מה עדיף, קידום מהיר בפועל של תוכניות מיזמים השנויות במחלוקת או הכבדה נוספת בעיכובי הבנייה שממילא הוחרפו? לשאלה הזאת נדרשים כעת במינהל התכנון הארצי. המינהל, שעוד בימיו הראשונים של המשבר הפסיק לאלתר כל ישיבות מוסדות התכנון המחוזיות, כבר הספיק בינתיים להשיב אותן לפעילות מוגבלת בשבוע שעבר. אלא שהמשך פעילותה של הוועדה, מתעצמת למעשה בעיית 'השעון המתקתק' של תוכניות רבות, שהחלו בתהליכי אישור והופקדו להתנגדויות.
לכל תוכנית שהופקדה למחוזית ניתן פרק זמן של 60 יום, כדי שכל מי שחש נפגע מהתוכנית העתידית יוכל להגיש התנגדות מוסדרת ומנומקת באמצעות עורך דין - בין שמדובר בתושבים השכנים, ארגוני שימור ואדריכלות או גופים ירוקים וסביבתיים.
לנוכח ההאטה בקצב החיים בעת הזאת, כמעט בלתי אפשרי להגיש התנגדויות בזמן הקצוב, וכפועל יוצא, נגד התוכניות המדוברות כמעט שלא יוגשו התנגדויות, והדבר נכון גם בנוגע להגשת עררים.
כך יוצא שהליך אישור הבנייה המקובל ייפגע וקולם של המתנגדים, שחלקם אמונים על פיתוח המרחב הציבורי ועל השמירה עליו, לא יישמע.
תנועת 'ירושלים שקופה', בראשות הרב נתן קרמר, העוסקת בשקיפות המינהל הציבורי בעיר, פנתה למנהלת מינהל התכנון, דלית זילבר, בבקשה מיוחדת: לתת לאחר תקופת משבר הקורונה ארכה להגשת התנגדויות ועררים בוועדה המחוזית של ירושלים בפרט, ובכל מוסדות ועדות התכנון ברחבי הארץ, לרבות ועדות הערר המחוזיות.
קרמר מציין במכתבו כי כשם שמערכת בתי המשפט בישראל נתנה ארכה להגשת ערעור על פסקי דין לערכאות הגבוהות, מן הדין שגם במערכת התכנון והבנייה יאמצו החלטה כזו.
קרמר מבקש שרק לאחר סיום תקופת החירום יחלו למנות את פרק הזמן המוקצב להגשת עררים והתנגדויות. אף שאישור בקשה שכזאת יביא לעיכוב נוסף באישור תוכניות הבנייה, נראה שבמקרה הזה - אין יותר מדי ברירות.
ממינהל התכנון נמסר: "הנושא מוכר למינהל, הפועל מול משרד המשפטים ומשרד האוצר להסדרת הנושא בתקנות לשעת חירום".
