ביום שבו מונה יונתן אלון (שבפי כל נקרא יונצ'וק) למאמן הפועל, הקבוצה שאותה אהד מילדות, הוא קיבל טלפון מחבר קרוב שביקש לברך אותו. "הוא אמר לי", מספר אלון, "שקיבלתי את בית המלון הכי יפה בירושלים, אחד היפים בארץ, רק כמה חבל שהוא בשיפוצים". זה במשפט וחצי ממצה את כל העונה של הפועל כדורסל, שהתאפיינה באינספור מכות מכל כיוון אפשרי, עד שביום חמישי שעבר היא סיימה את העונה בקול ענות חלושה בהדחה מרבע גמר הפלייאוף.
"בשום שלב לא חיפשתי להיתלות בתירוצים, אפילו שכאלה היו בלי סוף", אומר אלון. "אתה לא בוחר את הטיימינג כשאתה מקבל הזדמנות. בשום שלב, לא אני, לא השחקנים שלי ולא ההנהלה, לא ניסינו להתמסכן. הרבה אנשים ומועדונים היו מרימים ידיים אבל נלחמנו עד השנייה האחרונה בכל מה שיש לנו. באופן מוזר ורומנטי, במשחק האחרון מול הגליל היה משהו רומנטי, כמו בימים של מלחה פעם, כשהקהל והשחקנים באים למלחמה. אני לא מכיר מועדון ספורט אחד בעולם שהיה עובר פיינל 8 בטרום העונה, קורונה, מאמן אגדי שעזב וטס ליוון, וארבעה זרים שברחו מארץ, ולא היה מתפרק, ולא התפרקנו אולי בגלל שזה מועדון בריא עם הנהלה חזקה עם עוצמות".
זה קצת טראגי שאתה כל החיים בערך מחכה לרגע שבו תהיה המאמן הראשי של הפועל ירושלים, ואז אתה מגלה שיש לך ביד חצי קבוצה.
"ברגע שהבנתי שארבעה זרים לא יהיו פה קיבלתי את זה כמצב נתון. לא חיפשתי להתבאס או לחפור בזה. אני יודע שיש עליהם כעס רב, אבל אני לא רוצה לשפוט אותם. זה מאכזב אבל לא תמיד יש בכל מצב אשמים".
גם לא את טיישון תומאס, שהנהיג סוג של מרד. הוא פתח קבוצת ווטסאפ לכל הזרים בארץ מתוך מטרה להשבית את הענף. הוא שכנע את החברים שלו בהפועל לברוח.
"אני מבין שאנשים ציפו ליותר מטיישון אני בחרתי לא לשפוט אבל אפשר לצפות מאנשים שכמה שנים במועדון למחויבות יותר גדולה אבל כל מקרה לגופו. תומאס קיבל המון גב ותמיכה מהמועדון וכועסים עליו כי היו בטוחים שהוא יעריך את זה. מה שאותי ביאס זה שדווקא כשהתחלנו להתחבר, ניצחנו פעמיים והכל התחיל לקבל צורה, פתאום האנשים נעלמו. זה הרס מומנטום. אמרו לי משהו מאוד נכון: אם היתה רק קורונה אז קבוצה היתה מתפרקת. אם היו רק חילופי מאמנים, כשמאמן שהוא מאסטר פיס עוזב, זה היה מרסק כל מועדון. אם היתה פציעה של כוכב הקבוצה, כפי שקרה לנו עם ג'ייקובן בראון, זה היה הורס הכל. ואם היו נופלים טילים שמבריחים זרים, גם זה היה ממוטט מועדון. לנו, בלי עין הרע (צוחק), קרו כל הדברים האלה ביחד".
בוא נתעכב על הסיפור של עודד קטש. היית יד ימינו. אתה יכול להסביר את ההשפעה המאגית שהיתה לו על הקבוצה הזו בשנים האחרונות?
"העזיבה של עודד זו מכה מאוד קשה. זה הכניס מערכת שלמה לדיכאון. בדרך כלל כשמאמן עוזב אז יש תחושה של התחדשות, של שינוי, של דף חדש. עודד היה פה פרט למאמן עצום גם פסיכולוג ואבא וחבר של כל שחקן, וכשהוא עלה על המטוס ליוון זה כיבה לכולם את הניצוץ".
אני יכול להבין את המשמעות של עודד, אבל איך יכול להיות שכשהוא טס ליוון פתאום מבחוץ זה נראה כאילו שחקנים שהם מהטובים בארץ שכחו לשחק כדורסל?
"הדבר הכי חשוב בספורט זה המשכיות. לוקח ארבעה-חמישה חודשים עד שהשחקנים מתחילים לשחק את הכדורסל שלך, ועוד כמה חודשים עד שהם מבינים את שפת הגוף שלך ואת הדברים הקטנים שאתה מנסה להטמיע בהם. בגלל זה עדיף לקחת כמה שחקנים טובים ששיתפו בעבר פעולה מאשר כמה שחקנים מצוינים שצריך לחבר אותם. התחושה כשעודד עזב היתה שמתפרקת פה משפחה, וזה היה כואב עד שלחלק לקח זמן להתאושש וחלק לא התאוששו בכלל".
