מתחם מלון שפרד, המוכר גם כבית המופתי, עומד במרכזה של תוכנית להקמת מבני מגורים חדשים בדרך הר הזיתים 16 בירושלים. התוכנית, ששמה הרשמי הוא "בית רמבן”, משתרעת על כ־5.8 דונם בשכונת שייח׳ ג׳ראח–שמעון הצדיק, ומציעה לשלב בנייה חדשה עם שיקום המבנה ההיסטורי.
לפי מסמך הוראות התוכנית, שהופק באוגוסט 2026, מוצעות במקום 122 יחידות דיור, בבנייה של עד 12 קומות ובגובה של 47 מטרים מעל הכניסה הקובעת. לצד המגורים מפורטים שימושי מסחר ותעסוקה, שטחים לצורכי חינוך, דת וחברה וחניון תת־קרקעי שישרת את השימושים במתחם. בדברי ההסבר מוצגת הסמיכות לקו רכבת קלה כרקע לתכנון.
שימור המבנה, עם אפשרות לתוספת קומות
אחד המרכיבים המרכזיים בתוכנית הוא שימור המבנה ההיסטורי של מלון שפרד–בית המופתי, תוך הריסת תוספות בנייה מאוחרות וחשיפת המבנה המקורי. הוראות השימור קובעות כי שיקום המבנה ושחזורו ייעשו בהתאם לתיק תיעוד ובהנחיית אדריכל שימור.
לצד זאת, התוכנית מאפשרת להוסיף שתי קומות מעל גג המבנה לשימור, וכן מדרגות ומעליות חיצוניות או פנימיות. בחצר הדרומית מוצע פיתוח שנועד לשמר ככל האפשר את חזית המבנה ואת מאפייני סביבתו ההיסטורית, עם מקומות ישיבה, הצללה ונטיעות.
השילוב הזה מעלה שאלה תכנונית מרכזית: כיצד יישמר מעמדו של בית האבן ההיסטורי בתוך מתחם מגורים גבוה וצפוף ממנו. ההדמיה המצורפת למסמכי התוכנית מציגה את המבנה הוותיק בחזית, ולצידו ומאחוריו מבני מגורים מדורגים.
מבית שנבנה עבור המופתי למלון שפרד
שורשי המתחם בשנות ה־30 של המאה הקודמת, אז נבנה הבית עבור חאג׳ אמין אל־חוסייני, המופתי של ירושלים ואחת הדמויות המרכזיות בהנהגה הערבית בארץ בתקופת המנדט. הבית מזוהה עמו עד היום, אף שלפי תיאורים היסטוריים הוא לא התגורר בו בפועל. בתקופת השלטון הירדני הורחב המבנה ושימש מלון בשם שפרד. לאחר מלחמת ששת הימים הועבר המתחם לניהול האפוטרופוס לנכסי נפקדים. רקע היסטורי על המבנה.
ב־1985 נרכש המתחם בידי חברה שבבעלות ארווינג מוסקוביץ, איש עסקים יהודי־אמריקאי שמימן רכישת נכסים והתיישבות יהודית במזרח ירושלים. הרכישה קדמה ביותר משני עשורים לעימות המדיני הבולט סביב המקום: הסערה מול ארה״ב התפתחה בעיקר בעקבות קידום הבנייה במתחם. דיווח על הרכישה והליכי הבנייה.
עברו האנטישמי של המופתי
לזיהויו של המקום עם אל־חוסייני נלווה גם עברו האנטישמי ושיתוף הפעולה שלו עם גרמניה הנאצית. במהלך מלחמת העולם השנייה שהה אל־חוסייני בברלין, נפגש עם אדולף היטלר ב־28 בנובמבר 1941 והשתתף במערך התעמולה של מדינות הציר. הוא הפיץ שידורים אנטישמיים בערבית, פעל נגד יציאת יהודים מאירופה לארץ ישראל וסייע למאמצי גיוס מוסלמים לוואפן־אס־אס. מוזיאון השואה האמריקאי מתעד את תמיכתו במדיניות האנטי־יהודית של הנאצים ואת פעילותו בשירותם. תיעוד זה מבסס את חומרת מעשיו, בלי לייחס לו את יוזמת השואה או את ההחלטה הנאצית לבצע אותה. מוזיאון השואה האמריקאי.
העימות עם ממשל אובמה
בקיץ 2009 הפכה תוכנית לבניית כ־20 דירות במתחם למוקד מחלוקת בין ישראל לארצות הברית. ממשל הנשיא ברק אובמה, שפעל אז לקידום חידוש המשא ומתן הישראלי־פלסטיני ולהקפאת הבנייה בהתנחלויות, דרש לעצור את הפרויקט. השגריר הישראלי בוושינגטון, מייקל אורן, זומן למחלקת המדינה, שם הוצגה בפניו ההתנגדות האמריקאית. דיווח מיולי 2009.
ראש הממשלה בנימין נתניהו דחה את הדרישה והציג את הבנייה כחלק מזכותם של יהודים לרכוש נכסים ולהתגורר בכל חלקי ירושלים. מנגד, הממשל האמריקאי ראה בבנייה בשכונה הפלסטינית מהלך הנוגע לעתידה המדיני של מזרח ירושלים. כך הפך פרויקט מגורים נקודתי לביטוי של מחלוקת רחבה על גבולות הריבונות הישראלית ועל מעמד העיר במשא ומתן. דיווח מתקופת העימות.
בינואר 2011, עם הריסת האגף המאוחר של המלון לצורך הבנייה, התחדשה הביקורת הבינלאומית. מזכירת המדינה הילרי קלינטון טענה שהמהלך פוגע במאמצים להשגת פתרון שתי המדינות. החלק ההיסטורי של המתחם נותר לשימור. תיעוד ההריסה והתגובות.
