התמודדות זוגית: בין שהאחד עזב את עבודתו והצטרף ובין שההקמה בוצעה יחד - קבלו את הזוגות הירושלמיים שמתפרנסים מעסק משותף. שמענו מהם כיצד שורדים בתקופת הקורונה כשמתקיימים ממקור פרנסה יחיד, ואם יש להם מחשבות להיפרד (עסקית כמובן).
ספורטקידס
מופעים בשילוב פעילות ספורט לילדים. המופעים נערכים בקניוני עזריאלי ברחבי הארץ, בירושלים במלחה ובקניון הדר. בין המופעים גם 'המופע של שרוני וחברים' ומופע מוזיקלי לאמהות וילדים בחופשת לידה.
מי התחיל ואיך: שרון שרביט, בוגרת קורס מדריכי כושר בווינגייט וקורסים של מספרי סיפורים, החלה לקיים פעילויות ספורט ותנועה לגיל הרך בקניון הדר.
הפרטנר: ארז שרביט, שחקן תיאטרון, בוגר ניסן נתיב. חבר בקבוצת התיאטרון הירושלמית ומופיע בתיאטרון המעבדה. משתתף בפרסומות, הפקות וסרטים.
איך קרה האיחוד?
ארז: "זה לא היה ברגע מסוים אלא בשלבים. לא הייתי בכלל מחובר לעולם של מופעי הילדים. בהתחלה רק נתתי לשרון כל מיני טיפים מקצועיים והצעתי לה להפוך את ההפעלה להצגה. לאחר מכן התחלתי להיות יותר ויותר מעורב, וכשהעסק התפתח ונוספו עוד מקומות להופיע והיא החלה להעלות הופעות גם בקניון מלחה ואחר כך גם מחוץ לעיר, כבר נכנסתי כשותף מלא. הייתי גם הבמאי והמפיק המוזיקלי. התחלנו לכתוב ביחד את התכנים, ובמספר הפקות אני אפילו עולה לבמה ומשחק את אחת הדמויות".
יש חלוקת עבודה?
שרון: "אני בעיקר על הבמה וארז מאחורי הקלעים. הוא אחראי על הכל, מהתפאורה ועד לסאונד, הליווי והייעוץ המוזיקלי".
עברה המחשבה שאחד מכם יחפש מקור פרנסה נוסף או אחר?
שרון: "היו רגעים שחשבנו על זה, אבל מהר מאוד הגענו למסקנה שאין אלטרנטיבות יותר טובות. גם איך שאנחנו פועלים עכשיו זו הדרך הכי טובה עבורנו מכל הבחינות, כולל הכלכלית. בדרך כלל תחום הילדים, ברוך השם, הוא עתיר ביקושים ויש מרחב פעילויות גדול ומגוון, כך שתמיד יש עבודה".
איך השפיעה עליכם הקורונה?
"בתקופת הסגר הראשון מובן שהקניונים היו סגורים והיינו בבית בעיקר. אבל הפקנו בשיתוף רשת קניוני עזריאלי סדרת סרטונים להפעלות ספורטיביות לילדים בבית, והם העלו את זה אצלם באתרים של כל הקניונים. ביולי חזרנו לפעילות והופעות בקניון מלחה ובכלל, אבל עכשיו זה נעצר מחדש. אני חזרתי עכשיו קצת לעשות חוגים בכל מיני מסגרות, איפה שאפשר. ארז מתרכז עכשיו בכתיבה. בין השאר הוא בשלבי סיום של הכנת פורמט לשעשועון טלוויזיוני חדש".
ארז, יש תחושה של הגשמה עצמית?
"אנחנו מאוד מרוצים מהפעילות המשותפת שלנו ואני עושה את זה מבחירה, אבל זו לא ההגשמה העצמית שלי. קריירת המשחק שלי קיימת. כרגע אני בלי סוכן ולא פעיל, אבל זה לא משהו שנעלם ואני חי איתו. מדי פעם, וגם עכשיו, אני עושה כל מיני דברים על אש קטנה. רק בשבוע שעבר השתתפתי בפרסומת".
מה הטיפ הזוגי שלכם?
"כשנכנסים מאחרי דלת הבית חייבים להשאיר את כל העניינים של העבודה בחוץ ולעשות הפרדה מלאה".
אקטיבי נינג'ה לילדים
חוגי ספורט אתגרי ולימודי תזונה נכונה. בני הזוג גל וגליה ירדני, יחד עם עוד מספר מועסקים, מעבירים חוגי נינג'ה וספורט אתגרי לילדים ברחבי העיר. בסיס העסק שלהם נמצא בחצר ביתם בניות, אבל החוגים מועברים גם בגבעת משואה, בית הכרם, מעלה אדומים, בראשון לציון ובמודיעין.
מי התחיל ואיך: גל ירדני, 25 שנה בתחום, החל עוד כתיכוניסט בן 15 בהפעלות קיץ לילדים, שאותן ערך בחצר הגן של אמו, שהיתה גננת פרטית. לאחר שסיים את לימודיו בווינגייט הקים את העסק, שפועל עד היום.
הפרטנרית: גליה ירדני, ספורטאית ולשעבר אלופת ישראל לנוער בשחייה, מתמודדת בעונה הקרובה בנינ'גה ישראל. גם היא בוגרת וינגייט.
איך קרה האיחוד?
גליה: "עבדתי בהדרכות שחייה ובחינוך גופני ואימון אישי, והגעתי לראיון עבודה אצל גל. מאוד התלהבתי מהעבודה עם ילדים והחלטתי לעזוב את כל תחום השחייה, שהיה העולם שלי, גם המקצועי וגם האישי. בהחלט יש סיכון כלכלי בכך ששני בני הזוג עובדים באותו עסק, אבל זה בהחלט שווה את זה. בהתחלה לא היה לי קל או פשוט להצטרף לעסק שבנוי על מישהו אחר. גל היה שם מוכר בעיר ואותי לא הכירו. זה הפריע, אבל נתן לי מוטיבציה לבנות לי שם ולהתקדם, ועכשיו אנחנו מאוזנים".
