אם יש משהו שברור לכולם הוא שבשנים הקרובות בישראל בכלל, ובירושלים בפרט, הולכת המגמה של בנייה חדשה ובמיוחד התחדשות עירונית להתרחב. עיקרה יכלול בנייה לגובה, שתחליף את רכבות המגורים הישנות. ברוב אזורי העיר נראה רבי קומות חדשים שיאכלסו יותר אנשים בשכנות זה לזה.
מצד שני, העלייה לגובה תיצור יותר שטחים פתוחים סביבם לרווחת הדיירים ותושבי השכונה. בעירייה עשו את שיעורי הבית בנושא ווידאו כי המרחב הציבורי אליו התושבים יוצאים מדי יום, יהיה איכותי ביותר, מושקע ונעים. התרגום לשטח הוא שעל המדרכות להיות רחבות, מוצלות ובטיחותיות יותר, על הגינות והגנים להיות יותר מטופחים ונוחים עם מתקנים מגוונים, והכי חשוב - בעלי נגישות קלה.
בקרוב: מעליות רחוב
ירושלים ההררית מזמנת אתגרים לא פשוטים של חיבור רחובות ושטחים הנמצאים במפלסי גובה שונים זה מזה. אז כיצד נותנים מענה לכל הצרכים החדשים שמתעוררים? אדריכל העיר, עופר מנור מסביר: "ירושלים מאתגרת מבחינה טופוגרפית, והליכה בשיפועים שונה מהליכת אותו מרחק בשטח מישורי. לשם כך, מיפינו את המקומות להם נדרשים פתרונות ממוכנים, שיקלו על הקישוריות בין הרחובות ובדגש על נגישות לתחנות הרכבת הקלה העתידיות. כך למשל, יותקנו מעליות, מסועים ודרגנועים. מקצת המעליות ינועו לא בצורה האנכית המוכרת, אלא באלכסון ("מדרונית"), בהתאם לשיפוע הקרקע הטבעית. התקנת מספר אמצעים כאלו כבר החלה, ואחרים מצויים בשלבי תכנון סופיים לקראת ביצוע בקרוב".
הכל מתחת לבית
לא רק המרחב הציבורי מקבל ריענון, אלא גם ההשקה שלו עם המרחבים הפרטיים. בעירייה מטמיעים את הצורך ברחוב מזמין ונעים להליכה, ומחייבים את היזמים להתייחס ולתת מענה לצרכי הציבור והקהילה, או בשפה המקצועית – עירוב שימושים. כך למשל, כשמגיע יזם המעוניין להקים מגדל, מגדירה העירייה שטחים מסוימים המיועדים לטובת הציבור – אם בחיוב הקמת שטחי מסחר בקומת הקרקע, או מבני ציבור כדוגמת גני ילדים, בתי ספר או מבנה קהילתי אחר. כך, לצד המגורים, נוצרת פעילות חברתית וקהילתית והשירותים הנדרשים לתושב נמצאים מתחת לדירה שלו. "כשעושים זאת נכון, הציפוף למעשה הופך ליתרון, והתושב נהנה משירותים מבלי להיכנס לרכב ולנסוע רחוק", מסביר מנור.
"להפוך את הפירמידה"
ומה יעשו כל השינויים לתחום ההתניידות בעיר? ברור כי הקמת שטחי מסחר ושירותי ציבור וקהילה בקומות הראשונות של השטחים הפרטיים למגורים, והרחבת התשתיות והתאמתן מחדש - מהווים גם שינוי תפיסה מהפכני לכל נושא התנועה בעיר. אם עד כה, הנהג הירושלמי השתמש ברכבו ככלי התניידות בסיסי לצרכיו, בעתיד המרחב הציבורי לא יוכל לשאת את כמות התנועה של כל הרכבים הפרטיים, לפי דפוסי הנסיעה המוכרים כיום. לכן, המגמה העירונית היא "להפוך את הפירמידה" - לעודד הליכה ברגל, ושימוש בתחבורה הציבורית ובאופניים. במציאות כזו, הרכב הפרטי יהווה מוצא אחרון. כך בהתאמה, ככל שתפחת תנועת כלי הרכב - יהיה יותר שטח
להולכי רגל ושבילי אופניים. כבר היום אפשר לראות שקיימים עשרות קילומטרים של שבילי אופניים וכן שבילים, מדרכות ושדרות רבות להולכי רגל. תוצאה טובה נוספת היא השמירה על איכות הסביבה והפיכתה ל'ירוקה' יותר. דוגמא טובה למודל הזה היא הרכבת הקלה ברחוב יפו, אשר שינתה את פני מרכז העיר והפכה אותו למזמין, נח להליכה ולמוקד בילוי ופנאי. וכן, גם להרבה פחות מזוהם.
כך נראה מהפך
כבר השנה ייפתח לתנועה הקו האדום המורחב של הרכבת שיאפשר גישה קלה למרכז העיר מנווה יעקב שבצפון ועד לעין כרם בדרום. בנוסף, בימים אלו ממש, מתקדמות העבודות על הקו הירוק, כאשר ברוב המקטעים, הסתיימו עבודות התשתית ובחלק מהם אף החלו בהנחת המסילות וחשמול התוואי. קו זה ישרת את תושבי גילה, ויחבר את השכונה אל מרכז העיר ועד להר הצופים. במקומות נוספים ברחבי העיר, נפרשים עשרות קילומטרים של שבילי אופניים וכן עשרות תחנות השכרת אופניים, אשר מהווים אף הם אלטרנטיבה לשימוש ברכב פרטי.
"אנו מאמינים שמהפכת הרכבות, השבילים, הדרגנועים והמעליות, יהפכו את התנועה בעיר לא רק לנוחה אלא גם לנעימה ומזמינה, ואת השכונות המתחדשות - לקהילתיות ומסבירות פנים", מסכם מנור את החזון העירוני לתחבורה ירוקה, זמינה ונוחה יותר.
בשיתוף עיריית ירושלים
