זיו אריה אינו אוהב חגיגות. נראה מבחוץ שכל העניין הזה של ריאיונות ופסטיבלים מעיק עליו. "התקשרו השבוע מכל כלי תקשורת אפשרי, אבל באמת שזה מבחינתי רעשי רקע. אני מבין שזה חלק מחוקי המשחק אבל לא בא לי לשחק אותם. שי אהרון והמועדון ביקשו, אז כעובד מועדון אני מחויב ומכבד את הבקשה, אבל כל העיסוק הזה מבחינתי מיותר.
"הרבה אנשים אומרים לי: 'צריך גם יחסי ציבור בשנת 2021', אבל זה פשוט לא אני. בסוף נגיע לאן שצריך בגלל התוצאות. אף אחד לא היה מרחם עלי אם לא היינו עולים ליגה, ואף אחד לא יגיד 'הוא סחבק' אחרי כמה הפסדים. סתם דוגמה: אם זה תלוי בי אני אשמח להישאר מאמן הפועל ירושלים בעשר השנים הקרובות, אבל יכול להיות שבעוד שלושה חודשים אחרי שישה הפסדים שי יחבק אותי ויגיד לי: 'צריך לעשות שינוי'. אני לא אוהב את הברברת ואת הרמה שבה מסקרים את הכדורגל. וכן, אני יודע שזה מעכב את ההתפתחות שלי כמאמן, אבל למרות שאני לא אדם דתי אני מאמין שמה שצריך לקרות קורה".
בן 50, נשוי לאהבת ילדותו סמדר, פלוס שלושה ילדים. הגדולה לומדת בקולג' בבוסטון, אחריה קצינה בצה"ל, הבן הקטן משחק כדורגל במחלקת הנוער של הפועל פתח תקווה. אריה, לפחות עד עתה, חצב בסלע. הוא אימן בכל שנתון אפשרי במחלקת הנוער של מכבי תל אביב, היה עוזרו של רן בן שמעון בבית"ר, אימן בליגה הגיאורגית, והשבוע עלה ליגה עם הפועל. כשאומרים לו שבגילו היה צריך להיות כבר מאמן עם פז"מ בליגת העל, הוא מחייך.
"אני לא מופיע בפנקסים של בעלי הבית גם בגלל יחסי הציבור, וקיבלתי את הנוער של מכבי בזמנו אחרי שהרבה מאמנים עקפו אותי בתור, אבל אני לא מצטער על שום דבר. הייתי צריך להגיע להפועל קטמון כשאני ובני בן זקן הגענו לקו הגמר ושי בחר בבני. זה לא אומר שהייתי עושה עבודה טובה ממנו או שמישהו אחר היה מעלה את הפועל ליגה במקומי. דברים קורים בתהליך הטבעי שלהם. אני מסתכל על תוצאות, על איך קידמתי שחקנים. אם שחקן הגיע אלי במצב איקס והוא השתדרג והשגתי את התוצאות שמצפים ממני אז הצלחתי, ואם לא אז לא. בסוף, אם שי אהרון, אורי שרצקי ואשתי סמדר מרוצים מהעבודה שלי אז עשיתי את שלי".
לעולם לא תצעדי לבד
האאוטסיידריות הזאת היא באמת אריה. אין פה גרם של התנשאות. זה הטיפוס לטוב ולרע. במידה רבה מאוד צריך להעריך את הדבקות שלו לדבר במגרש ולהיות משעמם ולקוני בכל פעם שמצמידים לו מיקרופון. "אנשים בחדר כושר שאני מתאמן בו אומרים לי: 'זה ביקר אותך ככה' ו'ההוא כתב עליך ככה'. אני שואל אותם אם אני חשוב להם למה הם מספרים לי את זה? כל מי שמבקר את העבודה שלי ראה אולי משחק אחד או שניים של הפועל בשנתיים האחרונות. אני זוכר שכעוזרו של רן הייתי יושב איתו ברכב והוא היה עונה בסבלנות ובאריכות לעיתונאים והייתי משתגע מזה. אבל רן הוא אלוף. הוא יודע להגיד את מה שצריך ולא להגיד את מה שהוא לא רוצה".
הוא גדל כמכביסט, אוהד שרוף של ליברפול, שבמידה מסוימת וקטנה מצא בהפועל את הצבע והרומנטיקה. "מה שקלופ עשה שם, צריך לתת לו כרטיס פתוח לאמן את המועדון כמה שנים שהוא ירצה. אני לא מבין איך מעיזים אחרי שהוא שבר את כל תקרות הזכוכית האפשריות בליברפול עוד לבוא אליו בטענות".
אתה יותר חסיד של יורגן קלופ או של פפ גווארדיולה?
"פפ שינה את עולם הכדורגל, זו רמת אחת מעל כולם. מה שהוא עשה למשחק אף מאמן לפניו וכנראה גם אחריו לא יעשה. ועדיין, אם הוא לא יזכה העונה בצ'מפיונס יצלבו אותו, למרות שהוא יכול להפסיד מצידי עשר פעמים ברבע הגמר לליון כמו בעונה שעברה. צריך רק להעריץ ולנסות ללמוד ממנו".
