אחרי שנים של עיכובים, החוק המחייב את משרדי הממשלה על יחידותיהם השונות לעלות לבירה סוף סוף מקבל שיניים. בהחלטת ממשלה מיוחדת נקבע השבוע כי כל משרד ויחידה ממשלתית שטרם קבעו את מקומם בעיר (וברישומים מופיעים כמאה יחידות כאלה), צריכים להגיש תוך למינהל הדיור 60 יום תוכנית הכוללת לוחות זמנים למעבר. אלה מצידם יצטרכו לבחון ולאשר את התוכנית ולשכור שטח למשרד המדובר, בין אם מספר קומות או אף מבנים שלמים להעתקת פעילותו לעיר.
עבור משרדים שלא יעשו כן תיערך תוכנית ללא אישורם ויוקצו להם שטחי משרדים בעיר על פי הנכסים הקיימים בידי מינהל הדיור או כאלו תחת הסכמי שכירות עם המדינה. הזמן שיוקצב למעבר היחידה הממשלתית ייקבע ללא התערבותה. עוד נקבע כי ועדת החריגים בראשות מנכ"ל משרד רוה"מ, שהעניקה פטורים מהמעבר, תפורק תוך 90 יום. המשמעות היא שמשרד שלא יגיש בקשה מנומקת מדוע יש לפטור אותו מהמעבר, לא יוכל לעשות כן כעבור שלושה חודשים מהיום.
בחוק המקורי מ־2007 נקבע כי משרד הביטחון הממוקם בקרייה וכן משרד החקלאות לא יידרשו לעבור. מאז ועדת החריגים אישרה לעוד 35 יחידות ממשלתיות להשאר במיקומן הנוכחי, כמו למשל היחידה הימית של המשרד להגנת הסביבה, שחייבת להיות ממוקמת בחוף.
מאחורי החלטת הממשלה עומד השר לענייני ירושלים, זאב אלקין שהכניס את הנושא כסעיף עוד בהסכמים הקואליציונים. במשך ארבע שנים ושלוש ממשלות הוא מנסה ללא הועיל, להכניס מנגנון שיתן כח לאכוף החוק ויאפשר הטלת סנקציות על משרדים שלא יעברו. כבר עכשיו לדוגמה עצרו במינהל הדיור הציבורי את כל תקציב התחזוקה של השב"ס עקב אי הסכמה על תוכנית המעבר לעיר. הדבר עורר את התנגדותו של השר לביטחון פנים, עומר בר לב, שבהצבעה החליט לבסוף להימנע.
הקודם זוכה
כמובן שאף אחד לא מצפה לראות מחר בבוקר שיירות הובלה של משרדי הממשלה עושים את דרכם לבירה, אבל התהליך אכן נכנס להילוך ושעון החול התהפך. מעבר לקיצוץ והקפאת תקציבים, משרד או יחידה שלא יעמדו בלוחות הזמנים, אף ישאו בכפל תשלומי ארנונה ושכירות.
כדאי לגורמים הרלוונטים באותם משרדים לזכור כי המלאי הקיים של מינהל הדיור הציבורי בעיר מוגבל, כך שמי שיעלה ראשון לעיר יוכל לבחור בין מגוון גדול יותר של אופציות ומי שיתמהמה או יתעכב בכוונה עשוי למצוא את עצמו מתפשר על קריטריונים כגון גודל משרד ומיקומים פחות טובים.
השר אלקין: "עד השבוע הכל היה ערטילאי בלי שיניים ובלי לוחות זמנים: מי שעבר עבר. מי שרצה לקדם קידם ומי שבחר להשאר במקומו נשאר במקומו ולא עשו לו דבר. עכשיו הכל משתנה וזה נכנס לתוקף לאלתר. הזמן מתקתק ומי שלא יעמוד בלוחות הזמנים יינזק. ניסיתי להעביר הצעת החלטה ברוח זאת עוד ב־2018 באישור הנציבות ומשרד האוצר אבל בסוף ליצמן ומירי רגב התנגדו בממשלה. חלק מהשרים חששו מוועדי העובדים ואח"כ התחילו הבחירות החוזרות ונשנות ולא היה ניתן להעביר משהו כזה רגיש שהיה במחלוקת".
אין לא יכול, יש לא רוצה
עם כל החשיבות בחיזוק מעמדה של ירושלים ועידוד הכלכלה המקומית ושוק הנדל"ן המסחרי, בסופו של דבר מדובר בהעתקת מקום עבודתם של המון אנשים והשינוי עבור רבים מהם עשוי להיות קשה. ייתכן שחלקם יעדיפו להתפטר או לעבור משרה, וחלק יאלצו לבלות יותר זמן בכבישים בדרך למשרד מבתיהם במרכז הארץ. אגב כחלק מהחוק נקבע כי בכל חוזה העסקה חדש של משרד ממשלתי היושב במרכז הארץ תירשם הערה כי בעל המשרה המיועד מודע לכך כי הוא ייאלץ לעבור לעבוד בירושלים ביום מן הימים. אך למרות זאת מסתבר חלק ממשרדי הממשלה כלל לא עידכנו את ההערה וייתכן שסעיף זה בכלל לא מוכר לרבים מעובדי המדינה שכן חתמו עליו.
עם זאת יש להביא בחשבון כי ועדי העובדים במשרדי הממשלה הם גופים חזקים ומגובים על ידי ההסתדרות. ככל הנראה המעבר לירושלים יהיה כרוך בהתדיינות של ראשי המשרדים עם נציגי העובדים במטרה להגיע לפשרות, פיצויים או הטבות. מעברים חלקים, מן הסתם, לא יהיו הרבה וכנראה מכשול זה יקשה על התהליך המיוחל.
