אחד המתחמים המוכרים ביותר במרכז ירושלים עומד בפני שינוי דרמטי. תוכנית מתחם אוריון, המשתרעת על שטח של כ־4.5 דונם בלב העיר, מציעה להפוך את האזור שבין הרחובות הלל, שמאי וההסתדרות למתחם משולב של מגורים, מלונאות, מסחר ומוסדות ציבור. הצטרפו לקבוצת העדכונים שלנו ב-WhatsApp>>
במקום מתוכננים שני מבני מגורים ובהם 202 יחידות דיור, מלון בן 140 חדרים, שטחי מסחר ותעסוקה, מוסדות ציבור וכיכר עירונית חדשה. הבינוי כולל מגדלים בני עשרות קומות, שצפויים לשנות באופן ניכר את קו הרקיע באזור.
מדובר באחד האזורים הפעילים והצפופים במרכז ירושלים, המאופיין ברחובות מסחריים ותיקים, מבנים היסטוריים ותנועה ערה של הולכי רגל. למרות היקף הבנייה המתוכנן, הפרויקט לא זכה עד כה לחשיפה ציבורית דומה לזו של תוכניות בנייה משמעותיות אחרות בעיר.
המועצה לשימור: פגיעה באופיו ההיסטורי של מרכז העיר
אחת ההתנגדויות הבולטות לתוכנית הוגשה מטעם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, שהזהירה מפני פגיעה במרקם ההיסטורי של מרכז ירושלים. לטענתה, הקמת מגדלים בני עשרות קומות באזור עלולה לשנות את אופיים של הרחובות הסמוכים וליצור תקדים תכנוני בעייתי.
המועצה אף דרשה להגביל את גובה הבנייה לעשר קומות בלבד, פער משמעותי לעומת היקפי הבינוי שהוצעו בתוכנית.
גם גורמי המקצוע בעירייה מצאו לנכון לדרוש התאמות בגובה המבנים ובאופן שילובם בסביבה. במסגרת בחינת ההתנגדויות הוצעו שינויים בגובה הבנייה ובהוראות התוכנית, אך גם לאחר השינויים שנדונו נותרה על הפרק בנייה לגובה משמעותי.
המחלוקת ממחישה את אחת השאלות המרכזיות שמלוות את תנופת הבנייה בירושלים: כיצד ניתן להוסיף יחידות דיור ולחדש מתחמים ותיקים, מבלי לפגוע במאפיינים האדריכליים והעירוניים שהפכו אותם לחלק בלתי נפרד מהעיר?
מאבקים ציבוריים סוערים — אבל לא כאן
בשנים האחרונות הפכו תוכניות הבנייה לגובה בירושלים למוקד של מאבקים ציבוריים ופוליטיים, בעיקר סביב פרויקטים המבקשים לשנות את קו הרקיע ואת אופיין של שכונות ותיקות. אחד הקולות הבולטים במאבקים הללו הוא סגן ראש העיר יוסי חביליו, המזוהה עם התנגדות לפרויקטים שונים, בהם מגדל "בורג' חליפה" הירושלמי, תוכנית הקירוי של כביש בגין, חסבון ויוזמות בנייה נוספות.
אלא שדווקא תוכנית מתחם אוריון, הכוללת מגדלים בני עשרות קומות בלב אחד האזורים הצפופים וההיסטוריים בעיר, לא הפכה עד כה למוקד של סערה ציבורית דומה. זאת אף שההתנגדויות שהוגשו נגדה מעלות שאלות דומות לאלה שעומדות במרכז המאבקים האחרים: גובה הבנייה, השפעתה על המרחב הציבורי והשמירה על אופייה ההיסטורי של ירושלים.
חביליו בתגובה: "מגדל אוריון הוא עוד חוליה בטרוף המגדלים שהולכים ומתקרבים לעיר העתיקה, הורסים את קו הרקיע ואת צביון ירושלים שנשמרו במשך אלפי שנים".
מה יישאר מקולנוע אוריון?
בלב המתחם ניצב מבנה קולנוע אוריון ההיסטורי, שפעל במשך עשרות שנים והפך לאחד מסמליו התרבותיים של מרכז ירושלים. במסגרת התוכנית צפויים להשתלב במתחם החדש חלקים משוחזרים של המבנה, בהם החזית הפונה לרחוב שמאי, הגגון ההיסטורי, קשתות האולם וקונסטרוקציית הפלדה.
אלא שגם הפתרון הזה עורר התנגדות. עמותת אבני ציון, שהסתמכה על חוות דעת של אדריכל השימור גיורא סולר, טענה כי פירוק המבנה ושחזור חלקים ממנו אינם שקולים לשימור המבנה המקורי. גם המועצה לשימור אתרי מורשת העלתה הסתייגויות מהתכנון.
מנגד, גורמי התכנון טענו כי שילוב הקולנוע בפרויקט החדש מחייב פתרונות הנדסיים, וכי השחזור יאפשר להחזיר למקום פעילות של קולנוע ותרבות.
גם העסקים הקיימים הביעו התנגדות
התנגדות נוספת הוגשה מטעם החברה המפעילה את סינמה הוסטל ואת בר ג'ון סמית'ס במבנה הקולנוע ההיסטורי ברחוב שמאי 4.
לטענת החברה, היא מחזיקה בזכויות שכירות במבנה הכוללות אפשרות להארכת תקופת השכירות עד שנת 2042. במסגרת התנגדותה התריעה כי הריסת המבנה עלולה לפגוע בפעילות העסקים ובזכויותיה.
הטענות הללו מוסיפות למחלוקת גם ממד כלכלי ותרבותי: לא רק כיצד ייראה מרכז העיר לאחר השלמת הפרויקט, אלא גם מה יעלה בגורמים הפועלים במתחם כיום.
כיכר עירונית חדשה — אבל מה יקרה במפלס הרחוב?
לצד הבנייה לגובה, התוכנית מציעה גם שורה של שינויים במרחב הציבורי, בהם כיכר עירונית חדשה, חזיתות מסחריות ומעברים להולכי רגל שיחברו בין הרחובות הסובבים את המתחם.
אולם גם ההיבט הזה עורר הסתייגויות. המועצה לשימור אתרי מורשת העלתה חשש כי הכיכר המתוכננת בין המבנים הגבוהים תהפוך למרחב מוצל וחשוף לרוחות, במקום לשמש מקום מפגש עירוני נעים ופתוח.
גורמי המקצוע בעירייה דרשו אף הם לבצע התאמות בתכנון, לרבות ביטול בינוי שהוצע מעל מעבר ציבורי קיים. מדובר בפרטים שעשויים להיראות שוליים ביחס לגובה המגדלים, אך יש להם משמעות עבור הולכי הרגל והמשתמשים במרחב הציבורי.