ואז מגיע אדומייטיס, ועם כל הרזומה שלו אתם לא מוצאים את הידיים והרגליים.
"אדומייטיס מאמן מעולה ברמה הכי גבוהה שיש. ההגעה שלו היתה כפויה בגלל שעודד עזב והוא נכנס לסיטואציה קשה כשהאנשים ברצפה מהעזיבה של עודד ולא היה לו הרבה סיכוי להצליח, ולא באשמתו. זו היתה, מכורח הנסיבות, משימה בלתי אפשרית, ואדומייטיס שילם על זה מחיר. אני לא חושב שהקדנציה בהפועל היא בסיס לטענה שמדובר באיש מקצוע לא טוב. הוא יודע כדורסל, הוא יודע להחזיק קבוצה והוא יצליח במקומות אחרים".
אפשר היה למשל במקום להנחית כאן מאמן ליטאי לתת לך את המפתחות, בדיוק כמו שגלבוע/גליל העבירה את השרביט מליאור ליובין, שטס עם קטש ליוון, לעוזרו אבישי גורדון.
"הפועל זה לא גלבוע/גליל. הפועל זה מועדון גדול שמחויב להישגיות וצריך ללכת עד הסוף ועל הכל. אם נניח שכשעודד עזב היו ממנים אותי, יונתן אלון, למאמן, אני משוכנע שזה לא היה עובר ציבורית ולא בדעת הקהל. היו אומרים שהנהלת הפועל הלכה על פתרון קל והפסיקה לשאוף. בין שזה נכון ובין שלא, היו יוצאים בריש גלי נגד המהלך הזה".
"אנדרדוג? אנחנו?"
מה שמרשים אצל אלון (40) זה שהוא לא מחפש להיות פופולרי או לקדם את עצמו על חשבון אחרים. הוא היה יכול בקלות לבוא ולהגיד שאת שירות המילואים שכפתה עליו הנהלת הפועל הוא סיים אחרי שעשה את המקסימום, לרמוז שהמציאות, אדומייטיס ושאר ירקות, הנחיתה אותו לסביבת עבודה בלתי נסבלת. אלא שאלון בוחר להסתכל למציאות בעיניים ולהגן בחירוף נפש על המערכת שבה הוא עבד, אולי בגלל שלפני שהפך למאמן כדורסל הוא היה הילד ההוא שמאחורי הסלים במלחה ששר שירי הלל לפפי תורג'מן ועדי גורדון. מהיציע עבר למחלקת הנוער של הפועל, שבה עבד מ־2003 ועד 2009. בסיום אותה עונה היה עוזר מאמן הבוגרים של האדומים, ואחרי שנתיים פנה לקריירת אימון מחוץ לעיר ושימש כעוזר בחולון, אשדוד ובני השרון, עד שב־2018 חזר לכור מחצבתו. "כאוהד אני זוכר שהפועל לא היתה מה שהיא היום, כלומר לא הקבוצה מספר 2 שקוראת תיגר על האליפות. ימים של שתי הארכות מול גבת/יגור ושש הארכות מול אשקלון, כזו שלא פעם מגיעה למשחק כאנדרדוג והרוח והנשמה והנפילות על הפרקט יחד עם הקהל שדוחף מביאים נצחונות".
באופן פרדוקסלי, בדיוק ככה הגעת לרבע גמר הפלייאוף, קבוצה נחותה מהיריבות, שכל מה שיש לה להציע באמת זה הרוח, השם, הביתיות והקהל.
"בשום שלב העונה לא אמרתי ולא רציתי להגיד לשחקנים שלי: 'אנחנו אנדרדוג. בוא נעשה את המקסימום'. באנו לכל משחק כדי לנצח בלי להתקרבן ובלי לשדר מסכנות. אנחנו הפועל ירושלים, אנחנו לא נחותים מאף אחד, ואנחנו נסתכל לכל קבוצה בלבן של העיניים. כן, גם למכבי, שאותה ניצחנו עם השלשה של אדם אריאל. בשום שלב לא הרגשנו קטנים. כן, היה לי קשה במשחקים הראשונים בארנה, כי בבסיס שלי אני אוהד וכל האמוציות הן פי כמה. כשראיתי שחקנים שלא נותנים הכל זה הפריע לי ואמרתי לעצמי: 'בוא הנה, אתה לובש את החולצה של הפועל ירושלים. אתה מבין בכלל איזה כבוד זה?'"
היו באמת שחקנים שחיפפו? חיכו לסיום העונה?
"לא, דווקא אנשים הביאו את עצמם לקצה גבול היכולת. אני מדבר על יכולת, לא על מחויבות. תראה למשל את תמיר בלאט, שיש לו חוזה בקבוצה אחרת. בשנה הבאה הוא בגרמניה, והוא הרג את עצמו בכל משחק ונתן מעל ומעבר. או את עידן זלמנסון, שבכלל שייך למכבי ושיחק כל יומיים ופיזית פשוט שחטנו אותו והוא לא צייץ, רק עבד כמו משוגע. בקטע של הגישה אני וכולנו צריכים להגיד תודה לשחקנים".
