שומרים על ההיסטוריה, מפתחים את העתיד. ירושלים, אין כמוה בעולם. עיר בת 3,000 שנה, עם מורשת עשירה, נושאת מטען ערכי היסטורי ואדריכלי רב.על פי ההערכות, קיימים בבירה יותר מ- 8,000- מבנים בדרגות שימור שונות. המבנה השימורי של ירושלים נע מהמרכז החוצה, כאשר המעגל הראשון כולל את העיר עתיקה, סביבו אגן העיר העתיקה, העיר ההיסטורית ומערב העיר, שבשוליו מרחב פתוח שאף הוא מאופיין בהתיישבות חקלאית קדומה, טרסות ומעיינות ניקבה. חלק מתוכניות השימור בשכונות העיר הן ותיקות מאד, וחלקן נכתבו בשנות ה -70 וה-80.
בנוסף, ישנן תוכניות לשימור המונומנטים הוותיקים, ואלו מיועדים לשימור קפדני ביותר, אבל זאת חשוב להדגיש, לצד תוכניות פיתוח מקיפות. אז מהו המפתח לשילוב נכון בין שימור לפיתוח? גמישות תכנונית.
ערכים משתלבים
בשל הצורך בהתפתחות העיר והצרכים המרובים בה ולצד התפתחות מגמות השימור בארץ ובעיר, נערכו עדכונים לחלק מהתוכניות ונוספו גם תוכניות חדשות. תוכניות אלו, אינן מגבילות בנייה בשם הערך ההיסטורי, אלא מתוות מדיניות פיתוח המאפשרת בינוי חדש, לצד שימור ההיסטוריה הייחודית. במקרים רבים מתחמים או מבנים היסטוריים שלמים בעיר זוכים לתוספות בנייה גם במסלול של הריסה ובנייה מחדש (תמ"א 38/2).
"שימור מבנים בירושלים נמשך כל העת ומושקעת בו תשומת לב רבה והוא אינו מהווה חסם להתחדשות", מפתיעה הממונה על השימור בירושלים, שרון דינור, "בעיר שגדילתה למרחב הפתוח כמעט בלתי אפשרית, לא ניתן להפוך 8,000 מבנים למוזיאון, וגם אין שום כוונה כזו. השימור והפיתוח חיים זה לצד זה, או לעיתים אף זה מעל זה".
ואכן, בשנים האחרונות קידמה העירייה תוכניות אב עבור שכונות רבות וביניהן נחלאות דרום, רחביה, ארנונה, מושבות בקעה, מע"ר מזרח, בית חנינא, א-טור ועוד. תוכניות אלו, אשר מכוחן ניתן להוציא היתרי בנייה לצד השימור, מהוות למעשה את קווי המתאר של השכונה. זאת ברמת הפיתוח והבינוי, מתן מענה לצרכים השונים ולסוגיות השונות כמו תחבורה, מבני ציבור, תעסוקה ועוד.
כך, לצד פיתוחה של השכונה ומתן מענה לצרכי היום יום, משומר גם הסיפור ההיסטורי שלה, ממש כפי שהוא בא לידי ביטוי במבנים ההיסטוריים שבה.
הגדלת זכויות בינוי לצד תועלת ציבורית
דינור גם טוענת כי ההתחדשות העירונית אף מביאה איתה הזדמנות לחשוף ולהנגיש לציבור את המבנים ההיסטוריים הרבים הקיימים בעיר.
"בסיטואציה הנדל"נית שנוצרה - שבה זכויות הבנייה בעיר גדלות, מבקשת העירייה מהיזמים דברים שבעבר נחשבו ללא כלכליים עבורם", היא אומרת. "היזמים נדרשים למשל, לשימור מוקפד יותר, ובמקרים מסוימים אף להעברת השטח לידי העירייה וייעודו לטובת הציבור. דבר זה שומר הן על האינטרס של היזמים המבקשים להגדיל ככל הניתן את זכויות הבינוי, והן על האינטרס הציבורי. קומבינציה שיכולה להצליח במקרים בהם 'זה נהנה וזה אינו חסר'.
"כך נעשה במתחם הלני המלכה", מדגימה דינור, "שם, לצד שימור מלא של בניין הקיסרית האתיופית, ניתנה הרחבת זכויות בנייה למלונאות, ולראשונה המקום ייפתח לקהל גדול יותר על חלליו ההיסטוריים".
דינור מונה דוגמאות נוספות כגון ווילה שרובר בטלביה, שם שומרה הווילה ההיסטורית במלואה, תוך העברת זכויות הבנייה ליתר החלקה. בימים אלו נמצא המיזם בשלבי סיום, והתוצאה תואמת למדיניות התכנון בשכונה - ההיסטוריה נשמרה לצד הפיתוח. מתחם נוסף, שעובר התחדשות בימים אלו הוא בניין שערי הצדק הישן בכניסה לעיר. הבניין ששימש עשרות שנים כבית רשות השידור - יהפוך לבית מלון, וזאת לצד הקמת מגדלי מגורים, תעסוקה, מסחר ופנאי. פרויקט זה מהווה חלק מהמיזם האסטרטגי הענק של הכניסה לירושלים, אותו בונה ומקדמת העירייה כיום.
מבנה נוסף הזוכה לעדנה מחודשת הוא זה המוכר כ'קפה מומנט' לשעבר ברחוב בן מימון. בשנים עברו, בתי קפה ששכנו שם והבנייה בסמוך, מנעו מהציבור להיחשף ליופיו של בניין הבאוהאוס היחודי. אלא שבמסגרת תהליך ההתחדשות, נחשף המבנה המרשים לציבור ובעתיד, כך מקווים בעירייה, יפעל במקום בית קפה, כבימים עברו.
לדברי דינור קיימים מתחמים נוספים שמתוכננים להליך של התחדשות עירונית, ובהם מונומנטים היסטוריים. גם הם יזכו במסגרת ההליך לחשיפה נרחבת בפני הציבור.
"התפיסה שלנו היא לפתוח כמה שיותר מבנים עבור הציבור, ולעודד שהייה ושוטטות בהם. כך יוכלו התושבים והמבקרים לשזוף את עיניהם במבנים אשר מבטאים את יופייה וסיפורה ההיסטורי והייחודי של ירושלים", היא מסכמת.