הבית האדום
אריה יודע שהיה לו ולמועדון שהוא מאמן קוף על הגב. "היה באוויר הדיבור הזה על לוזריות, על מועדון שמגיע לבאר ולא שותה ממנה, על זה שאנחנו כל הזמן ליד ולא חוצים את קו המטרה. אבל השנה ידענו שזה יקרה. היו כל מיני משחקים שאתה מסיים אותם, כמו הניצחון על נס ציונה במשחק ההשלמה או ריצה של כמה משחקים בתחילת העונה, שאתה מבין שאנחנו שם".
היו גם משברים
"היה ההפסד לרעננה, משחק שבו חזרנו מהקורונה ואני לא לוקח אותו על עצמי. שי אהרון אמר לי בסוף המשחק שזו הפעם הראשונה שבה תחתיי כמאמן היינו אבודים. שבוע אחרי יצאנו למשחק מול אום אל־פאחם, שלטנו לגמרי במשחק, ובמקום שייגמר 0:5 לנו הפסדנו 1:0. מה שהצלחנו להשריש במועדון הזה השנה זה שבמשחקים שלא הולך גם נקודה שווה זהב, שלא מתאבדים על ניצחון אלא אוספים נקודות משבוע לשבוע. זה לא פשוט לשחק תקופה ארוכה בלי גוני נאור, הראל שלום, גיא בדש וסהר בראון, אבל אנחנו כל הזמן עסוקים בלמה כן ולא בלמה לא, לא מתרצים. הצבנו יעד ולא התביישנו לסמן עליית ליגה מהרגע הראשון. בעונה שעברה למשל זו היתה הצלחה גדולה להגיע לפלייאוף העליון, אבל לא היינו מספיק טובים התקפית כדי להצליח עד הסוף. השנה גם במשחקים שהפסדנו, כמו למשל מול אום אל־פאחם או אחי נצרת, שיחקנו כדורגל, עשינו את העבודה. ידענו גם להתאים את עצמנו ליריבות, לנתח גם את האסטרטגיה מול כל שיטה של היריבה ולא רק להסתכל על עצמנו".
דיברתי בסיום המשחק מול נס ציונה על לידס, על מכבי פתח תקווה, כמודלים.
"אני כבר יודע שאחרי הפסד או שניים בליגת העל יגידו: 'המאמן שדיבר על לידס'. הכוונה שלי היא שאנחנו רוצים כמו בלידס וכמו אצל הלוזונים לבנות קבוצה שמתבססת על צעירים, על שחקני בית, ולעשות התאמות ולהלביש עליהם את מה שחסר. אין שום סיבה בעולם שמועדון בריא כמו הפועל לא יתבסס במקומות 8-5 ויעלה לכל משחק כדי לנצח. אז נכון שיהיה לנו קשה לאורך זמן לנצח משחקים נגד מכבי תל אביב ומכבי חיפה, אבל בליגה 'שלנו' לנוף הגליל, קרית שמונה, סכנין, חדרה והשמות שאתם מכירים אנחנו צריכים בצניעות להסתכל בלבן של העיניים".
אתה יודע שאתם גם יכולים להיקלע למאבקי תחתית.
"אני לא מאמן שמתאים למלחמות האלה של תחתית עם קלישאות של 'תנו את הנשמה' ו'מלחמה על כל כדור'. אנחנו נבוא לשחק כדורגל, להניע כדור וללחוץ גבוה כמו שאני מאמין. גיא לוזון עשה את זה השנה יפה מאוד עם מכבי פתח תקווה, ובמשחקים כמו למשל בסמי עופר פחות, כי בכל זאת יש עניין של פערי איכות. אני מאמין גדול בשחקנים צעירים מתוצרת בית שיש לנו במועדון, למרות שאין לנו כשרונות כמו ליאל עבדה".
למאמן שעולה ליגה יש תמיד כאב ראש אם מי שמתאים ללאומית יכול להשתלב בליגת העל.
"נעשה את ההתאמות ונבנה את הקבוצה הכי חזקה שאפשר במסגרת הכלים שיש לנו. אנחנו יודעים מה המסגרת התקציבית ומה אנחנו רוצים. המטרה היא אחרי כל כך הרבה שנים להיות חברה קבועה בליגת העל וחלק בלתי נפרד ממנה. אנחנו לא באים לביקור בזק או למלחמות הישרדות. זו לא השאיפה".
ממשיכים לעבוד
אריה באטרף. מבחינתו העונה עדיין בעיצומה והוא לא יירגע עד שלא תגיע הפגרה באופן רשמי, למרות שהמטרה הושגה ושלושת השבועות הקרובים אמורים להיות סוג של סטנדינג אוביישן. "אמרתי לשחקנים שאנחנו נעבוד פחות על הדשא ויותר על הלוח אבל מי שקשה לו והוא עייף אני אשחרר אותו באהבה. שמתי לעצמי למטרה לסיים את הליגה במקום הראשון ואנחנו נעשה הכל כדי שזה יקרה. אנחנו ספורטאים, אנחנו מייצגים מועדון, אנחנו צריכים להיות וינרים ואני מתכוון להסתער על הפסגה".
אתה לא מסוגל לנוח, לא מסוגל לשמוח. מה יהיה?
"זה מקצוע סיזיפי בלי הרבה רגעים של נחת, אבל אני לא מתכוון להשתנות. הכיף שלי זה הרגעים עם המשפחה הגרעינית. כמו הגעגועים לבת שצריכה להגיע לחופשה מארצות הברית ולבת הקצינה. כדורגל זה לא סוף שבוע במלון, זה דרך חיים".
