הקניונים המקורים והממוזגים היו בעשור האחרון גולת הכותרת של המסחר במתחם הציבורי בישראל, מאילת ועד הקריות. הלקוחות, הרשתות והמותגים, כולם העדיפו את הקניונים על פני החנויות במרכזי הערים וברחובות הפתוחים, כמרכז קניות ובילוי עם חניה מוסדרת ונגישה, שלפחות בתחילת הדרך היתה פתוחה ללא תשלום. מזג אוויר נעים וקריר בקיץ וחמים ויבש בחורף, שעות פעילות מאוחרות, עד עשר בלילה, וצמידות למתחמי בילוי ומתחמי מזון, וגם, על הדרך, פעילות חינמית והופעות לילדים - מכל הסיבות האפשריות הקניונים ניצחו בנוקאאוט את המרחב הפתוח.
ואז הגיע עידן משבר הקורונה והפך את הקערה על פיה. כמתחם סגור שסובל מבעיות צפיפות והתקהלות ללא יכולת אוורור מספקת, משרד הבריאות מתנגד עד עכשיו למתווה שיאפשר את פתיחת הקניונים. נכון, השבועא הוחלט לפתוח את כולם, אך לא ברור לכמה זמן. וכך מושבתת לעיתים קרובות כל פעילות הקניונים, פרט לשירותים חיוניים שנמצאים בהם, כגון סופר־פארם ומרכולים.
הפתוח יותר בטוח
משבר הקורונה צפוי לחלוף מתישהו במהלך 2021 ככל שהחיסונים יוכיחו את עצמם. אלא שכבר עכשיו מתכננים מחדש את מתחמי המסחר העתידיים ופועלים לתקן ולשפר את מרכזי הקניות והקניונים המקורים הקיימים. השאיפה של כולם היא לפתוח חזית לרחוב ולצאת מההגדרה של קניון מקורה כדי להיות ערוכים למגפה הבאה וגם כדי לרכוש מחדש את אימון הציבור, שבינתיים מעדיף לבצע את הקניות שלו במרחב הפתוח או ברשתות האינטרנט ולא בקניונים המקורים. בקניון הראל במבשרת ציון, גם עורכים שינויים מבניים להביא לכך שחנויות יפעלו גם ללא כניסה לקניון. כל מתחם האוכל החדש שהולך ומוקם בימים יהיה במבנה חדש לפני הכניסה לקניון בכיכר.
המתחם צפוי להפתח בחודש מרץ הקרוב ובין השאר כבר שכרו שם שטחי מסחר רשתות כגון קפה לנדוור. המתחם החדש יתפקד כמרכז בילוי ופנאי ושעות הפעילות שלו יהיו עד השעות המאוחרות, אף לאחר סגירת הקניון. גם לטווח רחוק יותר מגבשים בקניון הראל תוכנית שתכלול הליך מורכב של שינוי ועידכון התב"ע הקיימת במטרה לאפשר תוספת שטחי מסחר שיהיו פתוחים לרחוב, אך מדובר בהליך שצפוי לקחת מספר שנים.
"באופן כללי ניתן לומר שהקניון הוא 'אאוט' והרחוב חוזר להיות 'אין'", אומר האדריכל הוותיק יגאל לוי, שמשרדו מעורב בתכנון מרכזים מסחריים ומבנים עם שימושים מעורבים למסחר, משרדים ומגורים בעיר וברחבי הארץ. "הציבור הרחב מצביע ברגליים לכיוון החנויות באוויר הפתוח וכולם משנים כיוון לשם. זה התחיל לפני הקורונה, אבל בלי ספק היא הפקטור שמשפיע כיום בצורה הכי חזקה על המגמה הזאת".
איך זה צפוי להשפיע על תוכניות עתידיות ועל קניונים קיימים?
לוי: "בתוכנית שלנו של המרכז החדש בתלפיות של בעלי 'זול ובגדול' ברחוב התעשייה הלכנו על עירוב שימושים ועל מסחר שיהיה פתוח לחזית הרחוב. גם ויתרנו על חלק משטחי המסחר לטובת הבאת המכללה האקדמית של קרית אונו. זה יביא עוד כוח קנייה, וזה תחליף לשטחים לנוכח משבר בענפי המסחר. אנחנו גם מייעצים עכשיו לקניון אפ־טאון בגילה. התוכנית שאנחנו מגבשים שם היא לפתוח את כל הדופן שפונה לרחוב הראשי, כך שהמסחר שם יפנה לרחוב ולציר העתידי של קו הרכבת הקלה. כך שלמעשה זה לא יהיה חלק איטנגרלי מהקניון אלא מסחר ברחוב הפתוח והכניסה לחנויות תהיה ישר מהרחוב".
ומה יהיה בחורף ועם מזג האוויר בכלל?
