מעסקים למגורים: תוכנית האב החדשה לתלפיות עתידה להפוך את אזור התעשייה הישן רווי המוסכים ובתי חרושת לאזור של תעשייה עתירת ידע, כשלצידה תוספת של כ־8,500 דירות בתמהיל מגוון וכן 1.3 מיליון מ"ר של שטח בנוי למסחר, תעסוקה, מבני ציבור, תרבות, שטחים פתוחים ועוד. הרכבת הקלה מתוכננת גם היא להנגיש את האזור בשלושה קווים חדשים.
4 צפייה בגלריה
כך תיראה שכונת תלפיות
כך תיראה שכונת תלפיות
כך תיראה שכונת תלפיות
(הדמיה: מולכו אדריכלים)

במטרה לקדם את התוכנית הקימה העירייה לאחרונה את 'המסלול הירוק לתלפיות', נתיב מואץ אשר פועל במטרה להקל על היזמים המעוניינים לפעול באזור ולקדם תב"ע בהתאם לתוכנית האב שאושרה בפברואר 2021.
המסלול הירוק יחול על כל השלבים התכנוניים - טרם ייזום התוכנית, במהלכה ועד לקבלת היתר הבנייה. התוכנית מקודמת באמצעות הרשות לפיתוח ירושלים ומשרד מולכו אדריכלים.

גבעת מרדכי: שכונה מעל מנהרה

דמיינתם איך זה מרגיש לגור מעל כביש? לא בבניין שסמוך לציר תנועה אלא ממש מעליו. בתוכנית 'קירוי בגין' מייצרים למעשה עתודת קרקע חדשה תוך ניצול הפרשי מפלסים בכביש בגין, לטובת השמשת חלקו העליון לשכונת מגורים חדשה ולפארק רחב ידיים לטובת התושבים.
4 צפייה בגלריה
קירוי בגין
קירוי בגין
קירוי בגין
(הדמיה: דגן פתרונות ויזואליים מתקדמים)

הפרויקט, שבמסגרתו יקורה קטעו המרכזי של הכביש בין רמת בית הכרם למחלף גבעת שאול, עבר להפקדה בוועדה המחוזית. הוא צפוי להוסיף כ־1,800 יחידות דיור למשפחות ולזוגות צעירים, ובנוסף כ־250 יחידות לדיור מוגן. כמו כן הוקצו בתוכנית המדוברת 300 חדרי מלון חדשים וכעשרת אלפים מ"ר עבור שטחי מסחר ופיתוח שטחים ציבוריים.
על פני שטח הקירוי יתקיימו מעברים לטובת הציבור, והפארק רחב הידיים, שישתרע על כ־70 דונם, יכלול מסלולי אופניים, מסלולי הליכה ושטחים ירוקים רבים.
הפרויקט 'יפגיש' את פארק התעשייה המתקדמת של האוניברסיטה העברית (ההוג'יטק), שמוקם בימים אלה, עם הפארק שיוקם במרכזו של המיזם, לצד גן גיאולוגי שיקשר בין הפארק לבין המכון הגיאולוגי. התוכנית מקודמת באמצעות הרשות לפיתוח ירושלים ומשרד קולקר־קולקר־אפשטיין אדריכלים.

הכניסה לעיר: המיזם השאפתני

את הפרויקט הזה ניתן להגדיר כגולת הכותרת של העירייה. ''רובע הכניסה לעיר' הוא מתחם ענק הכולל שטחים שגודלם הכולל עולה על 1.5 מיליון מ"ר, והם מיועדים לכל מטרה אפשרית: תעסוקה, מסחר, תרבות ופנאי. כמו כן יוקמו באזור כ־1,100 יחידות למגורים. דירות אלה הן חלק מעדכון התוכנית ממאי 2021, שלפיו כל יזם יוכל להמיר 15% מזכויות הבנייה לטובת הקמת 'דירות מיקרו'. דירות אלה הן חלק ממדיניות מינהל התכנון לתכנן דירות קטנות יותר על מנת להגדיל את היצע הדיור ולאפשר למגוון רחב יותר של אוכלוסיות למצוא פתרונות מגורים.
4 צפייה בגלריה
כך ייראה רובע הכניסה לעיר
כך ייראה רובע הכניסה לעיר
כך ייראה רובע הכניסה לעיר
(הדמיה: חברת עדן)