אלקין: "בשעתו כשהעברתי את כל יחידת "נתיב" לעיר זה לא היה פשוט, והוכרז סכסוך עבודה. לוועד העובדים בהחלט יש רצון וצורך לשמור על מעמד העובדים, אבל בסוף זה התבצע והם היום בירושלים. גם כשכיהנתי כשר להגנת הסביבה התנהל מאבק נגד העברת המשטרה הירוקה לירושלים. הם ישבו ברמלה וטענו שהם חייבים להישאר באזור המרכז כי זו יחידה שפועלת במישור הארצי, ואף ביקשו לפנות לועדת חריגים. כשר הממונה, סירבתי לאשר להם והתעקשתי - כיום הם פועלים מירושלים והפעילות שלהם לא נפגעה".
ואכן מדי פעם מתפרסמות ידיעות בדבר יחידות ומשרדים שעשו עלייה לבירה, באופן 'עצמאי'. כך למשל לפני מספר שנים, עברה לעיר הרשות לחדשנות (לשעבר המדען הראשי) מאיירפורט סיטי, לגט"י מלחה. בשבוע שעבר פרסמנו על החלטת השרה לשיוויון חברתי (וירושלמית בעצמה), מרב כהן, להעביר את פעילות משרדה לעיר.
אלא שמעכשיו, קצב המעברים לבירה אמור לגדול משמעותית, ולא בטפטפים או יוזמות נקודתיות פה ושם של היחידות והאגפים. כך, בישיבת הממשלה ביום ראשון הצהיר כבר שר התקשורת, יועז הנדלר שהוא מעוניין מאוד לזרז את תהליך מעבר משרדו לעיר, שכיום ממוקם בתל אביב. בנוסף גם המשרד לנגב והגליל, שבאופן די מוזר משרדו הראשי ממוקם בתל אביב, כבר נמצא באמצע התהליך של מעבר לירושלים. כאמור, הצפי הוא שמעתה והלאה הרשימה תלך ותתארך.
"ההחלטה תישאר על הנייר"
על החלטת הממשלה נשמעות בעיקר ברכות אבל יש גם ביקורות. "אני מוריד הכובע בפני ממשלת ישראל, ראש הממשלה בנט, השר אלקין וראש העירייה ליאון – על כך שההחלטה החשובה הזו לעיר ולתושביה, התקבלה סוף סוף", אומר עורך הדין אמנון לורך, ממשרד יגאל ארנון שהיה בין פעילים הציבוריים הבולטים להעברת משרדי הממשלה לעיר במשך עשרות שנים. "זאת לאחר שנים לא מעטות בהן היא הייתה תקועה בממשלת נתניהו בשל התנגדות של חלק משריו".
מנגד, יש כאלו שאומנם לא שיוצאים נגד ההחלטה אך מעלים ספקות לגבי יכולת לממשה. כך למשל סגן ראש העירייה, יוסי חביליו, הממונה מטעם העירייה על הנושא. הוא טוען כי דיבורים לחוד ומעשים לחוד וכי בפועל ההחלטה החדשה שהתקבלה בממשלה ביום ראשון האחרון תישאר ברובה ככולה על הנייר בלבד.
חביליו: "זאת לא הפעם הראשונה בה אני רואה שרים עולים לירושלים לישיבת ממשלה ואומרים כמה חשוב לחזק את עיר הבירה, ואז כשהמצלמות כבות - הם מפנים לה את הגב בדרכם חזרה לכביש 1. יש כיום כ-112 משרדים ויחידות ממשלה שמצפצפים על החוק ולא עולים לעיר הבירה. הנזק שבהצעה הזו רב מהתועלת. היא אפילו לא מס שפתיים, אלא ממש אחיזת עיניים. היא מייתרת בהינף קולמוס מאות שעות של דיוני ועדות החריגים מ־2007 ועד היום, כאשר היא מאפשרת גם ליחידות אשר בקשתן למעבר לירושלים סורבה בעבר - לדון שוב בבקשה חוזרת".
"ההחלטה הזו מנותקת מאפשרויות הנדל"ן בעיר, ולמעשה נותנת למשרדי ויחידות הממשלה עוד מינימום 10 שנות דחייה, וזאת לכל הפחות עד שתכניות הבינוי של מינהל הדיור הממשלתי יצאו אל הפועל ויבשילו. יותר מכך, ההצעה הזו לא חוסמת את הדלת המסתובבת שמאפשרת ליחידות להתחמק ממעבר לבירה, והיא אף מעניקה פטור קבוע מעלייה לירושלים ליחידות שקיבלו בעבר פטור זמני, גם כאשר מדובר ביחידית בעלות ערך סגולי לירושלים, וגם אם הפטור נוגד החלטות ממשלה מפורשות קודמות.
ומוסיף סגן ראש העירייה: "ההצעה הזו קודמה למרות החורים הגדולים שבה, ומבלי להיוועץ עם הגורמים המומחים שמעורים בפרטים. כך לא נראית החלטה שיש כוונה לתרגם גם למעשים. היא נראית כמו עוד החלטה מני רבות שהתקבלו בנושא לאורך השנים – ולא הובילו לשום שינוי מהותי בשטח. לצערי, כל עוד אין סנקציות משמעותיות יותר כנגד משרדי ממשלה סרבנים ויחידות הממרות החלטות קודמות, נמשיך לראות פעילות של חלק גדול ממשרדי ויחידות הממשלה מתל אביב והמרכז".
