אדריאן סמית', אדריכל המגדל הגבוה ביותר בעולם השוכן באיחוד האמירויות, יגיע לירושלים לתכנון והקמה של רב הקומות שיהיה לגבוה ביותר בעיר בסמוך להר הרצל.
המגדל יתנשא לגובה של 40 קומות ויהיה מיועד בעיקרו למגורים לצד שימושים מעורבים. סמית' האמריקאי תכנן גם את מגדל טראמפ בשיקגו, וכיום הוא עוסק בבניית פרויקט מגלומני נוסף פרי תכנונו, מגדל ג'דה בערב הסעודית, שעם השלמתו יוכתר למגדל הגבוה ביותר בעולם, שיא שכאמור מחזיק בו כיום המגדל בדובאי.
2 צפייה בגלריה
הבורג' ח'ליפה
הבורג' ח'ליפה
מהאדריכל שהביא את הבורג' ח'ליפה
(צילום: shutterstock)
המגדל הירושלמי מתוכנן לקום ברחוב אפשטיין בצמוד לרחוב שמריהו לוין. במגרש המדובר קיים בניין שחזיתו לא הושלמה מעולם והוא נשאר עם קיר בטון חשוף. כיום משמש המקום לגני ילדים ומוסדות חינוך, שהותר לפתוח אותם שם באופן זמני, אלא שאישורים אלו הלכו והתארכו עם השנים.
מדובר בפרויקט ראשון בארץ של אדריכל הסמל הכי מפורסם באמירויות, אך לבטח לא מדובר במיזם יחיד בישראל והאדריכל בוחן הצעות של יזמי בנייה נוספים בארץ.

תוכניות עד השמיים

במהלך השנים קמו לא מעט יוזמות להקמת מגדלים, גורדי שחקים ומגדלי תצפית בעיר, אך רובן ככולן נותרו לבסוף רק על גבי דפי התוכניות ובמצגות המרשימות.
כיום הולך ומוקם מגדל במתחם קולנוע עדן לשעבר. התכנון המקורי, שבוטל וקוצץ, היה להקים במקום מגדל בצורת פירמידה של האדריכל הבינלאומי דניאל ליבסקינד (אדריכל 'גראונד זירו' בניו יורק).
2 צפייה בגלריה
הר הרצל
הר הרצל
הר הרצל
(צילום: אדווה חולי)
המגדל שיוקם בסוף אומנם יהיה ייחודי אך לא יעלה על 26 קומות, ואחרי מאבק ציבורי והתנגדות גורפת מצידם של אנשי מקצוע רבים, לרבות אגודת האדריכלים, צורת הפירמידה בוטלה.
יוזמה נוספת, שנותרה לחלוטין על הנייר, היתה להקים גורד שחקים בפינת רחוב המלון והמלך ג'ורג' במרכז העיר. זה קרה בסוף שנות ה־90 כאשר איש העסקים דודי אפל החל לקדם מיזם שזכה לשם 'מגדל מרכז היקום'. לצורך זה הוא פנה לעזרתו של האדריכל הנודע רם כרמי, חתן פרס ישראל שחתום בין השאר על פרויקטים חשובים כמו בית המשפט העליון וקמפוס האוניברסיטה העברית המחודש בהר הצופים.
מדובר במיזם שאפתני ומורכב של מגדל שלא רק ירושלים לא ראתה כמותו מעולם אלא מדינת ישראל כולה. מגדל 'מרכז היקום - טבור העולם' תוכנן להתנשא לגובה של 70 קומות ולהיראות כמעט מכל מקום בבירה. עשר הקומות הראשונות היו אמורות להיות מעין שתי רגליים שעליהן הבניין יעמוד, וביניהן חלל פתוח. מתחתיו תוכנן חניון תת־קרקעי ענק בעשרה מפלסים ללא פחות מ־6,000 כלי רכב, שיתפרס אל מתחת לגן העצמאות הסמוך בצד השני של רחוב המלך ג'ורג'.
שדרת חנויות מפוארת ופתוחה לכיפת השמיים נועדה להוליך את המבקרים הרבים אל המגדל, ובצד השני של ציר השדרה המסחרית היתה אמורה להיבנות כיכר ציבורית מרשימה. המגדל עצמו היה אמור להיראות כמעין שער ענקי, שקצהו היה נראה מכל חלקי העיר. בתקופה שבה קווי הרכבת הקלה לא הובאו בחשבון מבחינת תחבורה ונגישות, התוכנית התבססה על חפירת כמה כבישי גישה תת־קרקעיים שנועדו לדלג על הפקקים במרכז העיר ולחבר את מגדל מרכז היקום ישירות ליציאה מהעיר באזור שדרות בן צבי.
בשלב מאוחר יותר, כשהמיזם נתקל בקשיים, תכנן כרמי גירסה אחרת של המתחם. הפעם, במקום מגדל אחד גבוה במיוחד התחלקה מסת הבנייה לארבעה מגדלים סמוכים בגובה זהה של כמה עשרות קומות, במודל של ארבעה עמודי ענק.
לצורך קידום הפרויקט הקים אפל חברה בשם 'דבר פשוט'. בהמשך, כשהיזם הסתבך והורשע בפרשות פליליות ונשלח לכלא, התוכנית המגלומנית נגנזה, יחד עם תוכניות אחרות של איש העסקים המקושר.
כיום לא רק שאין שום תוכנית לבניית מגדל במקום, אלא אפילו החניון הציבורי שפעל במקום במשך שנים רבות נסגר בעקבות סכסוך על תשלום היטלי השבחה בין העירייה לבעלת הקרקע, ממשלת רוסיה.
החניה בו נעשית כיום ללא תשלום וללא פיקוח, כך שתושבי העיר יכולים ליהנות מן ההפקר, אך יזמים שירצו לבנות במקום יצטרכו לפתור פלונטר משפטי לא פשוט.