בפרויקט הענק כבר החלו לשווק מספר מתחמים, כאשר רק לאחרונה נבחרה קבוצת 'צביאלי' לזוכה במתחם J, לאחר שהציעה סך של 78 מיליון שקל. המתחם ממוקם בין התחנה המרכזית לתחנת יצחק נבון של רכבת ישראל ובין הרחובות יפו, נורדאו ושז"ר. תמהיל השימושים המאושרים בו כולל שימושים מסחריים, תעסוקה, מלונאות ושימושים ציבוריים בהיקף כולל של 6,740 מ"ר. המתחם ייבנה בלב המרכז העסקי החדש ובצמוד למרכז התחבורתי הגדול והמשולב בישראל, אשר יכלול את תחנת הרכבת המהירה, תחנת האוטובוסים המרכזית, שלושה קווי רכבת קלה, שבילי אופניים וחניון ציבורי תת־קרקעי שבו כ־1,300 מקומות חניה.
זהו המתחם השלישי ששווק, כאשר בחודש יוני 2020 נבחרו החברות 'אמות השקעות' ו'אלייד' לחברות הזוכות במתחם K, עם הצעה בסך כ־180 מיליון שקל, וכחודש לאחר מכן זכתה חברת 'קנדה ישראל' במכרז לפיתוח מתחם שערי צדק הישן, לאחר שהציעו עליו כחצי מיליארד שקל. פרויקט רובע הכניסה לירושלים הוא מיזם משותף של רמ"י (רשות מקרקעי ישראל), עיריית ירושלים וחברת 'עדן' - החברה העירונית לפיתוח כלכלי.

עטרות: מהפך שנוי במחלוקת

בחודש נובמבר האחרון אושרה בוועדה המקומית התוכנית להקים שכונה חדשה בעטרות. הפרויקט ממוקם באזור שדה התעופה הנטוש, בשטח של כ־1,243 דונם, ומציע הקמת שכונת מגורים חדשה בהיקף של כ־9,000 דירות, לרבות 800 יחידות של דיור מוגן. כמו כן התוכנית כוללת שטחים למלונאות, תעסוקה ומסחר, מבני ציבור ושטחים פתוחים.
התוכנית מציעה גם הקמת רצועת שטח לתעסוקה ומסחר בסמוך לדרך 45 ושימור של מבנה הטרמינל ההיסטורי הקיים בתחום שדה התעופה הישן. הכוונה היא ליצור גם שלד עירוני הליכתי שכולל מערך שבילים ושטחים ציבוריים פתוחים בין החלקים השונים של השכונה המתוכננת.
4 צפייה בגלריה
כך תיראה השכונה החדשה בעטרות
כך תיראה השכונה החדשה בעטרות
כך תיראה השכונה החדשה בעטרות
(הדמיה: אדריכל יובל קדמון)

עבור העירייה זוהי עתודת קרקע משמעותית פנויה, שמאפשרת פיתוח שלא על חשבון שטחים פתוחים בעלי ערכיות גבוהה. קידום התוכנית, כך מקווים בכיכר ספרא, יספק מענה משמעותי גם לצורכי הדיור בעיר.
נזכיר כי התוכנית אומנם אושרה לפני מספר חודשים, אך הדרג המדיני עיכב את קידומה לאורך שנים רבות, לאחר שמשרד ראש הממשלה בראשות בנימין נתניהו לא איפשר את הפקדתה בשל רגישות בין־לאומית ומתוך רצון לתאם זאת עם האמריקאים. יהיה מעניין לראות אם אישורה במחוזית אכן ייצור מתיחות מול הממשל האמריקאי, שכן למרות הימצאותה של עטרות בתחום הרשות המוניציפלית של עיריית ירושלים, היא נחשבת לאזור שאינו בתחום הקו הירוק, ולגביו מעדיפים בממשל האמריקאי להימנע משינוי הסטטוס קוו. יזם התוכנית הוא משרד הבינוי והשיכון, ועורך התוכנית הוא האדריכל יובל קדמון.