עיר הבירה נמצאת בתהליך גדילה משמעותי – הן בהיקף השטחים הבנויים והן בביקוש ליחידות מגורים. במטרה להתכונן לגידול הצפוי ובעיקר לפריסה שלו בשטח, מקדמת העירייה מיזמי התחדשות עירונית תוך שמירה על עקרונות תכנון ברורים. מצד אחד, שמירה על השטחים הפתוחים וכפועל יוצא מכך, ציפוף הבינוי על פני יחידת שטח נתונה, ומן הצד השני, שמירה על אופייה הייחודי של העיר, כפי שהוא מתבטא במרקם החברתי שבה ובאופי השכונות הוותיקות.
שמירה על עקרונות אלו, טומנת בחובה אתגרים משמעותיים. לא רק בשל המרקם התרבותי והקהילתי של העיר, אלא גם בשל המאפיינים הייחודיים של הקהילות השונות בשכונות. בעתיד הלא רחוק, מספר התושבים בעיר יוכפל ולכן אנו עם האצבע על הדופק ומוודאים כי האופי העירוני והנשמה העירונית ימשיכו להתקיים יחד עם מתחמיה ההיסטוריים, לצד הבנייה החדשה.
צוות התכנון העירוני בעירייה מסתכל לא רק על מספר יחידות הדיור אשר מתוכננות בכל מיזם, אלא בעיקר על האינטרס הציבורי הרחב הגלום בה. רועי לביא, מנהל אגף התכנון מתאר: "כשמגיעה לשולחננו תוכנית לבניית פרויקט כלשהו, דיור, מסחר או פרויקט ציבורי, אנחנו בעצם שואלים מה האינטרס הציבורי שאפשר להפיק ממנה? למה זה טוב לעיר ולשכונה? במבט ראשוני יש רווח ברור, שהוא חידוש הדירות והגדלת ההיצע הכללי, אך באותה נשימה אנחנו מבקשים למצוא את הערך המוסף של כל תוכנית ואת ההשפעה שלה על המרחב כולו".
לשיטתו של לביא, החשיבה היא לא רק ברמת הבניין או המתחם, אלא גם בשמירה על רצף בין המתחמים המשמשים כמעבר ציבורי וכשטח המחייה היום יומי של הציבור. "המרחב שבין הפרויקטים מייצר לנו את המציאות שבה הירושלמים יחיו וינועו", אומר לביא, "ועל כן, המרחבים הציבוריים והמעברים שבין הבניינים צריכים להילקח בחשבון בתכנון הכולל, כך שדופן הפרויקט המשמשת כגבול הרחוב, תתחבר אל הפרויקט שלצידו, בו יהיו כלל המבנים אשר משמשים את התושבים – מרכזים מסחריים, מבני ציבור ומבני קהילה".
כיצד זה מתבצע בפועל? לביא מסביר כי אם לדוגמא במתחם מסוים קיים שטח לחצי בית ספר, ובמתחם משיק לו יש שטח נוסף לחצי בית ספר, המוסד החינוכי יוקם בחיבור שבין שני המתחמים. כך, בנוסף לשטח גדול יותר שנוצר עבור בית הספר, נוצרת גם נקודת ממשק בין התושבים במתחמים השונים.
זיהוי צרכים ואופי
עקרון נוסף שמנחה את אגף התכנון כשניגשים לפרויקט התחדשות עירונית, הוא השירותים ומוסדות הציבור הקהילתיים בקרבה לבית. במטרה לאתר את השטח המתאים ביותר להקמת מבני ציבור כמו בתי ספר או גנים, מאמצת העירייה פריזמה רחבה יותר. לעיתים, במטרה להקים את המבנה במקום הטוב ביותר לתושב, פונה העירייה ליזמים בבקשה לביצוע תכנון משותף עבור המוסד הציבורי הנדרש. כך, ניתן הפתרון האופטימלי ביותר לתושב, תוך שמירה על שפה אחידה וקישוריות בין המתחמים השונים.
גנים, מבני ציבור ושירותים עירוניים מתחת לבית
"חלק מההתחדשות העירונית, מלבד קבלה שלדירה חדשה וגדולה יותר, הוא שינוי תפיסתי", מציין לביא. "השכונה מתכנסת למתאר חדש, הכולל בתחומו את כלל השירותים העירוניים והקהילתיים. הקירבה הזאת לבנייני הדיירים נותנת מענה לגידול באוכלוסייה. זאת, לצד הקמת עוד פארק, בית ספר, מקומות תעסוקה, או אולם תרבות שישרתו בעיקר את תושבי השכונה. הבנייה החדשה מלווה גם בחידוש הרחובות מקצה לקצה ותאפשר גם חווית רחוב נעימה יותר. אנו רואים בהתחדשות העירונית הזדמנות לחדש את השכונות ואת העיר כולה".
