איירו לי את ירושלים: עזריאלי מכללה אקדמית להנדסה ביקשה משורה של אמני קומיקס ישראלים בעלי שם לאייר איורים תחת הכותרת 'הנדסה באווירה ירושלמית'. לשם כך ניתן להם חופש פעולה ויצירה מלא לעצב כרצונם את האיורים, לאחר לימוד והבנת תהליכי הלימוד וייחודיות המכללה בירושלים.
"הרציונל לתערוכה מגיע משילוב של עולם ההנדסה והטכנולוגיה בירושלים המתפתחת", מסביר סגן הנשיאה ומנכ"ל המכללה, ד"ר רפי אבירם. "מקצועות ההנדסה הם עתידו של המשק הישראלי, כאשר מספר עולה של סטודנטים וסטודנטיות מעדיפים ללמוד היום את מקצועות ההנדסה, מתוך רצון להשתלב בסיום לימודיהם בתעשיית ההייטק והביו־פארמה. בירושלים מתפתחת תעשיית הייטק מתקדמת לצד פעילויות יזמיות רבות. השילוב של המכללה להנדסה בעיר מודגם בתערוכה באופן קליל והומוריסטי, ומאפשר לצופים זווית מבט נוספת על תחומי ההנדסה והן על העיר עצמה".
בשם הרוח
המעצב: שלמה כהן
הרעיון: "אני מכיר כמובן את הטחנה עוד מימי לימודי בבצלאל. היא תמיד היתה שם כסמל גם כשהעיר השתנתה. ירושלים היא דוגמא לעיר שמשתנה כל הזמן אולם סמליה נשארים. הטחנה היוותה בזמנו בשורה טכנולוגית לעיר ומכאן נולד הרעיון לחבר את הטכנולוגיה של אז לטכנולוגיה של ימינו".
כותל אינטגרטיבי
המאייר: נוסקו – נסים יחזקיהו.
הרעיון: ״החיבור בין הכותל, סמל אולטימטיבי של מורשת העם היהודי במקום מקדמת דנא - לבין הפטנטים הטכניים המשוכללים של היום - הוליד אצלי את הרעיון להציג שלט-רחוק עדכני השולט על תכני השעה על גבי הקיר היהודי המפורסם בעולם".
בחזרה לעתיד
המאיירת: רעות בורץ
הרעיון: "כשניגשתי לאיור ניסיתי לחשוב מה הם האתגרים העומדים בפני ירושלים. כיאה לעיר בירה, אחד הדברים שמאפיינים אותה זה הפקקים הבלתי נגמרים. השלב הבא היה לחשוב על פתרון יצירתי, טכנולוגי ועתידני לבעיה, שישלב בתוכו גם קריצה הומוריסטית וכך נולד האיור של מרטי מקפליי מהסרט 'בחזרה לעתיד', מנווט את הרכבת הקלה באוויר, כדי לעקוף את הפקקים".
המוח הירושלמי
המאייר: מישל קישקה
הרעיון: "עניינה אותי השאלה מהי בינה מלאכותית? דמיינתי את זה כ'מוח על' חיצוני המחובר בצינורית ישר לראש, כמו שאינפוזיה מחוברת ישר לווריד. אך בלי חשמל כל העולם פשוט קורס. לכן הסטודנט מדווש כמו משוגע ומזיע והקומקום הישן מייצר קיטור, על כל צרה שלא תבוא. חכמת המדע וחכמת החיים".
מעבדים את עצמם
המעצב: שלמה כהן
הרעיון: "ככל שהדיונים בכנסת מתרבים ונוגעים בנקודות רגישות היא מתלהמת ומתחממת. אני מצייר יום יום, נושאים שונים, על המחשב שלי. אבל רק כאשר אני מצייר את הקריקטורות הפוליטיות היומיות הוא, המחשב, מתחיל להתחמם ולהתלהט עד כדי קריסה. האם יכול להיות שהמחשב שלי מתנהג כמו הכנסת כשאני מצייר עליה? המומחים אליהם פניתי בנושא טרם הגיעו למסקנה סופית".