"אפס אגו"
אלון עשה את המקסימום, כך כאמור גם שחקניו, אבל בסוף אי אפשר לשחק עם חצי קבוצה, לאבד את עדי כהן סבן שגמר את העונה ולהאמין שהשם הפועל ירושלים ינצח משחקים. "קח את המשחק ביום חמישי שעבר מול גלבוע/גליל ותבין הכל", אומר אלון. "במשחק קודם קלענו 58 נקודות, הובסנו, הם לא נתנו לנו צ'אנס להתקרב אליהם. ישבנו יומיים, ובפרק הזמן הבלתי אפשרי הזה עשינו את כל ההתאמות ובאנו כמו שצריך, כשאנחנו קולעים במחצית אחת 58 נקודות, מובילים ב־20 הפרש והכל הולך לכיוון שלנו. ואז פתאום שחקן אחרי שחקן יוצאים בחמש עבירות, נגמרו לי השחקנים, ואנחנו מפסידים משחק וגומרים את העונה.
"אנשים גם שוכחים", אומר אלון, "שכל הקבוצות ששיחקנו מולן אחרי שארבעת הזרים עזבו היו מתואמות, מחוברות בשיא הכושר ושיחקו על עיוור, ואנחנו ניסינו רק לחבר את הקצוות. מה שאני באמת לוקח מהעונה הזו, בסוף, זה את יכולת העמידה של הפועל כמועדון, את העובדה שיש פה הנהלה שיכולה בישיבה אחת שיהיו בה צעקות והשולחנו ירעדו, אבל כולם כאן עם אפס אגו וכל מה שמניע אותם זו האהבה להפועל והרצון שהמועדון הזה יצליח".
תהיה מאמן ראשי בעונה הבאה?
"אני לא יודע מה יהיה. אני רק יודע שבסוף אני כל כך מחובר להפועל שמי שירצה להעיף אותי יצטרך להעיף אותי בבעיטה כי אני לא אלך כל כך מהר. יש פה הנהלה מדהימה כמו שאמרתי שיודעת את העבודה, ואני לא דואג, לא לי ולא לעתידה של הפועל. לקח לי 20 שנה להגיע לרגע הזה, להיות במקום שיכירו אותי. אתה אף פעם לא בוחר את הסיטואציה, והיא אף פעם לא מגיעה כמו תוכנית לבקשתך. בסוף אני יודע שעשיתי הכל מהכל כדי שיקרו לנו דברים טובים. אני יודע שאוהדי הפועל, החברים שלי ליציע, יודעים להעריך את המאמץ האדיר שאני והשחקנים הבאנו איתנו, ואני מקווה שיום אחד שוב איקלע לאותו תפקיד, אבל בסיטואציה ובנסיבות אחרות".
"היה לי קשה במשחקים הראשונים באולם הארנה, כי בבסיס שלי אני אוהד וכל האמוציות הן פי כמה. כשראיתי שחקנים שלא נותנים הכל זה הפריע לי ואמרתי לעצמי: 'בוא הנה, אתה לובש את החולצה של הפועל ירושלים. אתה מבין בכלל איזה כבוד זה?'"
"הפועל זה לא גלבוע/גליל. הפועל זה מועדון גדול שמחויב להישגיות וצריך ללכת עד הסוף ועל הכל. אם נניח שכשעודד עזב היו ממנים אותי, יונתן אלון, למאמן, אני משוכנע שזה לא היה עובר ציבורית ולא בדעת הקהל. היו אומרים שהנהלת הפועל הלכה על פתרון קל"
אלון. "קיבלתי את בית המלון הכי יפה אבל בדיוק כשהוא בשיפוצים" | צילומים: אורן אהרוני, עוז מועלם
קטש. "לא התאוששו מהעזיבה שלו עד היום"
בראון. היה חסר
תומאס. "פתאום אנשים נעלמו"
אדומייטיס. קורבן של הנסיבות
אלון על המגרש. "יצטרכו להעיף אותי מהפועל בבעיטה"
13 בינואר:
הפועל מודחת מאירופה, עודד קטש עוזב לפנאתינאיקוס
18 במרץ:
ג'ייקובן בראון מצטווה לנוח בגלל כאבים בכתפו. כעבור מספר שבועות הפועל מודיעה שהוא סיים רשמית את העונה
9 באפריל:
דאיניוס אדומייטיס (שמונה למאמן ב־14 בינואר) מפוטר, יונתן אלון מתמנה במקומו
14 במאי:
טיישון תומאס, מלקולם היל, סטנטון קיד וריי מקאלום עוזבים את ישראל בעקבות מבצע 'שומר החומות'
26 במאי:
עדי כהן סבן מסיים את העונה בגלל פציעה בברך
הטלטלות
של הפועל
