון בדקה ה-31, בזכות סלאלום מרשים, אבל בתוספת הזמן של המחצית הראשונה יאן יוספוב הרשית מתוך הרחבה וקבע 1:1. הפועל פספסה שער ניצחון עם החמצה של נתי שפראו והצלה גדולה של שוער בית"ר, עדי ישכר ובדקה ה-89, עמית חילו נגח פנימה וקבע: 2:1 לבית"ר, שמוליכה את הליגה עם 16 נקודות. הפועל לעומתה, במקום התשיעי עם 8 נקודות ומשחק עודף.
