בספטמבר שעבר זה קרה. אליסה ברון, שחקנית אליצור רמלה, נשבעה אמונים לעוזרת המאמן שלה באותה תקופה, לימור פלג, בטקס נישואין שנערך בארה"ב. רציתם זוג מלכותי בכדורסל הנשים הישראלי, קיבלתם אחד כזה.
אין מי שלא מכיר בענף את ברון ופלג. הראשונה (29) משחקת זו השנה השביעית ברציפות בליגת העל לנשים בארץ וגם העונה אחת הכדורסלניות הבכירות בסגל של שירה העליון.
פלג (36) שיחקה בכל הקבוצות הבכירות בארץ - אליצור חולון, מכבי עירוני ר"ג, מכבי אשדוד ורמלה - ואשתקד שימשה כעוזרת המאמן בקבוצה עד שבסוף העונה נכנסה להריון, לקחה שנת שבתון וילדה את בנן המשותף - ליאם, שנולד בספטמבר - שנה בדיוק לאחר שהשתיים אמרו זו לזו: "איי דו". למשפחה יש גם כלב חמוד בשם ריו.
קראו גם:
האמת, פלג וברון הכירו במקרה. "אליסה שיחקה בארץ בזמנו חמש שנים, אבל לא יצא לי באמת לדבר איתה. לפני שלוש שנים, כששיחקתי בחולון, קורטני דגלאס - החברה הכי טובה שלה - ששיחקה איתי - הזמינה אותי ליציאה וגם היא היתה שם. נפגשנו, פעם ראשונה דיברנו ומאז אנחנו ביחד".
ברון: "אכן, משום מה לא הכרנו לפני כן, למרות שבטח היו עוד הזדמנויות. זה היה ערב קליל וכנראה כל מה שהיה צריך זה קליל אחד".
ומי התחילה עם מי? פה הדעות חלוקות.
"פה תמיד הוויכוח שלנו", צוחקת פלג. "שאלה שאין לנו עליה תשובה אחת ויחידה. יש את הצד שלי שזו האמת. היא עשתה את המוב". ברון שומעת וישר מתערבת, בחיוך כמובן: "אבל זו לא האמת, שכחת שאת זו שהתחלת. בקיצור, אנחנו מסכימות לא להסכים".
בינתיים, שתיהן מגדלות את ליאם בן החודשיים בישראל. ברון תנסה העונה לזכות עם אליצור רמלה בדאבל הנכסף, למרות ההפסד הצורב ביום ראשון השבוע למכבי רמת גן 77:72 (15 נקודות לברון) - שהפך להפסד השני בחמשת מחזורי הפתיחה.
"להישאר בישראל זו עוד לא החלטה סופית, אבל כל זמן שאני משחקת כאן - זה הדבר הנכון בשבילנו להיות פה. ברגע שהעונה תסתיים, נטוס לארה"ב ונהיה עם המשפחה שלי. למרות שאנחנו פה המון, אני עדיין מבקרת לא מעט בארה"ב".
ובכל זאת, טוב לך בארץ.
"ישראל הפכה לבית השני שלי פה. אוהבת לגור בארץ, בטח כשעכשיו יש לי כאן משפחה אמיתית".
ואיך ההורים מתמודדים עם העובדה שהם לא רואים את הבת והנכד שלהם הרבה זמן?
"למען האמת, הם לא אוהבים את זה. מחכים כנראה שאפרוש ואחזור הביתה. אחי ואחותי גרים לידם ואני הקטנה - עוד לא. הם ביקרו כאן לא מעט, אבל מאז הקורונה זה קצת יותר מסובך. הם מתכוונים בחודשים הקרובים להגיע שוב".
עכשיו, כשיש ילד ראשון, החיים של השתיים, שמתגוררות בראשון לציון, השתנו מן הסתם מקצה לקצה.
"זה קשה", מודה ברון. "צריך לשנות את הלו"ז. אתה רוצה להירגע אחרי אימון ומשחק ולנוח, אבל אתה יודע שיש לך עוד לטפל בילד שלך. אפילו הציעו לי לישון במלון לפני משחק כדי שלא אהיה עייפה. ויתרתי".
פלג: "שנים הבטחתי לאמא שלי שביום שאפרוש - אכנס להריון. זה היה מתוכנן ובא ביחד. חיכיתי למישהי כמו אליסה ואחרי שפגשתי אותה, גם תליתי את הנעליים. הטיימינג היה המושלם".
הכדורסל עדיין דומיננטי בבית?
פלג: "הכדורסל עדיין הוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלי. הדבר שהכי אהבתי לעשות. גם כששיחקתי. בבית אני רואה ספורט בכל הענפים, וזה חלק מאיתנו. שתינו קמות בבוקר ומדברות, למשל, על תוצאות ה־NBA מהלילה".