יש חלוקת עבודה?
גליה: "אני אחראית על השיווק ברשתות החברתיות, וגל עובד בשיווק מול מוסדות חינוך".
גל: "אנחנו משלימים אחד את השני. להיות עצמאי לבד זה קשה. אתה ממלא מספר תפקידים שונים שלא בכולם אתה טוב ולא בכולם אתה אוהב לעסוק. אני גרוע בכל הפייסבוק וניו מדיה וגליה מצילה אותי".
איך הקורונה השפיעה עליכם?
"היינו עסק שמטפל באופן קבוע בסדר גודל של 1,500 ילדים, וביום אחד הכל הפסיק. חיפשנו מה לעשות כדי להתפרנס. הייתי נגר חובב ותמיד היה לי חלום לעסוק בנגרות ויצירה. את כל המתקנים של הנינג'ה אצלנו בניות הקמתי בעצמי, אז בא לנו רעיון לשכפל את זה ולהציע ללקוחות שלנו שיש להם גינה, חצר או סתם חדר או מסדרון פנוי מתקני נינג'ה ביתיים לילדים בהתאמה אישית. זה הלך ותפס במיוחד בסגר הראשון כשכולם היו בבית. אפילו בניתי מתקן על צד של מיטת קומותיים. אני מתקין, ואחר כך אנחנו נותנים שירות של ליווי מרחוק ומסבירים ומדגימים איך להשתמש ואיך להפעיל עם תמונות בווטסאפ והנחיות".
גליה, מה לגבי הגשמה עצמית?
"בהחלט אני לא מוותרת על עצמי או על כל האימונים שעשיתי לטובת 'נינג'ה ישראל': אני קמה בארבע בבוקר כדי להתאמן שעתיים רק עם עצמי. כשעוד היה אפשר גם טסתי לארצות הברית, לקיים שם אימונים מיוחדים לצורך זה, ואת התוצאות תוכלו לראות בעונה החדשה שרצה כיום".
מה הטיפ הזוגי שלכם?
"צריך שלשני הצדדים תהיה אותה רמה של תשוקה לעבודה בעסק. חייבים גם לתת כבוד ומרווח אחד לשני".
דולצ'ה קאסה
בית קפה שכונתי וקונדיטוריה בגבעת משואה, ומפעל לייצור עוגיות.
מי התחיל ואיך : לשמוליק שחר היתה משאית שבאמצעותה הפעיל קו של חלוקת עוגיות ועוגות איכות למסעדות, בתי קפה ומעדניות. לפני כחמש שנים החליט להפסיק לנדוד עם המשאית ופתח את בית הקפה בגבעת משואה. לאחר שהעסק תפס תאוצה והתפתח שכנע את רעייתו להצטרף אליו.
הפרטנרית: דקלה שחר, עבדה במשך 20 שנה במשרד הבריאות בלשכת המשנה למנכ"ל המשרד.
איך קרה האיחוד?
דקלה: "היתה לי תקופת התלבטות ארוכה. לא רציתי לצאת מאזור הנוחות שלי ולאבד גם הכנסה בטוחה ותנאים סוציאליים. בסוף יצאתי לניסיון תוך כדי חל"ת לשנה, כך שאוכל עדיין להתחרט. אבל כבר אחרי חודש בעבודה בבית הקפה הבנתי שזה הייעוד שלי, והעבודה מול קהל ולקוחות זה מה שאני רוצה לעשות. קיבלתי את התנאים שמגיעים לי והתפטרתי סופית ממשרד הבריאות".
יש חלוקת עבודה?
"אנחנו מקפידים לשמור על גבולות גזרה וכל אחד יודע את מקומו ותפקידו. התקדמנו והעסק התפתח מאוד בשילוב הכוחות והיכולות של כל אחד מאיתנו. אנחנו לא מאמינים בהכנסת שותפים, אז העבודה המשותפת שלנו היא הפתרון האידיאלי עבורנו".
איך השפיעה עליכם הקורונה?
"בהתחלה באמת היה קשה וחוסר ודאות ולא ידענו מה אפשר לעשות כדי לייצב את העסק. אבל מהר מאוד תפסנו כיוון של פיתוח משלוחים. התחלנו רק בשכונה, ועכשיו אנחנו נותנים שירות לכל רחבי העיר. פתחנו תפריט משלוחים באתר שלנו וגם ליין של מארזים, חבילות שי לחגים וכל דבר שאפשר להעביר עד לבית הלקוח. הגענו לקהלים חדשים דרך הרשתות החברתיות ויצאנו מגבולות השכונתיות שהיינו בה עד לפני הקורונה".
דקלה, מה לגבי מיצוי והגשמה עצמית?
"היום אני הרבה יותר שלמה עם עצמי ומרגישה שאני ממצה את היכולות שלי בצורה הכי טובה. גם ההרגשה שאני עובדת עבורי ולא למען מישהו אחר עושה לי טוב. היה לי טוב גם במשרד הבריאות אבל זו הרגשה אחרת".
מה הטיפ הזוגי שלכם?
"חייבים באמת לעשות חושבים בצורה מעמיקה לפני צעד כזה. זה כרוך בסיכון כלכלי, ולא פשוט לעזוב קביעות עם הכנסה בטוחה. אבל בסוף צריך ללכת עם הלב ולא לחשוב רק איפה התנאים הסוציאליים הטובים יותר".
לעדכונים נוספים - חדשות ירושלים
