העשור הראשון - שנות ה־30
יהודית וליאו ויסמן נישאו בגרמניה ב־10.7.1932, ולאחר 19 ימים כבר היו בדרכם לארץ ישראל כדי להכות שורש, להקים את ביתם המשותף ולגדל משפחה בארץ. בשנת 1936 החל ליאו ויסמן בבניית הנגרייה בירושלים. הנגרייה נחשבה אז למתקדמת ביותר בארץ ישראל. בשל המיקום האסטרטגי בין שכונת הבוכרים לבין כרם אברהם, הבניין שימש כמרכז לאנשי ההגנה, לאימונים ולאחסנת ציוד ומזון.
13 צפייה בגלריה
1938. יהודית וליאו וייסמן בבית קפה בעיר העתיקה
(צילום: אסף רונן וניל מרסר, ויסמן יח"צ)
העשור השני - שנות ה־40
מר ליאו ויסמן עומד במרכז רחוב פרינסס מרי בשנת 1947. לימים הרחוב נקרא רחוב שלומציון המלכה. ברחוב הזה הוקם מפעל הנגרות הראשון של משפחת ויסמן והמודרני ביותר בארץ ישראל. מר ליאו ויסמן מקבל את אות יקיר התעשייה ממר אלי הורוביץ, נשיא התאחדות התעשיינים, ומר אלכסנדר רפאלי.
העשור השלישי - שנות ה־50
נחום ויסמן, בנם הבכור של יהודית וליאו ויסמן, נהג לשהות הרבה זמן במחיצת אבי בנגרייה והתאהב בעולם הנגרות עוד בהיותו ילד קטן. הוא אהב במיוחד את הכלים השונים של הנגרייה, את מלאכת הכפיים ואת התוצר הסופי.
בתמונה: כלים שנאספו במשך עשרות שנים מהנגרייה של ליאו ויסמן. לימים נאספו כל הכלים, והם מוצגים היום בשני מוזיאונים: האחד בירושלים והשני בפארק התעשייה בר לב.
13 צפייה בגלריה
שנות ה-50. כלים שנאספו במשך עשרות שנים מהנגרייה של ליאו ויסמן
(צילום: אסף רונן וניל מרסר, ויסמן יח"צ)
העשור הרביעי - שנות ה־60
בשלהי שנות ה־60 הרחיבו משפחת ויסמן את הנגרייה ובנו את הקומה השלישית. הנגריייה הפכה להיות שם דבר בעולם הריהוט בארץ ישראל ומשכה קליינטים מירושלים והסביבה לרכוש מרהיטי ויסמן. שטח המפעל החדש עמד על כ־860 מ"ר, והוא העסיק כ־30 עובדים.
בתמונה: מר פנחס ספיר, שר האוצר השלישי של מדינת ישראל, שפעל רבות לחיזוק הכלכלה בישראל, הגיע לבקר במפעל החדש בתל ארזה בשנת 1967.
העשור החמישי - שנות ה־70
אריה, בנם הצעיר של יהודית וליאו ויסמן, לאחר סיום לימודיו בהנדסת עץ בגרמניה. אריה שב לישראל בשנת 1972 כדי להשתלב בעסק המשפחתי, וכבר בשנת 1979 תכנן את המפעל החדש, ובנוסף הוקמה חנות הרהיטים הראשונה הפונה ללקוח הפרטי. החנות השתרעה על שטח של 1,000 מ"ר.
בשנת 1976 הוענק לליאו ויסמן אות 'יקיר ירושלים' על ידי ראש העירייה טדי קולק. אות 'יקיר ירושלים' הוא עיטור הוקרה המוענק על ידי ראש עיריית ירושלים לנבחרים מבין ותיקי ירושלים שעסקו בפעילות ציבורית למען העיר ותושביה במהלך חייהם.
העשור השישי - שנות ה־80
בשנת 1982 קיבל מר ליאו ויסמן את פרס יקיר התעשייה, לאות הוקרה על היוזמה, המסירות והאהבה הגדולה למפעל חייו, אשר הוקם במו ידיו, ועל הקמת דורות רבים של בעלי מלאכה מעולים בענף הנגרות בארץ ישראל.
13 צפייה בגלריה
מר ליאו ויסמן מקבל את אות יקיר התעשייה ממר אלי הורוביץ נשיא התאחדות התעשיינים, ומר אלכסנדר רפאלי
(צילום: אסף רונן וניל מרסר, ויסמן יח"צ)
ויסמן אמר באותו מעמד: "במשך שנות עבודתי ביצעתי עבודות קטנות וגדולות עבור מוסדות ופרטיים, ומשאת נפשי הייתה להקפיד על טיב מעולה ועל שירות נאמן ללקוחות".
העשור השביעי - שנות ה־90
משפחת ויסמן, הדור השני והשלישי, היכו שורש בירושלים, כפי שחלמו ההורים יהודית וליאו. בשנת 1992 חגגו בני משפחת ויסמן, עובדי החברה, חברים ואורחים מחו"ל 60 שנה להיווסדות החברה, במלון לרום בירושלים, במעמד השר משה ניסים.
העשור השמיני - 2010-2000
בשנת 2001 רכשו האחים נחום ואריה ויסמן את מותג הרהיטים הישראלי והשורשי 'שמרת הזורע' משני הקיבוצים מצפון הארץ, קיבוץ שמרת וקיבוץ הזורע. בעקבות גדילת החברה והביקוש הרב לרהיטי המותג, נולד הצורך בפתרון שאלת האחסון של כמות גדולה מאוד של רהיטים, ולכן בשנת 2008 הוקם מחסן לוגיסטי חדש בקיבוץ שמרת, שהשתרע על 2000 מ"ר.
בנוסף שופץ והורחב לכ־3,000 מ"ר בית ויסמן המיתולוגי בשכונת תלפיות בירושלים. הבניין מרכז בתוכו נגרייה, מצבעה, מרפדייה, אולם תצוגה ענק ומשרדים. כמו כן בתוך בית ויסמן נמצאת אחת מתוך 9 החנויות בפריסה ארצית של רשת 'שמרת הזורע', וכן קומת רהיטים ייעודית לרהיטי ילדים ונוער.
העשור התשיעי - 2022-2010
בעקבות התפתחותה, צמיחתה וגדילתה של קבוצת ויסמן, הוחלט בשנת 2018 על הקמת מבנה תעשייתי חדש בפארק התעשיות בר לב. המבנה משתרע על כ־7,700 מ"ר ומכיל כ־450 קונטיינרים של רהיטים, שטיחים, ריהוט משלים ועוד.
13 צפייה בגלריה
המבנה התעשייתי של קבוצת ויסמן בפארק התעשייה בר לב.
(צילום: אסף רונן וניל מרסר, ויסמן יח"צ)
13 צפייה בגלריה
המבנה התעשייתי של קבוצת ויסמן בפארק התעשייה בר לב.
(צילום: אסף רונן וניל מרסר, ויסמן יח"צ)
הדור השלישי של משפחת ויסמן מנהלים כיום את החברות השונות של קבוצת ויסמן, תחת פיקוחם וניהולם של שני האחים נחום ואריה ויסמן, שעדיין מתגוררים בירושלים.