ברון: "היא לא מגיעה להרבה משחקים בגלל הילד, כך שאנחנו משלימות פערים בבית. ברגע שהמשחק מסתיים, אני ישר מתקשרת אליה ואחר כך היא כבר אומרת לי מה שצריך כדי להשתפר".
טוב, זו לא חוכמה. הרי בעונה שעברה היתה זו פלג שחילקה לברון לא מעט הוראות בהיותה עוזרת המאמן ברמלה. "זה היה מוזר? מי שמכיר אותי יודע שאני מאוד מקצוענית", מבהירה פלג.
"גם אם היינו משחקות יחד, סביר להניח שהיינו רבות על המגרש. כשהיינו שם עוזרת מאמן ושחקנית, זה היה דווקא נחמד כי יכולתי להסתכל על דברים ממש מקרוב. עכשיו זה חסר וקשה לי לראות מה היא עוברת".
ברון: "זה היה נהדר להתאמן תחתיה. היא היתה יכולה לראות אותי מתאמנת ומשחקת. אפילו לעבוד אקסטרה בצד. ברגע שהאימון התחיל, לא ידעו בכלל שאנחנו זוג כי זה היה מאוד מקצועני. אני מתגעגעת לעונה שעברה, כי אני יודעת כמה לימור מאמנת טובה".
בואו נדבר עליכן באופן אישי. היה קשה לצאת מהארון?
ברון: "ההורים שלי, למען האמת, לא ידעו או הרגישו. אפילו היו מופתעים. בהתחלה הרגשתי לא נוח לשתף אותם, אבל בהמשך הם כמובן תמכו בי ואמרו לי שאוהבים אותי ללא שום קשר לנטייה מינית כזו או אחרת".
פלג: "אצלי זה התחיל יותר מוקדם, בתיכון או בצבא כשהתחלתי לחשוב על המקום הזה. זה לא היה מקובל. לא מבחינת האנשים שהייתי סביבם והמשפחה שלי. לקח עשור עד שגם אני הייתי שלמה עם עצמי. עכשיו יש לי את הסביבה הכי תומכת שיש".
בארץ עושה רושם יש פתיחות גדולה בשנים האחרונות בכל העניין הלהט"בי?
פלג: "זה מצחיק כי אנחנו בדיוק בתהליך בירוקרטי מול המדינה. זה נכון, יש התקדמות אדירה מלפני עשר שנים, למשל. הפתיחות גדולה, גם פה וגם בארה"ב".
ברון: "ישראל היא אחת המדינות הלבביות והמתפתחות ביותר בעולם. בת"א זה בולט. היינו בשבוע הגאווה, וזה פשוט מטורף לראות כמה אנשים הגיעו. רק שברמת הממשלה, יש עוד המון בירוקרטיה".
5 צפייה בגלריה
ברון ופלג. "ישראל היא אחת המדינות הלבביות ביותר בעולם בתחום הלהט"בי"
(צילום: עוז מועלם)
כיוון חיובי
כדורסל הנשים אמנם בסוג של עלייה, אבל עדיין הוא לא זוכה לחשיפה מספקת. השאלה למה? "זו שאלת השאלות", אומרת פלג.
"תמיד זה שאלת הביצה והתרנגולת. לא רוצים לשדר או לכתוב כי לא שומעים על זה. צריך תקציבים, ובגלל שאין את כל זה, זה גם נראה ככה. צריך כנראה כמה אנשים טובים שירימו את הכפפה ויעשו את זה גם ללא תמורה. אני דווקא מרגישה שינוי עם הדור החדש. מקווה שאנחנו בתנופה כלפי מעלה".
ברון: "בארץ עדיין זקוקים לעוד אנשים שיתנו לזה דחיפה קדימה. זה ענף שמתפתח ומתקדם המון, אבל יש עוד לאן להגיע".
גם השכר הוא משהו שזועק אפליה. אליסה, את למשל, מרוויחה במקרה הטוב חצי ממה ששחקן במעמדך מרוויח.
ברון: "מרגיז, אתה צודק, ולכן יש עדיין לאן לשאוף. אלו דברים שצריך להציף".
פלג: "לצערי, כשאני הייתי שחקנית פשוט קיבלתי את זה. בלית ברירה. אתה יודע, עדיין רציתי לשחק. עכשיו בכנות, זו אחד הסיבות שלא יודעת אם אמשיך בענף. יהיה מאוד קשה לחיות מהשכר שמקבלים עוזרי מאמנים ומאמנים. מי שבכדורסל הנשים לא יכול להתפרנס רק מאימון ועושה דברים נוספים".
לסיום, אליצור רמלה היא המועמדת הראשית גם העונה לזכות בכל התארים.
ברון: "לשם אנחנו מכוונות, ועבורי זה בכלל משימה ומטרה כי עוד לא זכיתי בתואר בישראל".
פלג: "תמיד אמרתי שהישראליות הן הערך המוסף ובזכותן קבוצה זוכה באליפות. לרמלה יש את הישראליות הכי טובות ואני מאמינה שהן ילכו עד הסוף".
