הדרמה הפוליטית שכמעט גרמה לביטול הפארק. ועדת התכנון והבנייה בעירייה התכנסה לאחרונה על מנת לדון בתוכנית להקים פארק ציבורי סביב נחל זמרי בפסגת זאב. על פי התוכנית, הפארק יכלול מבואה, מרכז מבקרים, מגרשי ספורט, בית קהילה, קפיטריה, אגמים עם מפלים, ואפשרות לבריכת שכשוך. כמו כן יוקם שביל הליכה עם מצפור, ובפאתי הוואדי יהיו משטחי פיקניק.
אגם ומפלים? רוצים תלמוד תורה
אלא שבניגוד למצופה, במהלך הדיון החלו חברי הוועדה החרדים, ובראשם חיים כהן (ש"ס), להתנגד לתוכנית. הם טענו כי נאמר להם שאין שטחי ציבור פנויים על מנת להקים מוסדות עבור הקהילה החרדית בפסגת זאב, ואילו באזור של הפארק המוצע יהיה ניתן לשיטתם להקים תלמודי תורה, בתי כנסת ועוד. בוועדה החלה מהומה וחילופי דברים בין נציגי המגזרים השונים. מי שגונן על התוכנית הירוקה הוא חבר המועצה הדתי יהודה פרוידיגר ('הבית היהודי'). הוא טען כי המקום יהיה אבן שואבת עבור פסגת זאב, שתושביה מחכים שנים להקמת הפארק כמקום בילוי ופנאי. "הפארק ימשוך תושבים רבים לשכונה", אמר בוועדה,
"יש קבוצות רבות של חובבי טבע שיגיעו לכאן ויחזקו את השכונה. התוכנית הזאת תשים את פסגת זאב על המפה". המתח הוסר לבסוף בשלב ההצבעה כאשר התוכנית המקורית עברה ברוב של קול אחד, הודות לחברי המועצה החרדים מסיעת 'דגל התורה' שהשתכנעו והצביעו בעדה. אנשי ש"ס ואגודת ישראל התנגדו.
"כבר שנים אומרים לנו שאין שטחי ציבור עבור הזוגות הצעירים שמגיעים לפסגת זאב", אומר למיינט ירושלים ו'בונוס' גורם חרדי בכיר בקואליציה לאחר הדרמה בספרא. "כמובן שהרבה מהזוגות הללו הם חרדים, אז עד עכשיו קיבלנו את הטענה הזאת. אבל פתאום כשמביאים תוכנית כזאת גדולה עם כל כך הרבה שטחים חומים, אין שום דבר שאנחנו יכולים לקבל עבור הציבור שלנו? הגיע הזמן שיילמדו שגם החרדים הם תושבים לגיטימיים בירושלים. ואם בפסגת זאב יש קהילה הולכת וגדלה של המגזר, אז גם העירייה צריכה להתעשת ולספק לנו את המוסדות המתאימים. הפארק הזה פשוט בא לנו כמו אצבע בעין כי הוא מכיל כל כך הרבה שטחים חומים, שפתאום הבנו איך מרחו אותנו במשך השנים הללו בזמן שהציבור שלנו ממשיך לסבול ממצוקה בשכונות. לא נאמרה המילה האחרונה בנושא של נחל זמרי".
הנחל שנחשב לפנינת טבע בלב פסגת זאב, הוכרז לפני כשנתיים כאתר טבע עירוני בבירה. מדובר בנחל אכזב מפותל, ובו חיים ומתקיימים ערכי טבע רבים, כגון הצבי הארץ ישראלי, שפני סלע וזוחלים למיניהם. כמו כן לפי דו"ח סקר של רשות העתיקות משנת 2003, באפיק הנחל קיימים שרידים ארכיאולוגיים מתקופות שונות שמרוכזים בחורבה שנקראת ח'רבת זמרי. השרידים שאותרו הם מבנים, גתות ומאגרי מים שמתוארכים מתקופת הברונזה ועד התקופה הביזנטית.
לעדכונים שוטפים – חדשות ירושלים
