תחילה צריך לבדוק איזה ביטוח ערך העסק. בענין זה קיימת החלוקה בין ביטוח מבנה לבין ביטוח תכולה. עסקים מסוימים גם מוסיפים לביטוח התכולה ו/או המבנה ביטוח הכולל אובדן רווחים. כאשר אנו עוסקים בנזקים למבנה, ככלל מדובר לא רק בקירות המבנה אלא בכל מה שמחובר אליו, למשל מערכת מיזוג, מערכות חשמל, מערכות מים, מטבחון, תקרות, תאורה וכו'. כך הוא יכול לבקש פיצוי על נזקים לתכולה באמצעות ביטוח התכולה. במסגרתו נכללים למשל, ריהוט, ציוד משרדי, מכונת צילום, מחשבים ועוד. במקרים שמדובר בנזק שמשמעותו גם נזקים תוצאתיים כמו אובדן רווחים בגין השריפה, קיימת אפשרות לתבוע גם את אובדן הרווחים.
כמובן שיש חובה כמו בכל תחום חוזי או נזיקי לנסות ולהקטין את הנזק. כלומר מי שיכול להמשיך לעבוד, בדרך כזו או אחרת ולהמשיך ולייצר הכנסה, אינו יכול לשבת על זרי הדפנה.
כמו בכל תביעה חייבים לקרוא היטב את האותיות הקטנות בפוליסת הביטוח, צריך לארגן את כל המסמכים המראים את שווי הנכסים שנפגעו. כדאי לתעד את הנזקים, כולל בוידיאו. כמובן שכדי למצות את הפיצוי יש ערך ליעוץ משפטי. במקרים המתאימים היעוץ המשפטי יעשה שימוש בשמאי פרטי (להערכת הנזקים), במהנדס (שיתן חוות דעת איך נכון לתקן), וכן בשאר בעלי מקצוע נוספים שיוכלו לסייע בדרך המיטבית לתקן את הנזקים וברואה חשבון שיכול לסייע בחישוב אובדן הרווחים.
ומה לגבי הנזקים שפוליסות הביטוח אינן מכסות או במקרים שבעל העסק לא ערך ביטוח כלל? מעבר לכך קיימים מקרים שנעשה תת ביטוח, כלומר ביטוח שאינו מכסה את כל שווי הרכוש. במקרים אחרים נעשה ביטוח רק למבנה ולא לתכולה, או שלא נעשה ביטוח בגין אובדן הרווחים שלפעמים הוא הנזק המשמעותי ביותר.
במקרים כאלה קיימות שתי אפשרויות עקרוניות לנסות ולמצות את הפיצוי המגיע. הראשונה, לבחון לעומק אם היתה רשלנות של מי מהגופים האחראים על מניעת שריפות ועל הטיפול בהן. ככל שיוכח שהייתה רשלנות כזו ניתן להגיש תביעה אזרחית נגד הגופים הללו ולתבוע את הנזקים שנגרמו. קיימים לא מעט תקדימים בהם בתי המשפט הכירו ברשלנות של רשויות האחראיות על הגנה מפני נזקי טבע. כך בין היתר, נקבע כי ביחס לנחל הגעתון, לא נעשו כל הפעולות כדי להכין אותו למעבר מים, דבר שגרם לשטפון בעיר נהריה. וכן נקבעה כי היתה רשלנות ביחס לנחלים נוספים באזור הצפון. האפשרות השניה, היא ליצר קבוצת לחץ, כדי שהאירוע יוכר כפעולת איבה. בשריפה בכרמל למשל, ההצתה הוכרה כארוע איבה. בהמשך לכך, נעשה הסכם בין חברות הביטוח למדינה ונקבע כי בגין חלק מהנזקים ניתן יהיה לתבוע את המדינה לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים. במקרים מסוימים ניתן יהיה לפנות לחברת הביטוח בגין יתרת הנזקים. הואיל ובענין השריפה בהרי ירושלים, עלתה באמצעי התקשורת הטענה כי מדובר בארוע הצתה, ניתן לטעון שיש לקבוע גזירה שווה, כפי שנקבע באסון הכרמל.
יש לציין כי במסגרת אסון ורסאי, נחקק חוק מיוחד שבו ניתן לנפגעי האסון פיצוי. נראה שלגבי שריפות בהיקף כפי שקרה בהרי ירושלים יש גם כן לחוקק הוראה חוקית מתאימה. ביחס לתחום החקלאות קיים חוק נזקי טבע בחקלאות ואין סיבה שלא ליתן פיצוי בגין נזקי טבע גם לעסקים.
- הכותב הינו עורך דין ממשרד 'פרופ' ביין ושות', מומחה בתחום אסונות טבע ונזקי מלחמה
הביא לדפוס קותי פונדמינסקי