נשיא ארצות הברית הטרי, ג'ו ביידן, רוכב כעת על גלי האהדה וזוכה לחיזוק מהצמרת הפוליטית בישראל ולברכות מירושלים. אבל כבר ברור שנצחונו ישפיע באופן ודאי על היקפי הבנייה החדשה בעיר, וכן על מגמות בנוגע לשכונות החדשות ומיקומן.
על כך יש תמימות דעים גם בדרגים המקצועיים וגם בקרב נבחרי הציבור והפוליטיקאים, מימין ומשמאל. לכולם זכורה התקרית הדיפלומטית המביכה, כשבעת ביקורו של ביידן במחוזותינו כסגן נשיא ארצות הברית ב־2009 פורסם אישור התוכנית להרחבת שכונת רמת שלמה (רכס שועפאט), שכללה 1,400 יחידות דיור. המהלך זכה לגינוי מוושינגטון ונושא הבנייה בתחומי הבירה מעבר לקו הירוק הפך לנושא קבוע על סדר היום ביחסים מול הממשל הדמוקרטי הרגיש ממילא לנושא הבנייה בירושלים ובהתנחלויות בכלל.
כך גם התפתח נוהל אומנם לא כתוב, אך מחייב, לפיו כל תוכנית בנייה מעבר לקו הירוק בעיר צריכה לקבל אישור של משרד ראש הממשלה לפני שהיא עולה לסדר היום של הוועדה המחוזית. כך הוקפאו למעשה הרחבתן של הר חומה (הר חומה ה'), גבעת המטוס (2,600 יחידות דיור), וגם הקמתה של שכונת הענק באזור שדה התעופה הנטוש בעטרות, שם מדובר על לא פחות מ־9,000 יחידות דיור. מי שהביא להקפאת הבנייה בעיר בהיותו מספר 2 בהיררכיה האמריקאית, מסוגל בקלות לעשות זאת שוב ויותר מכך כאזרח מספר 1 של ארה"ב.
לפני הבחירות האחרונות בישראל עלו ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש העירייה משה ליאון על גבעה המשקיפה אל הר חומה וגבעת המטוס, והתחייבו לבנות באותם מקומות, אבל בשטח לא התקדם דבר, וכל שכן לגבי שאר השכונות, שכל אחת מהן בשלב תכנוני שונה. התוכנית בעטרות שמקדם משרד השיכון לא הוגשה כלל לוועדה המחוזית, התוכניות לבנייה בגבעת המטוס כבר אושרו, וכרגע רק הקפיאו את המכרזים לבחירת הקבלנים. לעומתן, בהר חומה ה' אין עדיין תוכניות מפורטות, ולגבי E1 אפילו אין תוכניות על הנייר.
גבעת המטוס תחילה
ההערכות הרווחות הן כי אם רשות מקרקעי ישראל יוציאו את המכרזים לבנייה, זאת תהיה נקודת אל חזור וממשלו של ביידן כבר לא יוכל לעצור את הבנייה כשזה ייכנס לבית הלבן לקראת סוף ינואר.
עו"ד יאיר גבאי, מומחה לדיני תכנון ובנייה, ולשעבר חבר מועצת העירייה: "כל השכונות היהודיות בעיר שמעבר לקו הירוק הוקמו תוך התנגדות של המשטרים הדמוקרטיים בארצות הברית. כך שאין מה לעשות ויש לנסות להמשיך לבנות אף על פי כן ולהתעקש שזה משהו שהוא מחויב המציאות מבחינתנו. עכשיו במשטר החדש של ביידן כל צד ינסה לבחון את הצד השני ולראות מהם הגבולות שלו. אבל עוד לפני כן, בגבעת המטוס יש עכשיו חלון הזדמנויות נדיר. צריך בדחיפות לשחרר את המכרזים לקבלנים. הכל שם מבחינת תב"ע כבר אושר בוועדות התכנון. וברגע שייצאו המכרזים זו תהיה נקודת אל חזור וביידן כבר לא יוכל לעשות כלום. עכשיו זה שלהי עידן טראמפ ויש שם בלגן גדול כך שהבנייה בעיר תהיה הדבר האחרון שמעניין אותם".
ככה לא בונים חומה
בהר חומה, למרות הצהרות נתניהו וליאון כאמור, לא נצפית התקדמות בשטח, וככל הנראה למרות האישורים לא יפורסמו מכרזים שם בחודשים הקרובים, אם בכלל.