"ישראל נחשבת למדינה חמה עם שמונה חודשי קיץ ועוד ארבעה חודשים חורפיים, וגם בהם לא יורד גשם בכל יום. תמיד אפשר לדאוג גם לקירוי חלקי עונתי ולצאת לרחוב עם מטרייה. זה לא אסון גדול. היום עצם היציאה לרחוב הפכה לחוויה ולמותרות".
התהפך לטובה
עד עידן הקורונה, המלחמה והמאבקים בין מוסדות התכנון לבין היזמים בנוגע לשטחי מסחר התמקדה בעיקר בכך שהיזמים רצו יותר שטחי מסחר מקורים בעוד ועדות התכנון, הגופים הירוקים ופעילים חברתיים דרשו שטחי מסחר פתוחים ולא מקורים.
בממילא לדוגמה התוכנית המקורית של היזם אלפרד אקירוב דיברה על קניון מקורה עם שדרת רחוב שתזכה לקירוי מלא באמצעות ארקדות. רק בעקבות מאבק ציבורי ממושך והתנגדויות רבות פסקה ועדת התכנון המחוזית כי שדרות ממילא יישארו פתוחים לשמיים, וכך למעשה הצילו השנה את פעילות המתחם, שמוגדר בתב"ע רחוב פתוח.
מנכ"ל שדרות ממילא, קובי ביטון: "זה באמת צחוק הגורל. למזלנו הרחוב נשאר פתוח והוא פעיל וחזר אל עצמו עם התורים וכל הכללים של התו הסגול. הרחוב הפתוח הוא עוגן המשיכה שלנו. אין ספק שמתחמי המסחר הפתוחים הוכיחו את עצמם, גם כמרחב שבטוח יותר בריאותית לקונים וגם כמקום שיכול לתפקד ולמנוע התקהלות וצפיפות. עדיין, בלי התיירים והמלונות הסגורים מסביב זה בהחלט לא כמו מה שהיה, אבל אני סמוך ובטוח שבשנה הקרובה השמיים ייפתחו והרחוב יחזור, ואף יעלה על מה שהיה כאן לפני הקורונה".
בשדרה יש מיני קניון מקורה שהוא עדיין סגור ברובו על פי הוראות הממשלה. איך אתם פועלים לחזק אותו עד שתתאפשר פתיחתו?
ביטון: "השירותים היחידים בכל המתחם נמצאים בקניון המקורה, וגם הוספנו שם שני מכשירי כספומט בקומת הכניסה ובקומה השנייה. זה כלשעצמו כבר מושך קהל. מעבר לכך, החנות החדשה והיחידה בעיר של המותג 'סטרדיבריוס' הולכת להיפתח כאן, והיא תהיה גם עם חזית פתוחה לרחוב בנוסף לכניסה מתוך הקניון המקורה. השבוע גם נפתח בקומה השנייה קפה 'ביגה', כרגע רק לטייק אוויי ובמתכונת של בית מאפה".
נפתחים למגמה
קניון רמות, שנבנה כמתחם לא מקורה במקור, תוכנן כך כדי לנצל את הטופוגרפיה של השטח ההררי, וכמובן ללא חשש מווירוס כלל עולמי. אך אין ספק שהקונספט החצי פתוח הציל הרבה עסקים בקניון השכונתי, שהוא הגדול ביותר בעיר ושני בגודלו אחרי מלחה לאחר פתיחת הקומה השלישית שלו בשנה שעברה.
מנכ"ל הקניון, יאיר ריבלין: "ברור שהקורונה חיזקה מאוד את המגמה של מרכזי קניות פתוחים, אבל גם בארץ וגם בארצות הברית מדובר במגמה שהולכת ומתחזקת בעשור האחרון. בכלל, הנטייה היום היא למסחר מעורב שימושים, כמו מגורים, משרדים ודברים אחרים. פעם היינו נוסעים לקניון או לשוק או לתלפיות לעשות קניות וסידורים. היתה הפרדה בגלל הריחות והרעש בין מסחר למגורים. היום יש פתרונות והגבלות ואנשים רוצים הכל ליד הבית, ככל האפשר. המגמה הזאת רק תלך ותתרחב. כל קניון שיוכל לפתוח את הדופן שלו לרחוב יעשה זאת. זה גם יותר מזמין ויזואלית ויותר מושך לקוחות. גם המרכז המסחרי ברמת בית הכרם הוקם בקונספט הזה והוא פועל בהצלחה. המסחר פתוח בקומת הרחוב ומעל מגורים. גם בקניון אצלנו בונים עכשיו מגורים מעל.
ומה יהיה עתיד המרכזים המקורים?
"הם ימשיכו לתפקד, אבל בעיקר במקומות שאין ברירה כמו בתחנה המרכזית, או בתחנות רכבת, כשציבור הלקוחות מגיע ממילא. אבל אתה יכול לראות שאפילו היום בתחנה המרכזית עיקר הפעילות עוברת לחנויות שיכולות לפתוח חזית וכניסה מהרחוב".
לעדכונים נוספים - חדשות ירושלים
