3,000 שנות קיומה ראתה העיר שלל מתחמי בנייה ייחודיים - מעיר דוד ההיסטורית ובית המקדש בהר הבית ועד משכן הכנסת ועידן הקניונים. אבל במשימה אחת נכשלו כל מתכנני העיר לדורותיהם: משרדי השלטון וליבת ענף המשרדים לא רוכזו עד כה באזור מוגדר בבירה.
1 צפייה בגלריה
מרכז התעסוקה החדש שיחליף את בניין המשביר הישן
מרכז התעסוקה החדש שיחליף את בניין המשביר הישן
מרכז התעסוקה החדש שיחליף את בניין המשביר הישן
(הדמיה: 3dvision)
נכון להיום, חלק ניכר ממשרדי הממשלה עדיין פזורים ברחבי העיר, ואילו משרדים אחרים, ובכלל זה שלוחות ורשויות ציבוריות גדולות, העדיפו להתמקם בכלל בתל אביב. למעשה, אפילו לקראת הקמת תאגיד השידור הציבורי החדש, 'כאן', נדרש מאבק נמרץ כדי להבטיח שיפעל מבירת ישראל.
אולם בשנת 2030 כבר נראה בכניסה לעיר רובע משרדים ענק של 13 מגדלים שבו ישתכנו בין השאר משרדי המחוז של הגופים הממשלתיים השונים. רובע המבוא לירושלים, כפי שהוא נקרא באופן רשמי, מתפרס על ציר שדרות שז"ר מגשר המיתרים והלאה ועל חלק משדרות הרצל. הבניינים כוללים בסך הכל כ־320 אלף מ"ר לשימושים שונים וגובה המגדלים נע בין 24 ל־33 קומות. ביניהם נמצא גם מתחם קרית הממשלה המחוזית, שהוקם בשיטת B.O.T לתקופה של 22 שנה.

הייטק באורה ומבשרת

מי שיציץ בשנת 2030 מעבר לכניסה לעיר יראה שמתחמי תעסוקה הוקמו בכמה אזורים. אחד מהם הוא אזור לתעשייה מתקדמת שנבנה על הגבול המוניציפלי של העיר בכניסה למושב אורה. מדובר בשטח של כ־127 דונם שמשמש בעיקר להייטק ולביו־טכנולוגיה ונהנה מהקירבה לבית החולים הדסה עין כרם. 1,200 העובדים במתחם מגיעים למקום ברכבת הקלה, שתחנתה הסופית נמצאת בבית החולים.
אזור תעשייה נוסף פועל בקסטל והוא משותף לירושלים ולמועצה המקומית מבשרת ציון. במרכז העיר יפעל מתחם Wework, של השכרת חדרי העבודה, בבניין המשביר הישן ברחוב המלך ג'ורג', ולצורך זה הוחלפו מרבית קירות האבן שבו בלוחות זכוכית גדולים.
שלושת המגדלים של מתחם בנין, בין רחוב יפו לנביאים, יכללו 7,000 מ"ר של משרדים וכ־15 אלף מ"ר של שטחי מסחר. בהמשך, במעלה רחוב יפו, נפגוש במתחם ששימש פעם את ישיבת 'עץ חיים' וב־2030 יהפוך לשדרת חנויות על תוואי הרכבת הקלה. במתחם כי"ח הצמוד יקום מרכז קניות מקורה, שממנו יהיה אפשר לעבור ישירות לשוק מחנה יהודה - שבעלי הבסטות בו זכו בינתיים לקומה נוספת, שהקים עבורם יזם מתחם כי"ח, איש העסקים עמיר בירם.

תופסים גובה

לצד המתחמים החדשים הורחבו גם אזורי התעסוקה הוותיקים של הר חוצבים, הגן הטכנולוגי במלחה, עטרות וגבעת שאול. הר חוצבים, שבשנת 2016 עומד היקף הבנייה בו על 350 אלף מ"ר, יגדל בעשור וחצי הבאים עד 600 אלף מ"ר. גם בגבעת שאול נראה מסת בנייה משמעותית, שתתאפשר בין השאר בזכות הרכבת הקלה שתעבור ברחוב כנפי נשרים. בין השאר ייבנו באזור ארבעה מגדלים של 24 קומות, במתחם שבו שכן בעבר מפעל האלומיניום מיפרומל. היקף הבנייה גדול: כ־190 אלף מ"ר - כמעט פי חמישה מקניון מלחה.
לאזור התעשייה עטרות אמורים להתווסף 19 מגרשים. לצדם יפעל קניון ראשון מסוגו בבעלות איל המרכולים רמי לוי, שיפנה לקונים משכונות צפון העיר ומטה בנימין, וגם מהשכונות הערביות הסמוכות והכפרים הפלסטיניים באזור.
אזור התעשייה תלפיות ישנה את פניו ותמהיל האזור ישתנה ויתווספו לו שטחי מגורים ומסחר. האזור, שבמקור היו בו בעיקר מוסכים ותעשייה קלה, עובר עם השנים שינויים מהותיים, ועד 2030 יכלול מגדלים חדשים, שיקומו במתחם שופרסל ובמתחם פרדס על רחוב פייר קניג ובמתחם ש' כהן לשעבר, שנמצא בבעלות רשת 'זול ובגדול'. רחוב פייר קניג עצמו יוארך עד לרחוב ברעם ויהפוך לשדרה מסחרית עתירת מסעדות ובתי קפה. המרכז המסחרי לב תלפיות ברחוב האומן יורחב ויתווסף לו מגדל שבו יפעל בית חולים סיעודי.