הפרויקט: מוזיאון הסובלנות, הגירסה המקורית.
המקום: רחוב הלל, בשולי גן העצמאות מול כיכר החתולות.
מתי נולדה התוכנית: בשנת 2003 החלה להתגבש התוכנית יוצאת הדופן של האדריכל הנודע פרנק גרי להקמת מוזיאון הסובלנות ברחוב הלל, בפאתי גן העצמאות ליד כיכר החתולות. בניית הקומפלקס הענק התחילה כבר בשנת 2005, אך לא בלי בעיות. תקופה מסוימת הבנייה הוקפאה, ורק אחרי גישור ודיונים בבתי משפט על הפגיעה בבית הקברות המוסלמי הסמוך פסק בית המשפט העליון ב־2008 שאפשר להמשיך בבניית המיזם המורכב.
בתחילת שנת 2010 הודיע גרי במפתיע שהוא החליט לוותר על המיזם, ותוכניתו נגנזה. כעבור כשנה וחצי אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תוכנית חלופית של האדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין, אך שנה לאחר מכן עזבו גם הם את המיזם. העיצוב הנוכחי נמצא בבנייה מאז שנת 2013, באחריות משרד אדריכלים בריטי־סינגפורי בשיתוף 'יגאל לוי אדריכלים' הישראלי.
מה היה אמור להיות שם: התכנון המקורי, הראוותני ומעורר המחלוקת של גרי, כלל כמה מבנים בצורות לא סימטריות. מעבר לכך האדריכל ביקש לעשות שימוש גם בחומרי בנייה ייחודיים, כגון ציפוי טיטניום וזכוכיות בגוון כסוף וכחול. העיצוב התכתב עם מוזיאון גוגנהיים שגרי תכנן ובנה בבילבאו שבספרד. היזמים: מרכז שמעון ויזנטל, וראשי העירייה אהוד אולמרט ואורי לופוליאנסקי תמכו במיזם הייחודי, שהיה אמור להפוך לאטרקציה תיירותית בפני עצמו.
הקומפלקס היה אמור לכלול בין השאר אולם אירועים וקולנוע רב תכליתי של כ־400 מקומות ישיבה, אמפי פארק פתוח תחת כיפת השמיים לאלף צופים, אולמות כנסים, ספרייה, מוזיאון אינטראקטיבי ומסעדה המשקיפה על גן העצמאות. בשלב השני המוזיאון היה אמור להתרחב אל כיכר החתולות ולחבר בין המבנים בגשר או במעבר תת־קרקעי.
משלחת מיוחדת של הנהלת מרכז שמעון ויזנטל הציגה בפני נשיא המדינה את המודל, שהוטס במיוחד מלוס אנגלס. הפרויקט צלח את ההתנגדויות, שטענו שהמבנה מנוכר לאופי הבנייה בעיר ולבנייה בנחלת שבעה הסמוכה. לאחר שהתוכנית אושרה בוועדה המחוזית, הטיסו לארץ במיוחד לטקס הנחת אבן הפינה את מושל קליפורניה דאז ארנולד שוורצנגר.
מדוע המיזם נשאר על הנייר: התוכנית צלחה בשלום לא מעט משוכות. מעבר למחלוקות התכנוניות הרגילות, המיקום של המוזיאון על גבול בית הקברות המוסלמי הישן בגן העצמאות גרר מאבק ציבורי, משפטי ועיכובי בנייה, שהגיעו עד לבית המשפט העליון. כשנתיים לאחר חידוש הבנייה החליט גרי במפתיע, בינואר 2010 לפרוש מהמיזם ומרכז שמעון ויזנטל נאלץ לאתר משרד אדריכלים חלופי שיציג תוכנית חדשה ולהעביר אותה שוב את כל מסלול האישורים של מוסדות התכנון והבנייה.
לאחר פרישתו נודע כי גרי קיבל את ההחלטה בעקבות מחלוקות קשות בינו לבין מזמיני העבודה בדבר עלות הקומפלקס. ההערכה אז היתה שעלות הפרויקט תגיע ל־250 מיליון דולר, ועל כן ביקשו שיתכנן גירסה צנועה יותר שתצמצם באופן ניכר את העלויות. גרי ראה בכך פגיעה בחופש התכנון שקיבל. עבודותיו בעבר, ובראשן היכל הקונצרטים על שם דיסני בלוס אנג'לס ומוזיאון גוגנהיים, הפכו זה מכבר לאייקונים של אדריכלות עכשווית פורצת גבולות וחדשנית, וזה מה שהוא שאף לעשות גם בבירת ישראל.
בניית התוכנית החלופית, הצנועה הרבה יותר, הולכת ומושלמת ואמורה להסתיים בשנה הקרובה. אחרי אינספור תלאות, ותהליך ממושך שדרש הרבה אורח רוח ולא מעט סבלנות, מוזיאון הסובלנות יפתח לבסוף את שעריו.
הקומפלקס היה אמור לכלול בין השאר אולם אירועים וקולנוע רב תכליתי של כ־400 מקומות ישיבה, אמפי פארק פתוח תחת כיפת השמיים לאלף צופים, אולמות כנסים, ספרייה, מוזיאון אינטראקטיבי ומסעדה המשקיפה על גן העצמאות. בשלב השני היה המוזיאון אמור להתרחב אל כיכר החתולות, עם גשר או מעבר תת קרקעי ביניהם
