התחזיות מדברות על כך שבשנת 2040 , יתגוררו בירושלים כמיליון וחצי תושבים - גדילה של פי 1.5 בעשור הקרוב. נשמע מפתיע? האמת שלא כל כך, בהתחשב שעד שנת 2000 התגוררו בירושלים כ-650 אלף תושבים, כלומר בעשרים שנה האחרונות האוכלוסיה צמחה פי 1.5 .
לאור מצוקת הדיור הארצית שמורגשת היטב גם בירושלים, פותחה אסטרטגיה שתהפוך את המשבר להזדמנות, מהלך שיהפוך את ירושלים למובילה ולמבוקשת ביותר מבין ערי ישראל. תחילת המהלך באיתור וזיהוי חמשת מנועי הצמיחה של העיר: דיור, תנועה, תעסוקה, תרבות והזהות של ירושלים. בראיון עם מהנדס העיר יואל אבן, הוא מסביר כי שיפור וקידום כל חמשת המנועים האלו יחד, יאפשרו לירושלים להיות עיר טובה יותר לתושביה ומובילה בתחומי חיים מגוונים לצד שמירה על אופייה ההיסטורי הייחודי.
תחבורה: חכמת הסעת ההמונים
"בשל הגידול המסיבי והציפוף באוכלוסיה, הוחלט כי תינתן עדיפות למערכות הסעת המונים. כך יימנע עומס על התשתיות התחבורתיות, שיופנו לטובת כלל הציבור. כבר בזמן הקרוב עם סיום הקמת התשתית המסילתית של הרכבות הקלות, יורחבו המרחבים ההליכתיים בדומה למה שכבר קורה לאורך ציר יפו במרכז העיר. 14 הקילומטרים של הרכבת הקלה הפעילה כיום הוכיחו את יעילותם ורבים עברו להתנייד באמצעותה. בקרוב ממש, תפתח הרחבת הקו לעין כרם ולנווה יעקב לציבור הרחב. בנוסף, ועד 2030 ייפתחו בהדרגה גם הקווים הנוספים של הרכבת הקלה – הירוק, הכחול והסגול. בכך, תרושת העיר ברשת מסילתית של כ- 75 ק"מ. מדובר במהלך משנה חיים עבור העיר ותושביה".
"העדפת תחבורת הסעת המונים מביאה איתה גם בשורה בריאותית וירוקה יותר בדמות חיזוק ההליכתיות והקישוריות בין הרחובות והשכונות. אנחנו מחדשים ומרחיבים שבילי הליכה קיימים ומקימים שבילים חדשים ברחבי השכונות שיתמכו בהגעה מהירה של התושב אל תחנת הרכבת הקלה הקרובה אליו.
"לצורך כך אנחנו מקדמים פרויקט ראשון מסוגו בארץ, ומייצרים מערך שלם של אמצעים מגשרי טופוגרפיה - דרגנועים ומעליות המקשרים בין מפלסי רחוב שונים להקלת הנגישות בעשרות שכונות בעיר. רוכבי האופניים יהנו מהוספה של שבילי רכיבה בצמוד לתוואי הרכבות, והם יוכלו לעלות עם האופניים על אמצעי הגישור והדרגנועים ולהמשיך ברכיבה במקביל למסילות".
המרחב הציבורי: הלב הפועם של העיר
"מענה משלים נוסף לתושב הירושלמי בעידן החדש יהיה בתחום התרבות. לדברי אבן בעירייה יצרו תוכנית אב לתרבות עבור כל שכונה בנפרד. במסגרתה זוהו צרכי השכונה, אילו מוסדות תרבות נדרשים בה בהתאם לאופייה ומכאן נעשים תכנון וחשיבה במטרה לספק אותם. בין אם מדובר באודיטריום, מרכז כנסים או אפילו קולנוע. כך למשל, תושבי קריית יובל לא יצטרכו לנסוע עד לתלפיות או לקריית הממשלה בשביל להינות מסרט קולנוע. נבנה עבורם סינמטק עם אולם הקרנות חדיש ברחוב טהון, כחלק ממרקם המגורים".
דיור: הרווח שבציפוף
"כאשר פני העיר לקראת חצי מיליון תושבים נוספים בעשרים השנה הקרובות, לצד העובדה שישנם מבנים רעועים בעיר – אנו מבינים שיש צורך להעמיד היצע דיור מספק. תהליך ההתחדשות העירונית למגורים אותו העירייה מובילה בשנים האחרונות, כולל מיזמי פינוי בינוי ברחבי השכונות של אלפי מבנים ישנים.
"במקומם, נבנים פרויקטים למגורים של יחידות דיור חדשות ובטיחותיות, לצד החלפה ושיפור התשתיות הציבוריות סביבם. ההתחדשות מאפשרת חידוש כולל לתושב המתגורר בשכונה, לצד הגדלת היצע הדירות עבור הילדים וצעירי העיר.
"בשנה האחרונה, העירייה קידמה כ-7,200 יחידות לבנייה ברחבי ירושלים, פי שלושה מממוצע יחידות הדיור השנתי שאושרו במהלך 20 השנים האחרונות. הדירות החדשות יתנו מענה למשפחות הצעירות ולכל מי שמעוניין להתגורר בעיר.
"מדובר במהלך הוליסטי, במסגרתו לא רק מבני הדיור מתחדשים, אלא כל האזור עובר חידוש ותכנון מחדש. הבנייה לגובה משחררת קרקעות שניתן לנצל אותן בצורה טובה יותר לשימוש הציבור. בכל שכונה שעוברת ותעבור תהליך התחדשות מאסיבי. יצרנו צוות עבודה חדשני שבראשו עומד פרויקטור התחדשות, האחראי על בניית תכנית שלדית עבור כלל המבנים והמרחבים שיתנו מענה לצרכי הדיירים: החל מהקמת מוסדות ציבור וגני ילדים, פיתוח ושמירה על שטחים ירוקים ועוד.
