"זו פשוט הרגשה כיפית להיות במועדון המיוחד הזה. אני כבר תקופה ארוכה עוקב אחריו ורואה מן הצד איך המועדון התקדם בצורה מאוד מקצועית ומעניינת. מהרגע שדיברתי עם זיו אריה ושי אהרון על האפשרות שאגיע, אמרתי להם שאני בעניין. אני שמח שסוף סוף זה קרה היום, ואני פה איתכם". זה מה שאמר רוסלן ברסקי ב־1 ביולי, כשחתם בהפועל. ההגעה של ברסקי לקבוצה של זיו אריה לוותה בפסטיבל גדול.
איש העסקים יוסי ליפקין נרתם כדי לשכנע ולתרום, הקשר הובהל ביום חמישי בערב למסעדת אנג'ליקה ברחוב וושינגטון בירושלים כדי להרים לחיים כוסית שמפניה ולברך על המוגמר, ובאקט שיווקי שאין לו שום אחיזה במציאות סופר שהפועל הקדימה את היריבה העירונית בית"ר במרוץ אחרי השחקן (ולא משנה בכלל שבאותה העת הקדישו בבית וגן את כל המאמצים כדי להנחית כאן את אבי ריקן, ללא הצלחה כידוע).
אם יש משהו שברסקי לא יגיד לכם בימים אלה, כמעט תשעה חודשים אחרי שהגיע להפועל, זה ש"זו הרגשה כיפית". בדיוק להפך. ברסקי אינו מוצא כאן את הידיים והרגליים, לא מעט באשמתו, אבל גם בגלל שזיו אריה החליט שהוא הופך אותו לנער פוסטר.
יוסי ליפקין היה זה ששידך את ברסקי ועידן שמש להפועל, ובשבועות האחרונים היה מי שניסה לפתח תיאוריית קונספירציה, שלפיה שני השחקנים המזוהים איתו הפכו במועדון, לכאורה במכוון, ללא רלוונטיים. ליפקין שולל זאת על הסף. "למרות האכזבה משחרורו של עידן, שיכול היה לעזור לנו רבות, וממחיקתו של רוסלן מהסגל, אני לא חושב שזה יותר מהחלטה מקצועית נטו, וברור לי שזה לא נוגע אליי אישית. מעולם לא רמזתי לאף מאמן את מי הוא צריך לשתף במשחק או בסגל. בתור אוהד הקבוצה, צר לי שלא נמצא מקום לשניים שהיו אמורים להוביל אותה".
עד המשחק מול קרית שמונה, לפני למעלה מחודש, ברסקי שיחק בהרכב (מול אשדוד הוא שותף במשך 15 דקות), ומאז עלה ליציע מבלי שאף אחד הסביר לו למה. "רוסלן בסך הכל מתנהל כשורה, מתאמן ברצינות ומנסה להיות מקצוען, אבל קשה שלא להבחין בתנועות הגוף שלו ובארשת פניו שהוא לא מקבל את הסיטואציה שבה הפך מהשחקן הישראלי הכי בכיר במועדון למי שיושב ביציע ולא מוזמן לסגל". חשוב להבין: את מה שמצפה הצוות המקצועי של הפועל מברסקי, הוא לא מצפה, מבלי לפגוע, מאוואקה אשאטה למשל. פוטנציאלית, וגם ברמת הרקורד, ברסקי שחקן עם הרבה יותר פוטנציאל וקילומטראז' מלחבריו לקבוצה. העניין הוא שהאחרים מפיקים מעצמם את המקסימום, ואילו ברסקי לא ממצה מעצמו את המינימום, ולכן הכעס הגדול וההחלטה של אריה לגרוע אותו מהסגל.
אבל עם כל הכבוד לסדרת החינוך של מאמן הפועל, בדיוק כמו בסוגיית עידן שמש, שבסוף מצא את עצמו באום אל־פאחם, אריה אינו מבין שתפקיד המאמן הוא בראש ובראשונה להפיק את המקסימום ממה שיש. האיכויות, הניסיון והמנהיגות של ברסקי, גם אם הוא בתקופה הכי גרועה בקריירה שלו, אמורים לעזור להפועל להישאר בליגה. אריה לא מעניש אף אחד בסדרת החינוך הזו. הוא פוגע בעצמו, בקבוצה שלו, בברסקי, ובעיקר באוהדי הפועל, שרוצים לראות כדורגל ותוצאות. אגו ויחסי אהבה שנאה של גן ילדים יש להם מספיק ביומיום בחיים עצמם.
