התחלות הבנייה של רבי הקומות בקריית יובל הן סנונית ראשונה של אלפי יחידות דיור שכבר בדרך. זאת במסגרת תפיסת ההתחדשות העירונית שמקדמת עיריית ירושלים. בעבור עשרות אלפי הדיירים והמשפחות הצפויים לאכלס את השכונות המתחדשות, יש לדאוג לצרכים הקהילתיים אשר יאפשרו להם את קבלת השירותים העירוניים הרלוונטיים, איש ואישה וצרכיהם.
גני ילדים, בתי ספר, טיפות חלב, שטחים ציבוריים פתוחים הם רק דוגמאות לצרכים ציבוריים עבור תושבי השכונות המתחדשות. בזכות התחדשות העירונית, באגף מבני הציבור בעירייה, עמלים בימים אלו על קידום תכנון ובינוי צרכי הציבור בעיר בעבור כלל התושבים והתושבות שגרים ויגורו ברחבי העיר.
"אין התחדשות ללא תמיכת מוסדות ציבור", אומר מנהל אגף מבני ציבור בעירייה, אהרון בן נון, "תפקידנו לתת מענה בדמות מבני ציבור איכותיים וחדשניים בדגש על חינוך, אך לא רק. כלל צרכי הקהילה: רווחה, תרבות, פנאי, דת ועוד, כל אלו מקבלים אצלנו התייחסות מהותית בכל תוכנית ותוכנית".
"אנחנו פועלים לפי עקרון של עירוב שימושים", מציינת הממונה על התכנון, אדריכלית ענת קליינמן. "בכל מתחם נתון, נשאף לתת מענה רחב, כך שבאותו מקום התושבים ייהנו ממגוון שירותים. לדוגמא שילוב של מספר בתי ספר לצד מבנה תנועת נוער, ספרייה ומרכז תרבות, באותו המתחם".
כיצד דואגת העירייה לקיומם של מבני הציבור?
"ראשית, במיזמים פרטיים, העירייה מוודאה כי היזמים מבצעים בפועל את ההפרשות לטובת הציבור – כלומר, אחוז מסוים משטח המיזם, שמוגדר מתחילת הדרך שיש להפרישו לטובת הקמת מבני ציבור. כמו כן, העירייה מוודאת שהקבלן אכן מבצע את המוטל עליו עוד לפני סיום ביצוע המיזם ולפני מתן אישור האכלוס למבנה. אנו בודקים שכלל ההתחייבויות בוצעו, תוך הקפדה על הפרטים הקטנים – ממיקום הכניסות והיציאות למבנים ועד רמת הגמר של המבנה. "עוד מבצעת העירייה בקרה תכנונית והנדסית במטרה לוודא כי המבנים אשר הוקמו לטובת הציבור אכן מותאמים לצרכי הקהילה.
"באשר לשטחים עירוניים המיועדים למבני ציבור", ממשיך בן נון, "בשטחים העירוניים הפנויים אנו יוצרים תוכניות חדשות שמתחברות לשכונות הקיימות ולצרכיהן. לא אחת, אנו דואגים לתכנון מחודש, למבני ציבור קיימים במטרה לייעל את השימוש בקרקע ולהעשיר את האזור במבני ציבור איכותיים וחדשניים שישמשו מגוון אנושי וגילאי, מתוך הבנה עמוקה שמשאב הקרקע הוא משאב יקר".
2 צפייה בגלריה
מעשירים את השכונות במבני ציבור איכותיים. חלל עבודה שיתופי בפרויקט התחדשות בקריית יובל
(הדמיה: אדריכל קרלוס פרוס)
את מיקום מבני הציבור ואפיונם, קובעת העירייה באמצעות פרויקט ארגוני חדשני - צוות פרוייקטור שכונתי להתחדשות עירונית. מדובר בצוות יועצים רב תחומי, אשר עובד בשיתוף פעולה עם כל גורמי ההתחדשות העירונית, גורמים פנים וחוץ־עירוניים ובשיתוף המינהלים הקהילתיים. בשל החשיבות רבה בהתאמת המבנה למקום, התהליך מתחיל באיתור צרכים ומגרשים עם היתכנות למיקום מבנים. לאחר מכן, מכינה העירייה מיפוי של צרכי ציבור השכונתיים והאזוריים העתידיים, ומתאימה לוחות זמנים לקצב פיתוח השכונה.
ואיך נותנים מענה בתקופת הביניים?
"אנו רואים חשיבות רבה בייעול השימושים בקרקע ובראייה רחבה של מבני הציבור בפרויקטים בכל העיר, כחלק מתוכנית העבודה שלנו. לדוגמה, אם אנו מקימים בפארק האסבסטונים בקרית יובל, בית ספר חדש - יש מאין, לצורכים עתידיים, הרי שבינתיים הוא יוכל למלא פונקציה של מבנה חינוך בעבור מוסדות חינוך אחרים באזור שמתפנים בתהליכי ההתחדשות".
מהפכה במזרח העיר
מנהל אגף מבני ציבור מספר שגם בשכונות מזרח ירושלים מתקיימת עבודה מהותית לשיפור ובינוי מבני ציבור איכותיים בקרבת הבית. "במחנה הפליטים שועפאט, אנחנו מקימים 126 כיתות לימוד לילדי השכונה על מנת שלא ייאלצו יותר בכל בוקר לנסוע מעבר לגדר. זאת בנוסף למרכז להתפתחות הילד וטיפת חלב, מתנ"ס ואולמות ספורט.
בבית חנינא נבנית בימים אלה בריכת שחייה חצי אולימפית-טיפולית, מרכז יום לקשיש ולשכות רווחה, ובימים אלו הושלם מכרז להקמת בית תרבות ואודיטוריום בן 400 מקומות ישיבה במרכז העסקים במזרח העיר. בניית מבני הציבור במזרח ירושלים, היא חלק ממהפכת התשתיות העוברת על מזרח העיר, בהתאם לחזון העירוני המתחדש".
מדברים על האתגרים
בתהליכי התחדשות מהותיים, יש אתגרים המחייבים שיח ודיאלוג עם כלל הגורמים שעוסקים בפיתוח העיר. כך למשל, היזמים בעיר נדרשים לא אחת, להתאמות ושיפורים בתוכניותיהם, על מנת ליצור גישה בטוחה ונוחה למוסדות הציבור הסמוכים. לעיתים מדובר בהסדרי תנועה, או הסדרי בטיחות ובמקרים מסוימים אף העתקת מוסדות ציבור שלמים על חשבונם למיקום אחר, עד לתום הפרויקט.
בן-נון מביא דוגמא מהשטח: "בעיר גנים מקימים עכשיו חניון תת קרקעי בן ששה מפלסים. הפרויקט הענק הזה מוקם בסמוך לגן ילדים ומוסדות חינוך, ולנו ברורות הסכנות והבעייתיות שבדבר. אמנם, על היזם לא חלה חובה למצוא להם פתרון, אבל באמצעות דיאלוג שיצרנו איתו, הגענו להסכמה לפיה הוא ידאג לממן להם מבנים חלופיים להמשך פעילות הגן, ואף ידאג להסדרי תנועה בטיחותיים הנדרשים במקום.
"תנופת פיתוח כזאת מחייבת יכולת של קיום דיאלוג וגישור ואנחנו בקשר עם היזמים והתושבים כדי לאפשר את הפיתוח לצד שמירה על שגרת החיים. אלו תהליכים הכרוכים בטרדה והפרעות, ולנו חשוב לוודא שהשירותים הציבוריים מתפקדים", מסכם בן נון.
בשיתוף עיריית ירושלים