התושב כשותף
תושבי העיר הם חלק מרכזי בתפיסה התכנונית העירונית. בעירייה מאמינים כי תם העידן בו מנחיתים תוכניות מלמעלה ובזה נגמר התהליך. התושבים, אשר חיים את העיר ביום יום, אוחזים בידע מקומי ומכירים הכי טוב את הצרכים הנדרשים בסביבת המגורים הקרובה. "אנו רואים שעבודה משותפת של תושבים עם הגורמים המקצועיים יוצרת תכנון מדויק ואיכותי יותר", טוען לביא, "מעל הכל, בסופו של דבר, קידום תהליך
התחדשות עירונית מותנה בהסכמת וברצון התושבים, ועל כן, יש לתת את הקשב לצרכים החסרים – אם זה לשטח ציבורי פתוח, מבנה ציבור או מבנה קהילתי". כשהאינטרס הציבורי והיזמי נפגשים, כך מאמינים בעירייה, התכנון, ובהכרח גם התוצר, נעשה יותר איכותי והמרחב הופך למקום שנעיםלהיות בו.
לביא מוסיף ואומר כי "כשקבוצות תושבים מגיעות אלינו, אנחנו מחברים אותן לקונספט היותר רחב והעתידי ומעבדים איתן יחד תוכניות עבודה שמממשות את הדברים האלה. אם לדוגמא, מגיע יזם עם רעיון תכנוני, קודם אנחנו בודקים שיש תושבים שעומדים מאחוריו. רק אז, מנסים לייצר חשיבה תכנונית כיצד לחבר את הפרויקט הזה למרחב ולצרכים. התוכנית עצמה מייצרת את פוטנציאל הניצול של הדירות ואת המשמעויות של האלמנטים הציבוריים".
זהו תהליך שהרבה שכונות בעיר עתידות לעבור?
"יש זהות ירושלמית אופיינית לכל שכונה בעיר, ואנחנו רגישים לכך. במילים אחרות, יהיו שינויים מסויימים בחלק מהשכונות לעומת אחרות, אולם הציביון שלהן לא ישתנה מהותית. בשכונות העיר ההיסטורית, סגנון הבינוי הוא חלק בלתי נפרד מהזהות שלהן, לעומת השכונות היותר חדשות שבהן פרויקטים של פינוי בינוי יהיו בהיקפים גדולים יותר. רכבות הבניינים שהוקמו בחופזה לפני עשורים רבים יהפכו לבניינים גבוהים יותר עם פיתוח סביבתי מתקדם לשרות התושבים. מחלקת השימור שבאגף תכנון מאפשרת לחלק מהמתחמים והמבנים ההיסטורים ברחבי העיר תוספת זכויות בנייה בכפוף להוראותיה, תוך שמירה על ייחודיות המבנים ודאגה שיחזרו לשימוש הציבור. הרי המבנים ההיסטוריים הם המורשת והמסורת שלנו, ושל כל העם היהודי".
הרחוב חוזר להולכי הרגל
עם המבנים החדשים והשטחים הציבוריים, כיצד תתקיים התנועה בעיר?
"בתהליך אנחנו מממשים עקרון תנועתי, לפיו 'יוחזרו' התשתיות והרחובות להולך הרגל, תוך מתן תיעדוף משמעותי לתחבורה ציבורית ורכבת קלה. זה תהליך שקורה מתוך הבנה, כפי שניתן לראות גם בערים מרכזיות אחרות בעולם, שבשל העומסים הכבדים יש לעודד מעבר להתניידות בתחבורה ציבורית, ובאמצעים להסעת המונים. לשם כך, אנחנו מקפידים ליצור מערך שלם של מעברים ופתרונות גישור בין מפלסי רחובות, דרגנועים, על מנת שלתושב יהיה קל ונח להגיע מביתו לרכבת הקלה, איתה יגיע כמעט לכל אזור ושכונה בעיר.
על פי החזון העירוני, עם המעבר המהותי לרשת הרכבות הקלות, שבילי האופניים ושבילי ההליכה, תגבר ההלכתיות במרחב הציבורי, דבר שיחזיר את חוויות השוטטות והקהילתיות לרחובות ולשכונות ויחיה מחדש את המרחב הציבורי".
בסיום דבריו, לביא מדגיש: "אנחנו ניגשים לתכנון המחודש והמהפכני הזה ביראת כבוד. ביצוע תהליך מקיף של התחדשות עירונית עם כל המטען התרבותי והזהות הייחודית של ירושלים זו בהחלט משימה כבדת משקל.
"תכנון טוב דורש צניעות ועד כמה שאנחנו בטוחים בדרך שלנו, זה לא מונע מאיתנו לבחון דברים ודרכי פעולה כל פעם מחדש, ככל שצריך. אנו בוחרים לפעול בתוך המרחב, באופן שיצעיד את העיר קדימה".
