תהליך ההתחדשות העירונית בעיר, מאפשר שמירה על השטחים הירוקים והפתוחים שלה. ניצול מיטבי של קרקע מופרת, מאפשר בניית אלפי יחידות דיור שלצידן פארקים נרחבים, תשתיות קהילתיות ושטחים פתוחים לטובת הציבור. עירוב שימושים אינטנסיבי במתחמי ההתחדשות העירונית, יוצר מארג עשיר של שירותים נדרשים, קרוב לבית, מעודד הליכתיות, ובכך מצמצם את הצורך בשימוש ברכב הפרטי. ככה זה כשהכל זמין וקרוב, ממש מתחת לבית.
הממונה על איכות הסביבה בעיריית ירושלים, מירי רייס, מסבירה איך ההתחדשות העירונית משפרת את העירוניות הירושלמית, משתלבת בתוכנית האסטרטגית להתמודדות עם משבר האקלים ומתאימה לצרכי הבינוי בעתיד.
"מתחם מגורים הכולל, לדוגמא, שטחי מסחר ולצדו מוסדות חינוך וציבור, מאפשר לתושב ליהנות מהשירותים האלה בסמוך לביתו בלי תלות ברכב, כגון הגעה למכולת, למרפאה, או לגן של הילדים הנמצאים ממש ליד הבית. הפחתת הנסיעה ברכב הפרטי, לצד פיתוח מערכת להסעת המונים בסמיכות למוקדי ההתחדשות העירונית בשילוב שיפור המרחב הציבורי - מממשת את עקרונות תכנית האקלים העירונית. מחד היא מפחיתה את פליטת גזי החממה ומאידך הופכת את פירמידת התנועה מפיתוח הנותן עדיפות לרכב הפרטי לפיתוח עירוני שמעודד הליכה, תחבורה ציבורית ורכיבה".
תפקיד המחלקה לאיכות הסביבה, הוא לוודא כי התוכנית מונעת מפגעים בריאותיים ומספקת סביבת מגורים איכותית ובריאה ברמת התוכנית, השכונה והעיר. רייס ויתר הגורמים במחלקה, מעורבים בהליכי התכנון והבניה בכל שלביהם: החל מאישור התב"ע, המשך בהיתרי בנייה, בתהליך ההקמה ועד לאחר כניסת הדיירים. לדברי רייס, ההתחדשות העירונית גם מאפשרת בינוי בתקן אנרגטי גבוה יותר מהמבנים הישנים.
הציפוף לצד עירוב השימושים מצמצמים את התפשטות הבנייה לעבר השטחים הפתוחים, מה שמאפשר את שימור המגוון הביולוגי, מעברים אקולוגיים ושטחים פתוחים לרווחתם ובריאותם של תושבי העיר ומבקריה.
איך המרחב העירוני החדש נעשה ידידותי יותר לסביבה?
"ההתחדשות העירונית מביאה לחידוש המרחב הציבורי כולו – רחובות, תשתיות חשמל, מים, תאורה וכמובן – תשתיות תחבורה אשר מעודדות תנועה פעילה, כלומר הליכה, רכיבה ושימוש בתחבורה ציבורית.
"אחרי עשרות שנים בהן הכבישים תפסו את מרכז הרחוב, עכשיו התפיסה משתנה. הרכבת הקלה היא כלי תחבורה חשמלי עם רשת מסילות שהולכת ומתרחבת, ובכך מפחיתה את זיהום האוויר בעיר.
