שנת פריצה: הכירו חמישה סטארטאפים שהתחילו ממש כאן בירושלים. וגם: איך משבר הקורונה דווקא עשוי להזניק אותם?
Urecsys
ניהול איכות אוויר
איפה יושבים: האוניברסיטה העברית, גבעת רם
מה הסטארט־אפ?
מנכ"ל החברה, ניר בסה: "Urecsys זו טכנולוגיית בריאות סביבתית, חלוצה בקרב נגד זיהום האוויר. זו החברה היחידה בעולם שמביאה ידע רפואי לניהול איכות האוויר בבניין.
היא מציגה פתרון כולל לכל אספקט באיכות האוויר הפנימי במבנה: זיהום האוויר העירוני־תעשייתי, זיהום ממקור פנימי, פקטורים ביולוגיים, CO2, צריכת אנרגיה ועלויות חשמל, טמפרטורה, לחות, ועוד.
מדובר במערכת חכמה, אוטומטית וחסכונית - היא עובדת 24/7, מגיבה בזמן אמת לתנאים המשתנים במבנה ומחוץ לו, מנתחת ומעבדת נתונים בזמן אמת, ומפעילה בקרת איכות מתמדת.
"היות שיורקסיס מספקת פתרון כולל לאיכות האוויר במבנים, החברה גם פיתחה יכולות להפחית הדבקה בווירוס הקורונה במבנים (ובווירוסים עונתיים כמו שפעת) באמצעות שליטה חכמה ומושכלת, מבוססת ידע מדעי־רפואי, במערכות בבניין.
"החברה זכתה במענקי מחקר וחדשנות רבים, בין היתר מטעם המדען הראשי - רשות החדשנות (שלוש פעמים ברצף), המשרד להגנת הסביבה, אמזון, שיכון ובינוי, הרשות לפיתוח ירושלים, ועוד. לחברה פטנטים רשומים ברחבי העולם".
באיזה שלב נמצא כרגע הסטארט־אפ?
"בשנה האחרונה החברה נמצאת לקראת מסחור הטכנולוגיה ופריצה לחו"ל. עד כה גייסה החברה יותר מ־7 מיליון דולר. עם המשקיעים המרכזיים נמנים ד"ר קובי ריכטר ויהודית ריכטר. בין לקוחות החברה קריות ומשרדי ממשלה (למשל, משרד הבריאות עצמו, משרד החינוך, מגדל הטיל בחיפה, ועוד), ולקוחות וחברות הייטק (למשל, HP, Mexichem, מעבדת החדשנות של שיכון ובינוי, ועוד)".
מה יקרה השנה, אם הקורונה לא תפריע?
"השנה החברה יוצאת למסחור הטכנולוגיה בקנה מידה עולמי. מתנהלים מגעים מתקדמים עם חברות בינ"ל שחשוב להן לדאוג לבריאות העובדים שלהן, כשהמודעות לאיכות האוויר שאנו נושמים גברה במיוחד בתקופה הזאת של וירוס הקורונה.
"המערכת לא חייבת לפעול על בניין שלם: ההתממשקות סופר פשוטה – לכל לקוח, בכל גודל, ולכל סוגי המערכות הקיימות כיום".
החזון שלכם?
"כיום, במיוחד לנוכח הקורונה, מתחילים להבין כי על מנת להחזיר אנשים למשרדים צריך לייצר ערך נוסף. זיהום האוויר הורג בכל שנה כ־7 מיליון אנשים, והוא יוצר פגיעות משמעותית להידבקות בקורונה.
"החזון שלנו הוא שבשנים הקרובות לא יהיה בניין שיגדיר את עצמו חכם בלי הטכנולוגיה של יורקסיס, ולא תהיה חברה שתשווק עצמה כדואגת לעובדיה בלי שהיא תתקין את המערכת בבניין. יורקסיס הופכת את הבניין לחכם וירוק הן בחיסכון האנרגטי והפחתת פליטת גזי החממה, הן בטיוב המערכות והן בהתמודדות של הפעלת פרוטוקולים נגד נגיפים, והכי חשוב בהפחתת זיהום האוויר בתוך המבנה ומחוץ לו".
Safeguard
אפליקציית בטיחות
איפה יושבים: מכון לב, גבעת מרדכי.
מה הסטארט־אפ?
מייסד ומנכ"ל החברה, צחי פז: "סייפגארד הירושלמית היא מהחלוצות בחברות ה־Construction-Tech בארץ ובעולם. מדובר בפלטפורמה טכנולוגית לניהול הבטיחות שמובילה כיום בישראל וביכולתה לתת מענה לכל הצרכים הבטיחותיים הנדרשים מתוקף החוק בתחום הבנייה, כשכל זה במטרה למנוע תאונות עבודה באתרי הבנייה.
"הטכנולוגיה משלבת ניתוח נתונים של כל הגורמים לפי מודל ה־M5 שכוללים: אדם, משימה, ניהול, ציוד וסביבה. היא לומדת אותם באופן שוטף, ובאמצעות בינה מלאכותית מספקת תובנות בזמן אמת, מחשבת מדדי בטיחות ומבטיחה שקיפות ושליטה מלאים עבור מקבלי ההחלטות בכל הדרגים.
