האם ראש הממשלה או דרגים בכירים נוספים ממשיכים ביתר שאת לתקוע את תוכנית הבנייה הגדולה בגבעת המטוס?
האמת היא שתוכנית הבנייה מאושרת מזמן וכוללת בנייה של 2,600 יחידות דיור. אלא שהיא פשוט אינה מקודמת זה תקופה ארוכה והבנייה רחוקה מלהתבצע. למעשה, אין אפילו מכרזים לקבלנים, לא דבר של מה בכך בהתחשב שהמתחם זכה לאור הירוק לבנות. יש לציין כי תוכנית גבעת המטוס כוללת גם בנייה כפרית למגזר הערבי בהיקף של 600 יחידות דיור כהמשך לבית צפאפא הסמוכה למתחם, מעין 'פיצוי' על הבנייה של השכונה 'היהודית'.
חבר המועצה אריה קינג יוצא השבוע באופן חריף נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו וטוען שהוא זה שעומד מאחורי המשך ההקפאה של התוכנית ומונע בפועל את קידומה. קינג: "כבר 4.5 שנים מונע למעשה ראש הממשלה את קידום הבנייה על ידי כך שאסר על משרד השיכון להוציא לדרך את הפרויקט, והוא זה שלא מאפשר למאות זוגות צעירים ירושלמים היצע גדול יותר של דירות".
מחסום טראמפ ומרקל
הכרזתו של קינג נועדה לאתגר את ראש הממשלה מימין ובמיוחד לפני הבחירות להראות כי בתוך הגבול המוניציפלי של העיר יש עדיין הקפאת בנייה מדינית.
למעשה, עוד בקדנציה הקודמת כבר יצא יו"ר הוועדה המקומית אז, סגן ראש העירייה מאיר תורג'מן, נגד ההקפאה המדינית של הבנייה בגבעת המטוס, אך אז נטען רק באופן לא רשמי כי משרד ראש הממשלה מונע את קידום התוכנית לנוכח ההתנגדות של ממשל אובמה. מאז התחלף הנשיא בבית הלבן והשתנו הרוחות בנוגע ללא מעט דברים הקשורים לישראל, כשבראש הדברים העברת השגרירות האמריקאית לירושלים, אך בנושא הבנייה בגבעת המטוס נשארה התנגדות הממשל בארצות הברית על כנה גם בתקופתו של דונלד טראמפ כנשיא.
אלא שלא רק ממשל טראמפ במתנגדים. על פי פרסומים נוספים, יש גם התנגדות חריפה של גרמניה, ולכן, בהנחיית נתניהו, זה כבר כמה שנים שנמנעת בנייה בגבעת המטוס. ההתנגדות החריפה של ממשלת גרמניה והקנצלרית אנגלה מרקל לבנייה בגבעת המטוס הועברה לישראל בשנים האחרונות כמה וכמה פעמים, לא פעם גם בפגישות אישיות שקיים נתניהו עם מרקל.
השכנוע שנכשל
שר השיכון דאז (וכיום שר הקליטה) יואב גלנט, השר לענייני ירושלים זאב אלקין, שרים נוספים וראש העירייה לשעבר ניר ברקת פנו במהלך השנים האחרונות לנתניהו כדי להפוך את יוזמת הבנייה לממשית. אולם ראש הממשלה סירב לבקשה בשל מה שהוגדר באופן לא רשמי "שיקולים מדיניים". לפני כשנה וארבעה חודשים אף החל משרד השיכון בפעולת קידוח לדגימת קרקע במקום, מתוך כוונה להתחיל לממש את תוכניות הבנייה. אלא שאז התעורר הלחץ הבינלאומי ביתר שאת. כך, בלחץ גרמניה, איטליה, ארה"ב ומדינות נוספות באירופה הופסקו גם עבודות ראשוניות אלו. כך נותרה גבעת המטוס אתר הבנייה הקרוב ביותר לקו הירוק, כ־300 מטרים בלבד ממנו, שמוקפא מסיבות מדיניות.
קרב בשטח לא בנוי
תוכנית הבנייה בגבעת המטוס אכן מהווה למעשה את אחת מעתודות הקרקע האחרונות לבנייה בירושלים שמעבר לקו הירוק. היא אושרה ופורסמה ברשומות כבר לפני חמש שנים. חשיבותה נעוצה בכמות היחידות הגדולה שהיא מאפשרת להוסיף להיצע הדירות המצומצם יחסית של ירושלים. כמות שכזו יכולה להשפיע על גרף המחירים של הנדל"ן למגורים, שבשנה האחרונה תפס כיוון מסוים של ירידה, אם כי מתונה.
אך גם מבחינה גיאוגרפית יש לתוכנית חשיבות. מנקודת המבט הישראלית היא נחשבת לאחת מתוכניות הבנייה האסטרטגיות והחשובות ביותר ומיועדת להשלים את רצף הבינוי הישראלי לאורך גבולה הדרומי של העיר, בין גילה להר חומה, במטרה למנוע חלוקה של ירושלים בעתיד. הפלסטינים מודעים לכך היטב ולכן הם שואפים לסכל את הרצף הזה ולבצע חיבור משלהם בין שכונת צור באהר לשכונת בית צפאפה, כחלק ממרקם אורבני פלסטיני שיכתיב בעתיד את גבולות "מזרח ירושלים - בירת המדינה הפלסטינית".
אולם אישור בניית 600 הדירות לערבים כהרחבה של בית צפאפה לא יעזור להם לבצע את החיבור המבוקש. חלק משמעותי של הקרקעות במתחם נמצא בבעלות פרטית (יהודית). על קרקעות אלו ניתן, באופן תיאורטי, לבנות כבר עכשיו כיוון שתוכניות הבנייה מאושרות. אלא שהעיכוב שם הוא בגלל היעדר פיתוח הקרקע והתשתיות מסביב, כך שגם בעלי הקרקע הפרטית תלויים במשרד השיכון שצריך להוציא מכרז לפיתוח המתחם.
במשרד ראש הממשלה סירבו להתייחס לנושא.
