1. להפועל היו את כל הסיבות שבעולם לעוף ביום שני האחרון מהגביע. שני הפסדים רצופים מול נס ציונה בשבוע שעבר וביום חמישי האחרון בסופר קלאיסקו למכבי. קבוצה עייפה, חבולה, על אדי הדלק האחרונים מבחינת העומס וכזו שבשנתיים ו-11 חודשים השיגה במסגרת הגביע תשעה נצחונות רצופים הריחו שהמסע המדהים של הפועל בשלוש השנים האחרונות בדרך להיקטע. תוסיפו לזה את היריבה, גלבוע גליל, קבוצה רעבה ומאומנת שעושה את המוות העונה לכל יריבה ישראלית ותבינו עם איזה שק של חששות נסעה הפועל לצפון. אלא שהניצחון והעפלה לחצי הגמר מראים כנראה מאיזה חומרים משובחים עשויה הקבוצה של עודד קטש. על פניו, אפשר להתייחס לזה כאילו הפועל ניצחה יריבה נחותה ממנה עם כל הכבוד, לא הישג כזה גדול.
אבל מי שמתעסק בספורט יודע, שבסוף הכל מתנקז ליכולת שלך להרים את הכסף מהרצפה במאני טיים. לדעת לסיים עם חיוך משחק נוק אאוט שאין ממנו דרך חזרה. את ההפסד לנס ציונה אף אחד לא יזכור וגם הפרסטיז'ה מול מכבי לא באמת מעניינת כל זמן שאנחנו לא מדברים על חצי גמר/גמר גביע או על הפיינל פור כמובן. נאמר זאת כך: בימים שקדמו למשחק מול מכבי אין אחד בארנה שלא אמר שעם כל הכבוד לרצון של האוהדים לראות את הפועל מכניסה אצבע בעין של הצהובים, אם הם צריכים לבחור הכל מתנקז למשחק מול הגליל. צודקים. אין אחד שעיניו בראשו שהיה מעדיף ניצחון ביד אליהו ולעוף מהגביע.
לכל אלה עם התיאבון הגדול, שרוצים גם וגם, נזכיר שהפועל עם סגל חסר מאד ניצחה שבעה משחקים ברציפות בליגה לפני ההפסדים לנס ציונה ולמכבי. שסך כל בקרת הנזקים של המועדון על אף הפציעות של בראון ושל היל והעובדה שנעשו כאן שינויים בסגל היא יותר מבסדר גמור. הפועל, בסוף, ווינרית וזה הדבר החשוב באמת. היא היתה כזו בעונה שעברה עד שהגיעה הקורונה, היא כזו העונה כשהקורונה עוד כמה רגעים מתנדפת מחיינו.
2. כל מי שקשור לארנה ולסביבתה, עסק, בצדק, לאורך השבועות האחרונים בקצב ההחלמה של ג'ייקובן בראון ומצב הכתף שלו שעליה בסוף, תקום ותיפול העונה של הפועל. כמעט מבלי ששמנו לב, הברומטר השני של הפועל, טיישון תומאס, מוכיח מדי שבוע, עד כמה הוא ובראון היו ההבדל בעונה שעברה בין עונה חלומית לעונה מפוספסת. למי ששכח, כל ההבדל הזה הסתכם בטיסה של השניים לארצות הברית. תומאס מול הגליל בא לעבודה כשהוא נחוש ללכת עד הסוף ולהניף גביע נוסף. המספרים שלו ביום שני האחרון: 24 נקודות (12-10 ל־2), תשעה ריבאונדים ומדד 35 ב-31 דקות.
"ידענו שגלבוע קבוצה טובה, וידענו שנצטרך להיות סבלניים עד שהריצה שלנו תגיע" אמר תומאס בסיום. "אני שמח ששמנו את שני ההפסדים מאחורינו, ההגנה הטובה שלנו תלויה ברצון לעבוד קשה מאוד ולא להיות עצלים, והפעם זה התחבר לנו. אנחנו קבוצה פצועה, מאז הקורונה כל הזמן יש לנו פציעות ומישהו חסר ואני שמח שהצלחנו לשים הכל בצד ולנצח". עודד קטש, הסביר את זה במשפט אחד: "כשמשחקים כדורסל, אני רוצה את טיישון איתי, ולא משנה באיזו ליגה".
3. מול נס ציונה ומכבי, ההגנה של הפועל נראתה כמו גבינה מחוררת עם 200 נקודות שספגה בשני המשחקים יחד, ובקלות שבה החניכים של בראד גרינברג ויאניס ספרופולוס עשו לה על הראש נקודות קלות. "זה היה משחק קשה מאוד, והם הצליחו להוציא אותנו מהקצב אמר קטש אבל החמיא להגנה שלו. "אהבתי את הדרך שבה שמרנו לאורך כל 40 הדקות. במחצית השנייה היינו יותר סבלניים בהתקפה, איבדנו פחות כדורים וזה עשה עבורנו את ההבדל, למרות שבאנו חבולים ופצועים עם הרבה שחקנים שמשחקים יותר מדי דקות. אני חושב שזו הייתה ההופעה ההגנתית הכי טובה שלנו העונה".
4. כריס קרמר פרח מאז תחילת העונה, ונכנס לא רע לנעליים הגדולות של בראון כשהקפטן ישב בחוץ בגלל פציעה. קרמר, חייבים לציין הוא נכס במובן הזה שהוא שקט ונטול אגו, לא מנסה לכפות את עצמו על המשחק ולא מסתכל יותר מדי על הססטיטסיקה האישית שלו. בצד זה, משהו לא טוב עובר עליו בפן ההתקפי. כמי שמספק בממוצע בליגה 12.3 נקודות ו־3.6 אסיסטים למשחק, קרמר מול הגליל רשם ערב עגום עם נקודה בודדת מקו העונשין 0 מ־4 מהשדה ואפס אסיסטים. בצד זה,, בחלק ההגנתי קרמר רשם 3 חטיפות ו-2 ריבאונדים. בשל הקורונה, המשחק שלשום מול ראשון לציון נדחה. המשחקים בליגה הבלקנית וזה מול טלקום אנקרה בליגת האלופות ברביעי הבא, אמורים להתקיים כסדרם.
5. "אני מנסה למצוא סיבה שבגינה חצאי הגמר והגמר לא יזוזו לאפריל - אין כזאת. אם המשחקים יהיו בפברואר אז בוודאות מוחלטת לא יהיו אוהדים ביציעים. באפריל יש סיכוי שיהיו - לא יודע כמה - אבל יהיו. לשמחתי אני סומך על מי שצריך לקבל את ההחלטות" זה מה שצייץ בטוויטר מנכ"ל הפועל גיא הראל בסיום המשחק בגליל ונראה שיש קונצזוס סביבו (כולל תמיכה של מכבי) להעביר את חצי גמר וגמר הגביע מחודש פברואר לחודש אפריל על מנת שהקהל יהיה שותף לחגיגה הזו. כדי לסגור את הפינה הזו, נשתף אתכם בפוסט שכתבה ביום שני לפני המשחק מול הגליל אחד מאוהדי הפועל: "הפועל שלי יוצאת הערב שוב בלעדינו למסע שמירת הגביע. נטולת הצבא האדום חבולה ופצועה אבל עם יעקב אחד עם כתף אחד ולב ענק ואני מקווה שזה יספיק. היום תהיו שם בלעדינו אבל הלב... הלב שלנו שם. בכל מקום עם צעיף אדום".
