הקץ לדיפלומט: למיינט ירושלים ול'בונוס' נודע כי בכוונת הממשל האמריקאי, שהמלון הוותיק בבעלותו, להחריבו מן היסוד לטובת מה שמגדירים שם "מתקנים ומבנים נלווים לשגרירות ארצות הברית".
המתקן, שיוקם על השטח המפונה, יקושר לשגרירות הנוכחית בכביש פנימי בין המתחמים. כך למעשה ייווצרו לכל הפחות שלושה מתחמים שונים שמיועדים לצורכי האמריקאים: מבנה הקונסוליה החדשה, שבו שוכנת כיום השגרירות הזמנית; מתחם אלנבי, על ציר דרך חברון; ומתחם מלון דיפלומט.
האמריקאים טרם החליטו אם המבנה הקיים בארמון הנציב או שמא המבנה המתוכנן במגרש אלנבי ישמשו כמשכן הקבע של השגרירות, אך בכל אופן בכוונתם לבנות את המתחם בדרך חברון. אם יוחלט כי מתחם הקונסוליה יהפוך למתחם הראשי, אז תוגש תב"ע נקודתית מסודרת להרחבתו ולהוספת מספר מבנים לצידו.
כל שלושת המתחמים יהיו מאובטחים ומגודרים ויזכו למעמד של חסינות דיפלומטית מלאה. עם זאת, האבטחה הכבדה ודרישות הביטחון המחמירות ביותר ייקבעו למתחם הראשי של השגרירות.
פינוי המלון ייצור בעיה לא פשוטה לעירייה ולמשרד הקליטה. כיום המבנה משמש את זכאי הדיור של משרד העלייה והקליטה ומתגוררים בו כ־500 יוצאי ברית המועצות לשעבר. על פי הסכם השכירות בין משרד הקליטה לאמריקאים, המלון יפונה מדייריו עד סוף חודש יוני 2020, ונכון לעכשיו עדיין אין פתרון דיור חלופי.
אומנם ביוני 2018 הצהיר ראש העירייה לשעבר, ניר ברקת, כי נמצא פתרון ויזם את העברת הדיירים למבנה חלופי בפסגת זאב ברחוב יוספטל, אך בשכונה המיועדת הביעו התנגדות ליוזמה. כך או כך, התוכנית נשארה על הנייר, וגם אם העירייה ומשרד הקליטה יאשרו אותה - הליך שיארך כנראה כשלוש שנים לכל הפחות - עדיין יידרש פתרון זמני עד שדיור הקבע יוקם. בינתיים אישרה העירייה לאחרונה תקציב בסך כ־800 אלף שקל לסיוע לדיירים, מכיוון שמדובר במקבץ דיור שאין בו שירותים שניתנים לאוכלוסייה המבוגרת, כשלפי הרישומים 40 אחוז מהדיירים כבר חצו את גיל 80.
דיפלומט לדיפלומטים
בשנת 1963 קנה המלונאי חיים שיף מקיבוץ רמת רחל מבנה ששימש עד אז כאכסניה לחיילים משוחררים ובנה שם מלון. הקמתו גררה תקרית בינלאומית משום שעבודות הבנייה חרגו לשטח בריבונות הירדנית. לאחר מלחמת ששת הימים נכלל השטח במלואו בירושלים המאוחדת, וכעבור מספר שנים הגדיל שיף את מספר חדרי המלון ל־600. בשנות ה־70 התרחבה האימפריה של שיף, כשייסד גם את מלון דיפלומט תל אביב ואת מלון המרינה בכיכר אתרים.
בשנת 1989, עקב קשיים כלכליים, הוכרז שיף פושט רגל ומרבית נכסיו נמכרו, למעט המלון הירושלמי. שנים מאוחר יותר חודשה פעילותו העסקית ויחד עם בנו דובי שיף הרחיבו השניים את עסקיהם גם לחו"ל במקביל לרכישת נכסים בארץ.
בשנת 2002 נחתם באמצעות 'חברת מלון המרינה' הסכם השכירות הראשון בין החברה של משפחת שיף לבין האמריקאים, שלפיו האחרונים שכרו את כל המבנה בשלמותו וגם קיבלו אופציה עתידית לרכישת הנכס. בשנת 2014 החליטו האמריקאים לממש את האופציה ורכשו את המלון. הם התחייבו אז להמשיך להשכיר למדינת ישראל ומשרד הקליטה את המלון לטובת הקשישים יוצאי ברית המועצות לשעבר, עד לשנת 2016, ואולם לקראת סיום החוזה הוחלט בהסכמת הצדדים להאריכו עד יוני 2020.
בינתיים, עד לפינוי הקרב הצוות האמריקאי כבר עובד על הכנת תוכניות הבנייה העתידיות למתחם.