יש מי שמציע לברסקי להיכנס לאריה לשיחה בארבע עיניים. הוא מסרב בתוקף. מבחינתו, אם המאמן לא מספיק מכבד אותו כדי להסביר לו, אין שום סיבה שהוא, ברסקי, יעשה את הצעד הראשון. יובהר מייד: אריה או כל מאמן אחר לא חייב דין וחשבון לשחקנים שלו. אבל בכדורגל המודרני עדיף הרבה יותר ליצור דיאלוג, לשמור את השחקנים קרובים אליך, לדעת לכבד את ההיררכיה שאתה בעצמך יצרת ולתת את המקום הראוי לשחקנים בכירים. ברסקי הוא הרכש היקר ביותר של הפועל העונה עד להגעתו של ברייט אנובקארה. למעשה, ברסקי משתכר בהפועל כ־400 אלף שקל בעונה בחוזה לשנתיים, כשההתניה היא שהחוזה בעונה הבאה תקף רק אם הפועל נשארת בליגת העל. אבל ברסקי כבר הבין בתקופה האחרונה שהוא חייב למצוא לעצמו בקיץ קבוצה אחרת. "רוסלן לא יישאר פה, לא משנה מה יהיה", אמרו לנו מקורבים של השחקן השבוע. "הוא ייתן הכל עד לסיום העונה, יתנהל כמו מקצוען, אבל בשנה הבאה הוא יחפש לעצמו בית אחר".
ראש בראש
"המשחק נגד הפועל חדרה סיבך אותנו והכניס אותנו לסיטואציה שבה נצטרך כנראה להילחם עד המחזור האחרון על חיינו בליגה", אמרו השבוע בהפועל. הקבוצה של זיו אריה תתמודד מחר במשחק סופר חשוב על שש נקודות מול הפועל נוף הגליל (16:00, טדי), ואם היא רוצה להיות גם בעונה הבאה בליגת העל, אסור לה להפסיד נקודות במשחק הזה.
בהפועל נתנו השבוע כמה ימי חופש לשחקנים ומנסים להחזיר אותם למסלול אחרי ההפסד לחדרה, בעיקר בפן המנטלי. עובדתית, הפועל לא סבלה השנה מבעיה פסיכולוגית. הנצחונות של האדומים הושגו, שימו לב, מגול בדקות הסיום מול מכבי פתח תקווה, מהפך מול מכבי נתניה, ניצחון במשחק על שש נקודות בתחילת הסיבוב מול נוף הגליל, ניצחון נוסף על אשדוד, כשהם עם הגב אל הקיר, וניצחון במחזור הנועל של העונה הסדירה בסמי עופר מול הפועל חיפה. ועדיין, אריה אינו מצליח במשך כל העונה ליצור רצף של שלושה משחקים טובים שגם מביאים נקודות. השאלה הגדולה היא אם השחקנים שלו מבינים שאחרי הפנצ'ר מול חדרה, המשחק מחר הוא לא פחות מאשר גמר גביע. "אתם חייבים לקחת אחריות על מה שקרה לנו במשחק האחרון", אמר המאמן לשחקנים שלו. "זה לא יכול לחזור כי אסור לנו לטעות שוב, בטח לא כשאנחנו במאני טיים של העונה", הבהיר המאמן. 2,000 אוהדי הפועל יגיעו מחר לטדי, שעה נוחה ומזג אוויר נוח, שכמובן לא מבטיחים כלום פרט לדפיקות לב מואצות, כשהפסד כאמור לא בא בחשבון. זה יהיה מבחן גם לקהל האדום, שחייב להבין שמשחק כמו מחר זה בפירוש צו 8.
אצל היריבה נוף הגליל לא מנסים לייפות את המציאות. "אם אנחנו לא מנצחים את המשחק הזה אנחנו עם רגל וחצי בליגה הלאומית", אמר לנו השבוע מנכ"ל המועדון גיל ברעם. "המשחק הזה יכול להציל לנו את העונה או לסיים את התקוות שלנו. אנחנו מנסים לשדר עסקים כרגיל, אבל ברור לנו שגורל של עונה שלמה תלוי כנראה ב־90 הדקות מחר", סיכם.
עבדאללה חיליאל, חלוץ תושב גוש חלב, שבעונה שעברה שיחק בקרית שמונה והעונה הגיע לנוף הגליל בינואר אחרי קדנציה כושלת בדובאי, אמור לפתוח בהרכב של שי ברדה מחר. אגב, ברדה שוחח השבוע עם חברו סלובודן דראפיץ', כחלק מההיערכות למשחק הקריטי של נוף הגליל בטדי.
כח נשי
קבוצת הנשים של הפועל, במרחק נגיעה מליגת העל. האדומות, במקום השני בליגה השניה (ישנן שתי עולות) מוליכות בפער של 4 נקודות על הפועל תל אביב שלושה מחזורים לסיום העונה. הקבוצה של זוהר קמינסקי, ששמה הוא הפועל קטמון, ניצחה לפני מספר ימים את באר שבע 3:2 בעוד הפועל תל אביב הפסידה למוליכה הפועל פ"ת שכבר הבטיחה את עלייתה. יש לציין, כי ליגת העל לנשים, מורכבת משמונה הקבוצות הטובות בארץ, ובקרוב מאד כך נראה, תהיה לנו גם נציגה ירושלמית אדומה, בליגה הראשונה.
