הכירו את גבעת השקד, יוזמה על קרקע של נכסי נפקדים, שעלולה לעורר סערה: הוועדה המקומית אישרה להפקדה בשבוע שעבר את התוכנית לבניית מתחם מגורים חדש לא הרחק מהארנה, מעבר לתוואי נחל רפאים בקצה הדרומי של פארק המסילה. מדובר ביוזמה חדשה של הרשות לפיתוח ירושלים, מגישת התוכנית, שמקדמת את התוכנית להקמת 'מיני שכונה' חדשה באזור הגובל בכביש בגין דרום וברחוב בנבנישתי, מתחת לבית צפאפא.
גובה הבנייה קפץ
המתחם החדש ממוקם בדרום מערב העיר וייקרא כאמור גבעת השקד. יוקמו בו 473 יחידות דיור לצד מספר מבני ציבור ובית ספר. כמו כן יתבצע פיתוח המרחב הציבורי. גובה הבנייה, שהיה במקור עד ארבע קומות, יוגדל עד לעשר, לנוכח הקרבה של קצה שכונה לתוואי קווי הרכבת הקלה העתידיים. לצד השכונה יוקם 'דיפו' שירות וחניה לקרונות הרכבת הקלה. השטח הממוצע של דירה במתחם החדש יעמוד בדרך כלל על כ־80 מ"ר. שטח התוכנית כולה עומד על כ־38 דונם טבעיים ללא בנייה, כשהקרקע נמצאת ברשות האפוטרופוס הכללי.
"מדובר בתוכנית של האפוטרופוס שקודמה על ידי הרשות לפיתוח ירושלים. זהו שטח ראוי לבנייה, והעירייה והוועדה תומכות בקידום התוכנית", מבהיר יו"ר הוועדה אליעזר ראוכברגר. ייתכן מאוד שאישור התוכנית יזרז תושבים ופליטים פלסטיניים לדרוש בעלות על הקרקע המדוברת. כידוע, בתום מלחמת השחרור הוכרזו בתים ושטחים רבים כ־'רכוש נטוש' ועברו לבעלות המדינה.
החוק, שנחקק בישראל בשנת 1950, קבע שמי שאחרי נטישת רכושו עבר למדינה שהיתה אז מדינת אויב, ובכלל זה ירדן, סוריה ומצרים, ייחשב 'נפקד' ולא יהיה זכאי לקבל את רכושו הנטוש או לדרוש פיצוי.
עם זאת, פליטים שעזבו למדינות אחרות לא נכללים בהכרח בקטגוריה הזאת ועל כן חלקם עדיין מחזיקים לכאורה בזכויות על רכושם. ברמה המשפטית, מרבית הנכסים שננטשו שייכים היום למדינה אך מעמדם מורכב. לכך מצטרפת העובדה שהחוק אכן מאפשר לפליטים, בתנאים מסוימים, לתבוע את הנכסים בחזרה.
"כל נכסי הנפקדים עברו לרשות האפוטרופוס הכללי, אבל אינם שייכים לו. הוא מנהל כביכול את הנכסים האלה בהיעדר הנפקדים, ובבוא היום יצטרכו להתחשבן על העניין הזה בדרך כלשהי", הסביר לפני מספר שנים עו"ד אמנון מזר, שעוסק בין השאר בנושא.
הסיכוי שנכס יחזור בפועל לידיים פלסטיניות אינו גבוה. אלה שברחו ב־1948 זכאים על פי חוק לקבל פיצוי כספי על רכושם, אבל את המקרקעין עצמו הם יכולים לדרוש לקבל לידיהם רק אם לא הם עברו לידי גורם אחר. כלומר במקרה של מיזם גבעת השקד, העברת הקרקע מהמדינה לידיים פרטיות תפטור אותה מהשבת הנכס אם כי היא תידרש לפצות את הבעלים ככל שאלה יוכיחו את בעלותם.
בזמנו סיפר עו"ד ליאון אמיראס כי "המדינה עושה בהרבה מקרים 'עסקת מכירה' של נכסי נפקדים לרשות הפיתוח, וברגע שזה קורה, הנכס עבר יד ואי אפשר לקבל אותו, אבל ניתן לקבל תמורתו פיצוי כספי". אגב, לפני כחמש שנים הקימה הרשות הפלסטינית מחלקה שעוסקת ברישום ובמעקב אחרי נכסים שהיו בבעלות פלסטינית לפני שנת 1948, בניסיון להשיב אותם לבעלות פלסטינית.
"אלה שעזבו למדינות כמו צ'ילה או ונצואלה, שאינן נחשבות למדינות אויב, לא איבדו עקרונית את הזכויות שלהם בנכסים", טען בשעתו אמיראס. "הם יכולים לחזור ולדרוש את רכושם בחזרה בכל עת".
אולם קיימת מכשלה משפטית נוספת. כדי להוכיח שאדם זכאי לנכסים לא מספיק להוכיח שלא ברח למדינת אויב, אלא גם שבדרכו למדינה החדשה הוא לא עבר באף מדינת אויב. "המשימה הזאת קשה, אבל אפשרית", אמר אז אמיראס. "היה אף מקרה שבו תושב בית צפאפא אומנם עזב לגרמניה אך עבר בדרכו בירדן, והצליח לקבל בחזרה נכס לאחר שהוכיח שלא עזב מיוזמתו אלא עשה את זה בהוראת מושל צבאי".
ראש עיריית ירושלים, משה ליאון: "נמשכת תנופת הבנייה בירושלים. זוהי אחת המשימות העירוניות המרכזיות והנחוצות. הבניה בעיר מצויה בשנים האחרונות בתהליך מואץ של התחדשות, כפועל יוצא למגמה העירונית לקידום בניית אלפי יחידות דיור למען זוגות צעירים. נמשיך במלוא האנרגיה לאפשר לצעירנו לבנות את עתידם איתנו כאן".
