1. יום שני. דקות אחרי סיום הניצחון של הפועל על רמת השרון הפער מהמקום השלישי עולה ל־7 נקודות. ארבעה מחזורים לסיום העונה והעובדה שהשלישית, נס ציונה, מגיעה היום לטדי, אומרים ששום כוח שבעולם לא ייקח מהאדומים את החזרה לליגת העל אחרי 21 שנים. ביציעים שרים באטרף: "איתך לכל מקום, הו הפועל, היום תגשימי לי חלום".
בחדר ההלבשה האדום בטדי, התחושה היתה כאילו הפועל ניצחה הרגע משחק בגביע הטוטו. אולי זו העובדה שכולם ממוקדי מטרה, אולי בגלל שנו, זו הפועל, וכפי שאמר אוהד ערב המשחק ההוא ברעננה ב־2003: "כל כך מתאים לנו לחרב את זה". השחקנים בינם לבין עצמם אומרים: "עברנו מחצית אחת, מול נס ציונה זו המחצית השנייה". עם כל הכבוד לזהירות, לעין הרעה ולכל מיני סיבות שבגללן אף אחד לא מרשה לעצמו לשמוח, צריכה לקרות סנסציה כדי שלא יהיה לנו דרבי בעונה הבאה.
גורם בהפועל התחפש השבוע כששוחחנו איתו לרופא מיילד, וכך אמר: "גם כשהתינוק יוצא עדיין לא אומרים מזל טוב עד שלא מטפלים בשלייה של האם". קיבלנו. העיקר שתחזרו הביתה בידיים מלאות.
2. אי אפשר להקביל את האושר וההתרגשות של אוהדי הפועל השבוע. כמו ליברפול שזכתה באליפות אחרי 30 שנה, כמו הניצחון האדום בדרבי עם צמד של מישל דיין ב־1989 אחרי שמונה שנים. תבחרו אתם. מה שבטוח זה שיש טירוף מוחלט לקראת המשחק היום של אוהדים שעד לשבוע האחרון היו אומרים שהם אוהדי הפועל ירושלים ומורידים את הראש כי ידעו שהתגובה ממול תהיה עם המונחים 'ויקטור יונה-יוסי סאסי' ו'הפועל קטמון'. השבוע גם אוהדים בני 60 ו־70 הרימו את הראש, אחרי עשרות שנים שבהן ראו את הקבוצה שלהם מתפרקת לשתי קבוצות, ראו את הפועל ירושלים המקורית נמחקת מעל פני האדמה, ולא הצליחו להסביר לנכדים שלהם שירושלים זה לא רק בית"ר, זה גם בן רימוז', וסינגל, ומישל. שהרבה לפני הריאליטי והבוזגל'וס הם רצו על הקו בקטמון לצידו של יעקב, שאוהדי הפועל אומנם נולדו לסבול, אבל יש, מסתבר, פעם בשני עשורים, גם רגע אחד מתוק שמוחק את הכל.
3. הרגע הזה אמור לקרות היום. מול 4,000, אולי 5,000 ביציע, הפועל צריכה לסיים את המלאכה. נס ציונה, שבכלל עסוקה בחגיגות של קבוצת הכדורסל ביורוקאפ ובחקירה של ויצמן יער בחשד להטיית משחק מול כפר קאסם, נשברה לגמרי אחרי ההפסד שלה לנוף הגליל בשישי שעבר ואיבדה כל שביב תקווה אחרי שהפועל עשתה את העבודה שלה מול רמת השרון. אגב, לרמת השרון יש מקום של כבוד בהיסטוריה של הפועל. ביום שני האחרון הפועל הבטיחה כנראה מולה את העלייה באופן רשמי. ב־1985 פנדל של יעקב בוזגלו העלה את הפועל ליגה. אם נחזור לנס ציונה, היא אמורה לשמש רק תפאורה היום, כשגם תיקו (פער של 7 נקודות שלושה מחזורים לסיום העונה) יבטיח להפועל עלייה. תתפלאו, אבל דווקא העובדה שלנס ציונה אין כמעט על מה לשחק מדירה שינה מעיניהם של אנשי הפועל.
4. ביום שישי ברבע לשש בערב, רגע אחרי שתקפצו ביציע או בבית, תחשבו על כמה דברים. על הדרבי שחוזר, על קטמון, שאלמלא היא קמה ב־2007 זה לא היה קורה, על חדרה ואותה נס ציונה שהשאירו לאדומים אבק בשנים האחרונות, על ערן לוי, ואפילו על ליאור זדה ואבירם ברוכיאן. תחשבו על יוסי ליפקין שיבכה מאושר בביתו במיאמי ועל מישל דיין. לא משנה כמה הוא יבקר את הפועל החדשה, האיש איבד עין לטובת המועדון הזה והגיע בגרון חנוק למשחק הירידה מהלאומית לליגה א' מול עפולה. הוא אדום לא פחות מאף אחד מכם, אולי יותר. קטמון והפועל התאחדו. הגיע הזמן עכשיו, רגע לפני שמגיעים לליגה של הגדולים, לאחד עוד כמה שורות.
5. כמעט שכחנו: היה גם משחק ביום שני האחרון. עם שני נצחונות בעשרה משחקים, קרב החפירות של הפועל מול רמת השרון לא השיג כלום עד הדקה ה־50 שניצל הדיפה רעה של שוער האורחת סהר חסון והעלה את האדומים ליתרון. עידן שמש (אלא מי?) סגר עניין בדקה ה-82. אם בכל זאת תצטרכו לעשות חישובים רגע לפני כניסת השבת, אז להפועל נותרו שלושה משחקים אחרי נס ציונה. מול בית"ר תל אביב בת־ים, הפועל רמת גן ואיכסל בחוץ. שו־שו־שולמית, או־טו־טו אומרים שלום לליגה הלאומית.
פורסם לראשונה: 19:37, 29.04.21