"בנוסף, העירייה מפתחת תשתיות להולכי רגל כדי להנגיש את קווי הרכבת הקלה ליותר תושבים גם באמצעות דרגנועים ומעליות שיהיו פרויסים בעיר בסמוך לחלק מתחנות הרכבת, ולצד זאת נוקטת בצעדים נוספים במסגרת התחדשות המרחב הציבורי כדי לייצר סביבה בריאה ומותאמת לאקלים משתנה. למשל, לטעת עצים בכל מקום שמתאפשר, גם לנוי אך בעיקר כדי לאפשר רצף צל למשתמשי הדרך, שימוש בחומרים הפולטים פחות חום למרחב הציבורי, טיפול בנגר כדי למתן אירועי הצפות במזג אוויר קיצוני, החלפה של תאורת הרחוב לנורות לד, הכשרת מסלולי רכיבה וכן התקנת עמדות טעינה לרכבים חשמליים".
עד כאן דיברנו על מה שיקרה בתוך השכונות. מה נעשה כדי לשמור על הריאות הירוקות ושטחי הטבע שסובבים אותן?
"עיריית ירושלים היא היחידה מבין הערים במדינה שהחילה תוכנית מתאר לטבע עירוני", מדגישה רייס. "בעיר יש כ-150 אתרי טבע, ביניהם גבעת התנ"ך, חורשת הירח, אגן נחל רפאים, אגן ליפתא, בריכת ממילא, עמק לבן, נחל עין כרם, עמק הצבאים, עמק זימרי ועוד. התוכנית קובעת, כי כל תכנון באתרים אלה מחייב סקר ייעודי כדי שהתוכנית תוכל לשמר על ערכי הטבע במקום, בין היתר, בהתאם לערכיותם. אנו בעירייה פועלים לשמר ולהנגיש את אתרי הטבע ולקשר אותם למוקדים העירוניים על ידי מערכת שבילים שנמצאת בתהליכי תכנון". רייס מציינת כי לצד תכנית המתאר לטבע עירוני, גובשו תוכנית למרחב הציבורי ותוכנית להתמודדות עם משבר האקלים.
לשתיהן יעד משותף: שמירה של לפחות 38% מהשטח המוניציפלי של ירושלים כשטחים פתוחים וירוקים. בכדי לעמוד ביעד השאפתני, מקדמת העירייה הקמת פארקים מטרופוליניים, 'פארקי צבאים' נוספים בנחל זמרי בפסגת זאב, בנחל דרגה בהר חומה ועוד.
מהפכת הפארקים העירוניים:
פארק נחל זימרי בפסגת זאב
פיתוח השמורה הטבעית בגודל של כ-200 דונם, לצד מרכז מבקרים שיכלול בריכות מים, שבילי הליכה, גינה קהילתית, מגרשי ספורט, מרכז מבקרים, מגרש חניה, מבנה לפעילות קהילתית ומסחר. כמו כן, יוקם גשר מעל רחוב גל, שיקשר את מבני הציבור והרכבת הקלה אל הפארק.
פארק פתחת קדרון בוואדי ג'וז
הפארק הגדול ביותר במזרח ירושלים בגודל 25 דונם. הוא כולל פינות ישיבה, מתקני משחקים ומגרשי ספורט, מסלולי הליכה ואופניים, בית קפה, מזרקה, מדשאות, וכן ושטחים נרחבים לפעילויות ונופש. הפארק יונגש למסלולי שבילי האופניים בעיר
פארק האסבסטונים בקריית יובל
פארק ענק שישתרע על כ-200דונם, יכלול אגם מלאכותי, שבילי אופניים והולכי רגל, מתקני משחק וספורט, וגינה הקהילתית. הפארק יחובר לשכונות הסובבות, תוך שמירה ושילוב מאפייניו וערכיו הטבעיים הקיימים. עלות ההשקעה היא כ-70 מיליון שקל.
פארק קשאני בארמון הנציב
בפארק שישתרע על שטח של כ-30 דונם יוקמו מתקני כושר, מגרש סקייטבורד, שבילי ריצה, גינת כלבים, בריכה אקולוגית ואלמנטים שלמים המשתלבים בצמחייה הייחודית הקיימת בשטח. במתחם יפעל בית קפה וכן תוכשר גינה קהילתית.