מנכ"ל המינהל הקהילתי בהר חומה, אבי רגב: "התוכניות העתידיות של הר חומה ה' הן עכשיו בסימן שאלה לא קטן. אבל צריך להזכיר שגם בתקופת טראמפ זה לא הלך חלק. באשר למה יהיה בעידן ביידן, עדיין מוקדם מדי להעריך. בכל אופן הבנייה בכלל בירושלים בעלת חשיבות גבוהה, וכך גם בהר חומה, וצריך לפעול לממש אותה. אבל אנחנו כמינהל קהילתי מעורבים בתכנון רק בשלבים המאוחרים של שיתוף הציבור, והדאגה הראשונה שלנו תהיה לבדוק שהתושבים שכבר גרים בהר חומה לא ייפגעו ושהפיתוח העתידי יכלול גם פיתוח והרחבה של הכבישים הקיימים ופיתוח תשתיות חדשות".
עטרות ליושנה
בעטרות יידרשו קצת יותר מאמצים ורצון כדי לבנות שכונת ענק שכפולה בהיקפה מהר חומה ה' וגבעת המטוס גם יחד. כאן אולי הרעיון של הנצחת עובדיה יוסף וקריאת השכונה על שמו יביאו ללחץ נוסף מצד גורמים פוליטיים בתנועת ש"ס לבנות שם למרות הכל. שר השיכון לשעבר יואב גלנט קידם את תוכנית הבנייה בעטרות ותמך בה, וכך גם שר השיכון לשעבר ליצמן, אך למרות כל הלחצים, התוכנית לא הובאה עדיין לשולחנה של הוועדה המחוזית, והכל כרגע מונח לפתחו של ראש הממשלה נתניהו.
בנימין שפרן, פעיל למען הבנייה בעטרות: "אני מקווה מאוד שראש הממשלה נתניהו, שמחויב לאחדות ירושלים, ינצל עוד את הממשל האוהד של טראמפ ויפקיד את התוכנית בקרוב, כפי שהתחייב משרד ראש הממשלה רק בחודש שעבר. השקעתי מאות שעות על מנת לקדם את ההפקדה של תוכנית הבנייה הזאת, שאין כדוגמתה בשנים האחרונות. מדובר בתוכנית להפקדה של 9,000 יחידות דיור וכ־300 אלף מטר מסחר לשכונה שמתעתדת להיות הגדולה בישראל. פניתי לשרים ולחברי כנסת מכל סיעות הבית הציוניות, ובכולן הגיבו בהתלהבות לתוכנית. אני מייחל שבעזרת השם הרעיון שהצעתי להנציח את הרב עובדיה יוסף בשכונה, שהתקבל בהתלהבות בסיעת ש"ס, יקרום עור וגידים.
"קיים חשש כבד שאם התוכנית לא תאושר עכשיו היא תידחה בשנים ארוכות, או חלילה תתבטל, וניאלץ לבנות במקומה בפנינות הטבע הירושלמיות שכולנו גדלנו עליהן ביערות ירושלים ובמעיינות שמסביבה".
לטובת הקמת שכונת עטרות שפרן מציין גם את ההיסטוריה ההתיישבותית היהודית בתחילת המאה שעברה. "מדובר בשטח שיושב עוד ב־1912 בידי לוי אשכול ואחרים והיה פורח שנים ארוכות עד שהשלטון הישראלי הורה לפנות אותו בשנת 48' בעקבות נפילת גוש עציון", מזכיר שפרן. "לכן פניתי גם לאנשי שמאל ציונים כדי שיירתמו לבניית השכונה שנפלו למענה לוחמים ואזרחים רבים מכל גוני הקשת הפוליטית. בניית השכונה תעשה צדק היסטורי ואף תיתן פתרונות תעסוקה לאלפי משפחות מהשטחים. כבר היום מועסקים באזור התעשייה בעטרות כ־2,500 פועלים מהשטחים. אם אכן ביידן, שנאבק בבנייה בעיר בשנות שלטונו של אובמה, ימשיך באותה מדיניות זה יגרום להרס גדול, וייתכן שעד סוף שנות הממשל הדמוקרטי נאבד את הרוב היהודי של הבירה, על כל המשתמע מכך".
