בישראל קיימת אחת מתוכניות הטיפול בקנאביס לצרכים רפואיים הוותיקות בעולם, החל משנות ה-90 אז הופקו רישיונות לקבלת קנאביס לכמה עשרות חולים, ועד לימינו, כשמספר מקבלי הרישיונות עומד על כ- 123,000.
קנאביס למטרות רפואיות מאושר במקרים רבים כמוצא אחרון למספר בעיות רפואיות, כולל בחילות והקאות הנגרמות מכימותרפיה, כאבים כתוצאה מסרטן, כאבים נוירופתיים, מחלות מעי דלקתיות וכן הפרעת דחק פוסט טראומטית ואפילפסיה.
צמח הקנאביס, על כל חלקיו, מוגדר בישראל כסם מסוכן. עם זאת, ובדומה להתפתחויות בחקיקה העולמית לגבי הקנאביס, החקיקה בישראל השתנתה בשנים האחרונות. כך לדוגמא, באפריל 2022 נכנסו לתוקף בישראל תקנות שמשקפות הקלה בהתייחסות לעבירות של החזקה ושימוש בקנאביס לצריכה עצמית עבור בגירים. התקנות קובעות כי החזקה או שימוש לצריכה עצמית יהיו עבירות מינהליות ולא פליליות, והעונש בגינן יהיה קנס כספי בלבד, ללא הרשעה פלילית.
על אף ההקלות החוקיות המתהוות כלפי צרכני הקנאביס, אין הדבר בא לידי ביטוי בכל הנוגע למטופלים בקנאביס לצרכים רפואיים. שימוש בקנאביס לצרכים רפואיים דורש רישיון "להחזקה ושימוש של סם מסוכן". ברישיון, עליו חתום המטופל, מצוין כי "רישיון זה אישי ואינו ניתן להעברה בשום צורה שהיא". למעשה, מאחר והחומר מוגדר כסם מסוכן, העברתו בין החולים נחשבת לעבירת סחר בסמים על פי פקודת הסמים המסוכנים לכל דבר ועניין. והעובר על הוראות סימן זה, דינו – מאסר עשרים שנים, עונש זה גבוה משמעותית מהעונש הצפוי למי שנמצאו בהחזקתו סמים (כולל קנאביס) לשימוש עצמי, וללא רישיון רפואי.
מחליפים ביניהם סוגים וזנים של קנאביס
מחקרים מצאו כי בעקבות העלייה החדה במספר המטופלים בקנאביס לצרכים רפואיים, התפתחה תופעת העברת הקנאביס הרפואי בין מטופלים למטרות רפואיות ושאינן רפואיות. למרות שאין נתונים על שכיחות התופעה, בשיחות רבות שערכתי עם מטופלים בעלי רישיון להחזקת קנאביס לצרכים רפואיים, ניכר כי תופעת העברת הקנאביס בין החולים אינה חריגה. עם זאת, מרביתם אינם עושים זאת בשביל כסף, ובחלק מהמקרים, אף מעבירים את הקנאביס ללא כל תמורה.
הסיבות העיקריות להעברת הקנאביס הינן אנושיות:
מטופלים דיווחו כי הם מחליפים ביניהם סוגים וזנים של קנאביס, על מנת להשיג את הזן הספציפי של הקנאביס הדרוש להם, ולסייע למטופלים אחרים שזקוקים למינון גבוה יותר, מזה הניתן להם ברישיון. להעברת הקנאביס יש גם היבט כלכלי, בעקבות הרפורמה של משרד הבריאות, שנכנסה לתוקפה בשנת 2019, והובילה לעליית מחירים משמעותית עבור מטופלים הזקוקים לכמות גדולה של החומר. כך, לדוגמה, מטופל בעל רישיון, הזקוק לכ- 60 גרם קנאביס בחודש, ישלם עבורם בין 1,200-1,800 שקלים בחודש (תלוי בזן ובחברה).
מאחר ומלכתחילה מדובר באנשים שהכנסתם נפגעת לעיתים קרובות עקב בעיות רפואיות, חלקם נאלצים לוותר על צריכת חלק מהקנאביס הניתן להם, ולמכור אותו לחולים אחרים הזקוקים לו, על מנת שיתאפשר להם לקנות שוב קנאביס בחודש הבא. ברוב המקרים מדובר באנשים נורמטיביים, אשר עושים כל שבידם להשיג את התרופה הנחוצה להם להפחתת סבלם הפיזי והנפשי. זאת, מתוך ידיעת החוק והבנה באשר לסיכון הפלילי הכרוך בפעולתם.
בשני מחקרים שביצענו, ד"ר ניר רוזמן ואנוכי, נבחנה דעת הקהל בישראל לגבי העברת קנאביס רפואי על ידי חולים בעלי רישיון. מהממצאים עולה כי, על אף שמשתתפי המחקר קיבלו מידע מוקדם על העברת קנאביס רפואי כעבירת סחר בסמים, הם תפסו את חומרת העבירה כמתונה, ולעיתים אף כאקט מוסרי ונורמטיבי.
הפער הקיים בין התפיסה החוקית לבין המתרחש בשטח, מעיד על הצורך בשינוי. ישנן דרכים רבות לצמצום הפער, על ידי צמצום הצורך של החולים בביצוע העבירה. כך לדוגמה, הפחתת מחירי הקנאביס לצרכים רפואיים או השתתפות קופות החולים בעלותן, כמו בתרופות אחרות, תוכל להוביל לצמצום המצוקה הכלכלית של המטופלים. גם שינוי סעיף החוק, כך שיאפשר העברת קנאביס בין חולים בפיקוח, במקרה ולשני הצדדים יש רישיון לכך, עשוי לסייע לעניין.
