המציאות הביטחונית של השנים האחרונות שינתה את סדר העדיפויות בשוק הנדל"ן. אם בעבר רוכשי דירות התעניינו בעיקר במיקום, בגודל הנכס, בחניה ובמרפסת, כיום אחת השאלות הראשונות שעולות כמעט בכל עסקת נדל"ן היא האם בדירה קיים ממ"ד. הצטרפו לקבוצת העדכונים שלנו ב-WhatsApp>>
1 צפייה בגלריה
ממ"ד בישראל. "מצב בלתי נסבל"
ממ"ד בישראל. "מצב בלתי נסבל"
ממ"ד בישראל. "מצב בלתי נסבל"
האיום הביטחוני המתמשך, ובפרט החשש מפגיעת טילים בליסטיים, הפך את המרחב המוגן מיתרון משמעותי לצורך בסיסי עבור משפחות רבות. היעדר ממ"ד עלול כיום להקשות על מכירת דירה ואף להשפיע על שוויה.
אלא שבירושלים, כך עולה מטענות שהגיעו לידי mynet ירושלים, בעלי דירות ותיקות המבקשים להוסיף ממ"ד לדירתם נתקלים לעיתים במכשול בלתי צפוי: דרישות מחלקת השימור של העירייה.
רוצים להוסיף ממ"ד? קודם עוברים במחלקת השימור
בעבר, תוספת ממ"ד לדירות ישנות בוצעה בעיקר במסגרת פרויקטים של התחדשות עירונית ותמ"א 38. אלא שהמציאות הביטחונית הובילה לשינוי. יותר ויותר בעלי דירות מבקשים לקדם באופן עצמאי בניית ממ"ד, מבלי להמתין לפרויקט התחדשות עירונית שעשוי להימשך שנים ארוכות.
לפי הטענות, בחלק מהמבנים הוותיקים בירושלים, גם כאשר אינם מוגדרים כמבנים לשימור, נדרשת בחינה של מחלקת השימור העירונית לפני שניתן להתקדם עם תוספת הבנייה.
כאן, לטענת בעלי הנכסים, מתחילה הבעיה. בקשות לתוספת ממ"ד נתקלות בהתנגדויות או בדרישות לשינויים, ובמקרים מסוימים מוצעים פתרונות מיגון חלופיים, דוגמת חדר מחוזק בתוך הדירה או מרחב מוגן קומתי (ממ"ק) המשותף למספר דירות.
אלא שמבחינת בעלי הדירות, פתרונות אלה אינם בהכרח מספקים מענה זהה לממ"ד דירתי, הנמצא בתוך הבית ומאפשר גישה מיידית אליו בשעת חירום.
הפער בין הדירות החדשות לישנות
המצב יוצר, לטענת המתלוננים, פער בין בעלי דירות חדשות, שבהן ממ"ד תקני הוא חלק בלתי נפרד מתכנון המבנה, לבין תושבים המתגוררים בבניינים ותיקים ומבקשים לשפר את רמת המיגון שלהם.
בירושלים, שבה קיימים מבנים ותיקים רבים, מדובר בסוגיה בעלת משמעות מיוחדת. לצד החשיבות בשמירה על אופייה האדריכלי וההיסטורי של העיר, עולה השאלה כיצד ניתן לאזן בין צורכי השימור לבין הצורך לספק לתושבים מיגון נגיש ותקני.
יו"ר ועדת השימור: "מצב בלתי נסבל"
תלונות בנושא הגיעו גם לחבר מועצת העיר ומחזיק תיק השימור, יוחנן ויצמן, שהחליט להתערב ולפעול לקידום פתרונות עבור בעלי הדירות.
"זה מצב בלתי נסבל שמרבית מי שגר בדירות ישנות בעיר לא יכולים לממש את רצונם שיהיה ברשותם ממ"ד תקני, ואילו בעלי דירות חדשות ייהנו ממ"ד תקני ואף מורחב", אומר ויצמן.
לדבריו, "החלטתי להתערב אישית בנושא ולנסות לסייע לכל משפחה לזכות באישור המתבקש. מדובר בתקופה לא פשוטה ויש למצוא פתרונות בהתאם למצב. אנחנו לא חיים בשגרה אלא בשגרת מלחמה, ואסור להפקיר את נושא הבטיחות בימים כאלה במיוחד. אני קורא לכל מי שנתקל בבעיה - לפנות אלי אישית. אמנם לא לכל דבר יש פתרון קסם, אך אני מתחייב שכל פנייה תיבחן לעומק ותיענה ברצון מרבי ובכוונה אמיתית לעזור".
האם מדיניות השימור תשתנה?
התערבותו של ויצמן מעלה כעת שאלות בנוגע לאופן שבו נבחנות בקשות להוספת ממ"דים במבנים ותיקים בירושלים, ולמידת הגמישות שניתן להפעיל במקרים שבהם קיימת התנגשות בין שיקולי שימור לבין צורכי מיגון.
השאלה המרכזית היא האם ניתן יהיה לקבוע מסלול שיאפשר לבעלי דירות ותיקות להוסיף ממ"ד תקני תוך התאמות אדריכליות, מבלי לפגוע באופן בלתי מידתי במבנים בעלי ערך לשימור.
בינתיים, בעלי הדירות המבקשים להוסיף ממ"ד ממתינים לפתרון שיאפשר להם לשפר את ביטחונם האישי, מבלי להידרש להסתפק בהכרח בפתרונות מיגון חלופיים.
תגובת עיריית ירושלים:
"מדובר במידע שגוי. עיריית ירושלים רואה חשיבות עליונה בקידום תוכניות לחיזוק מבנים, התחדשות עירונית ותוספת חדרים ממוגנים בפרט, גם באזורים לשימור.
אין ולא קיימת בקשה שלא אושרה לתוספת מבנה ממ"ד או חדר מחוזק גם במבנים לשימור.
אנו מזמינים את תושבי העיר לפנות למחלקת השימור לקבלת מידע מדויק, ייעוץ, סיוע וליווי מקצועי בקידום תוכניות המיגון לביתם".