"למעשה נוצר פה מהלך של צדק חברתי, כאשר במקום להקים מגורים ותשתיות בקרקעות חדשות, השכונות הקיימות הן הראשונות להנות מתהליך ההתחדשות ומשיפור תנאיהן וכך יוצרים שוויון ביניהם.
"ההחלטה להגדיל את היצע יחידות דיור באמצעות התחדשות עירונית רק בשטחים קיימים, היא בחירה לא פשוטה. ההתחדשות העירונית מונעת זחילה לשטחים הפתוחים המקיפים ומעשירים את ירושלים. אמנם קל יותר לבנות בשטח ריק, אבל היתרונות של ערכי הטבע מובנים וחשובים לנו והם חלק מהותי מקבלת ההחלטות שלנו. היציאה לתהליך התחדשות למעשה מקבעת את חשיבותם של שטחים פתוחים איכותיים, יערות, גנים וריאות ירוקות לנו ולצורכי העתיד ובכך מייצרים צדק סביבתי".
תעסוקה: במרכזים ובשכונות
"אין זה מספיק להתמקד רק בדיור, אלא לפנות לכל היבט בחייו של התושב. לכן, גם בתחום המסחר והתעסוקה בעיר אנו עומלים על פרק בתוכנית המתאר החדשה שעוסק במיפוי, תכלול ותכנון תעסוקה מגוונת בירושלים במבט רחב וחדשני. את תפיסת חיזוק התעסוקה והמסחר ניתן לראות בפיתוח מרכזי מסחר ותעסוקה ראשיים, לצד חיזוק העסקים המקומיים והקמת דפנות מסחר במבני המגורים בשכונות.
"כמו כן, כבר כיום אפשר לראות מתחמי מסחר ותעסוקה שמתבצעות בהם עבודות שדרוג משמעותיות. דוגמאות למרכזי תעסוקה גדולים כבר ניתן לראות ברובע העסקים בכניסה לעיר, שם ייבנו כשני מיליון מ"ר של משרדים ושטחי תעסוקה. בהר חוצבים, גבעת שאול ובפארק האוניברסיטה העברית מתוכננים בנייני משרדים ותעשייה גבוהה, שיהוו יחד פתרונות תעסוקה איכותית לתושבי העיר בהווה ובעתיד. במקביל, חיי המסחר השכונתיים יקבלו חיזוק בדמות חנויות ומוסדות ציבור שיוקמו בתחתית מבני המגורים החדשים, שיהוו תשתית למסחר ותעסוקה מקומיים וקרובים לבית".
זהות: שמירה על הDNA המקומי
"כל ירושלמי יודע שלעיר שלו יש אופי וייחודיות שאין באף עיר אחרת. מהעיר העתיקה, דרך שכונות העיר ההיסטוריות ועד לשכונות המודרניות, כאשר לכל שכונה האופי האדריכלי, המבני והתרבותי שלה. המשימה המאתגרת לא פחות משדרוג הישן והקמה של החדש, היא לדעת בכל שכונה ואזור על מה לשמור באופן פיזי ואת מה נכון לחדש בצורה שתשרת את המקום ותושביו בצורה המיטבית ביותר.
"מסיבה זאת, תהליכי פינוי בינוי נרחבים אינם שכיחים בתחומי שכונות 'העיר ההיסטורית', כפי שהוגדרה ע"י מחלקת השימור העירונית - חלקי העיר שנבנו לפני 1948 ומתאפיינים בבינוי מרקמי היסטורי. שם, ניתן לראות יותר מיזמי חיזוק במסגרת תמ"א 38 . ביתר השכונות האחרות מתבצע הליך חשיבה שמנסה לזהות את החוזקות והצרכים המקומיים ולקדם את המענה המיטבי. דוגמא טובה לתהליך הזיהוי, אפשר לראות בתהליך המתקיים בשכונת הגבעה הצרפתית, שבשל סמיכותה לאוניברסיטה העברית, העירייה תגדיר בה בנייה מותאמת לאוכלוסיית סטודנטים וזוגות צעירים, שתשרת את הזהות של שכונה אוניברסיטאית, לצד קידום מבני תרבות, מתוך ההבנה שאלה מוסדות נדרשים לאוכלוסיית הסטודנטים והסטודנטיות.
"זהו אתגר לא פשוט בכלל, שכן בעיר היסטורית שמתקיימים בה רבדים בני אלפי, מאות ועשרות שנים, צריך להחליט את מה לשמר כפי שהוא ואת מה לשמר כרעיון. אנחנו חלק מהפסיפס של ירושלים ואנחנו משמרים ומפתחים עקב בצד אגודל. השילוב העדין הזה, שהוא שותפות של העירייה עם תושבים ועם השוק הפרטי, הוא בעצם התהליך שיוצר את השכבות הנוכחיות, אלו שמצטרפות להיסטוריה העתידית של העיר".
"בסופו של דבר", מסכם אבן, "פיתוח משולב של כלל מנועי הצמיחה במקביל, תוספת דיור לצד מרחבים ומוסדות ציבור איכותיים, בשילוב של קישוריות יעילה בין כל חלקי העיר למרכזי התעסוקה, וכל זאת מתוך העצמת נכסי ההיסטוריה והתרבות הירושלמית הייחודית של העיר, ימנפו את צמיחתה ויהפכו את הגידול להזדמנות ליצירת שכונות טובות יותר ועיר טובה יותר שטוב לחיות בה, כזו שתמשיך לספר סיפור ייחודי ולהיות אבן שואבת לאנשים מהארץ ומהעולם."
