ועדת הערר המחוזית בירושלים אישרה השבוע את החלטת הוועדה המקומית לאפשר חיזוק בניין בן 3 קומות במסגרת *תמ"א 38 בקטמון הישנה, על אף התנגדות שכנים שביקשו לקדם פרויקט פינוי-בינוי בכל המתחם. הוועדה בראשותה של עו"ד שרית אריאלי בן שמחון, לא רק דחתה את הערר שהגישו תושבים ברחוב רבי מאיר, אלא גם הטילה עליהם הוצאות כספיות בסך 10 אלפים שקל + מע"מ.
קראו גם:
"שאלת האיזון הראוי"
בהחלטת הוועדה הודגש כי אכן מדובר בקונפליקט מורכב. בין היתר נכתב: "שוב נדרשת הכרעה בשאלת האיזון הראוי בין תכנון כולל לתכנון פרטני. סוגיה זו משקפת מתח מובנה בין השאיפה ליישום תוכניות רחבות היקף וארוכות טווח לבין הצורך במענה יעיל ומיידי להתחדשות נקודתית... בכך נחשפת דיכוטומיה מורכבת בתחום התכנון והפיתוח העירוני". עוד נכתב בהחלטה "חיוני להכיר בצורך במדיניות מאוזנת, המשלבת יוזמות פרטניות של התחדשות נקודתית עם אסטרטגיות ארוכות טווח".
ועדת הערר קבעה כי במקרה זה, למרות העדפת המדיניות לתכנון מתחמי, יש לתמוך דווקא בפתרון של חיזוק נקודתי, לאור העובדה שיש במבנה 12 משפחות ללא ממ"דים בתקופה של מציאות ביטחונית קשה. בוועדת הערר ציינו בהקשר זה כי מדובר ב"אינטרס לאומי חשוב... שנחיצותו אינה משתמעת לשני פנים בימים אלו.
"כלל דיירי המבנה תומכים בפרויקט חיזוק המקודם על ידם משנת 2020 ואינם מעוניינים בפינוי בינוי, נקבע כי אין לכפות על דיירים המעוניינים בחיזוק מיידי להמתין לתכנון עתידי לא ודאי. המתנגדים בעלי בניינים נוספים במתחם אשר ביקשו לצרף את הבניין המסוים לתכנית פינוי בינוי מטעמם, לא הציגו תכנית מגובשת (ללא הסכם עם יזם, ללא רוב קנייני) כאשר חלפו למעלה משנתיים וחצי מאז ההתנגדות ללא התקדמות. ועדת הערר קבעה כי דווקא בנסיבות ענייננו... לא מצאנו כי יש להעדיף... ניסיון או רעיון תיאורטי כללי".
בוועדת הערר קבעו למעשה כי אין להחזיק את בעלי הדירות בבניין הספציפי כבני ערובה אל מול תכנון שנמצא בראשיתו. הוועדה גם קבעה כי במקרה הזה ניתן היה לחרוג ממדיניות הוועדה המחוזית "שכן המדיניות מאפשרת מקבצים של 4 מבנים, לא רק 9. ניתן לתכנן פרויקט מתחמי גם ללא מבנה זה כך שגריעת בניין אחד מתוך 8 לא תמנע פרויקט מתחמי עתיד"
הוועדה קבעה כי מדיניות תכנון אינה מהווה "זכות וטו" לסירוב לבקשה, וכי אין להסתפק בהצהרת כוונה של מתנגדים כדי לשתק הליכי רישוי לפי תמ"א 38 ודאי כאשר לא נקבעה הקפאת הוצאת היתרים מכוח סעיפים 77 ו-78 לחוק התכנון והבנייה. ועדת הערר סיכמה כי בחינת היתרונות והחסרונות מובילה למסקנה ברורה; מחד גיסא, עומד הצורך הדחוף והמיידי במיגון וחיזוק עבור 12 משפחות. מאידך גיסא, עומדת אפשרות עתידית, לא ודאית ולא מגובשת, לפרויקט פינוי-בינוי שממילא יכול להתקיים גם ללא המבנה הנדון.