"ב־2014 קיבלה החברה את מענק קרן 'מנוף' למניעת נפגעי עבודה מהמוסד לביטוח לאומי, ואז החל הפיילוט. ב־2017 החלה פעילותה הפורמלית של הפלטפורמה בכ־100 אתרי עבודה, וב־2019 יושמה כבר בכ־300 אתרים ברחבי הארץ, ופיילוטים נוספים בוצעו בחו"ל. באותה שנה דורגה סייפגארד בין חמש החברות המובילות בעולם בתחום ניהול פרויקטים בבנייה".
באיזה שלב נמצא כרגע הסטארטאפ?
"החברה מעסיקה כיום כ־30 עובדים, ומנהלת את הבטיחות בכ־600 אתרים בכל רחבי הארץ, שמונים כ־110 אלף עובדים שמנוהלים דרכה, כאשר הטכנולוגיה שלה מוטמעת ב־79 חברות בנייה בישראל. כמו כן רשומים בה ומנוהלים כ־200 מנופים מתוך 1,100 שפועלים כיום בארץ. משנת 2015 ועד שנת 2019 הכפילה החברה בכל שנה את מחזור המכירות שלה".
מה יקרה השנה, אם הקורונה לא תפריע?
"הקורונה לשמחתנו לא פגעה בפעילות החברה אלא להפך, שכן פעילות ענפי הבנייה והתשתיות כמעט שלא הופסקה. חלק מהחברות 'ניצלו' את המצב להאצת פעילותן, בעיקר בתחום התשתיות, דבר שהביא באופן טבעי להרחבת פעילות החברה. הצפי לשנת 2021 הוא עלייה של כ־30% בהיקף פעילות החברה, שמשמעותה ניהול של כ־750 אתרים בכל רחבי הארץ.
בהקשר זה, כשהבנו שהקורונה לא תיעלם פיתחו מהנדסי החברה מודול חדש שהוטמע במערכות 'אתר חכם', שיסייע לחברות לעמוד בדרישות הרגולציה החדשות של הממשלה ומשרד הבריאות בעקבות התפשטות הווירוס בישראל.
"המודול מסייע בשני דברים מרכזיים: מונע חריגה במספר העובדים המותרים שיהיו באתר בו־זמנית (ברגע שתהיה חריגה מהמספר המותר – המערכת לא תאפשר כניסה של עובדים נוספים), וכן מונע כניסה של עובדים שלא עברו בדיקת חום תקינה בתחילת כל יום עבודה. מרגע שהודענו על סיום הפיתוח החדש של מערכת 'אתר חכם', בתוך כחודש התקנו יותר מ־100 מערכות בכל האתרים הגדולים בארץ, בהיקף כספי של מיליוני שקלים".
החזון שלכם?
"בכל העולם וגם בישראל יש תנופת פיתוח של תשתיות ובנייה, ולצד זה יש עלייה במודעות לנושא חיי אדם והחמרה בכללי הבטיחות בכל ענפי תחום העבודה בכלל ובתחום הבנייה בפרט. אנו צופים כי הביקוש לשירותים הניתנים על ידינו רק ילך ויגבר, כאשר הם יותאמו לכל ענף בנפרד (תעשייה, חקלאות, תחבורה וכדומה) ובהתאם להנחיות הרגולציה בכל מדינה. כיום אנו פועלים בחו"ל בשבע מדינות ומלווים פיתוח של פרויקטי תשתית ענקיים בתחומי הבנייה, ובהם נמלים ומחלפים, בעיקר באזור אסיה ואפריקה. מבחינתנו זו שאלה של זמן עד שנגיע לשווקים הגדולים באמת שאליהם אנו מכוונים באירופה ובארצות הברית".
Healables
ביגוד טיפולי
איפה יושבים: רוממה
מה הסטארט־אפ?
מנכ"ל החברה, משה ליבוביץ': "מדובר בפיתוח מוצר בתחום הבריאות הדיגיטלית, שפונה גם לתחום הרפואה וגם לתחום הוולנס (Wellness). הפיתוח כולל ביגוד חכם שמחובר לאפליקציה שיכולה לזהות פציעות, כאבים ומתחים ומטפלת בהם בהתאם, אם בשליחת זרמים חשמליים להרגעת כאבים בגופו של הלובש, ואם בדרך של קואוצ'ינג (אימון) אישי ממוקד למטופל, שמועבר לו דרך אוזניות, לשחרור והפגת מתחים.
"כך אנו מטפלים בנפש ובגוף גם יחד ומנגישים את הפתרון שלנו על ידי השימוש בביגוד חכם שמעניק טיפול הוליסטי ללובש.
"הסטארט־אפ זכה עד כה בשני מענקים מטעם רשות החדשנות הישראלית בשווי של 1.3 מיליון דולר, ובמענק של 200 אלף דולר מקרן ביו־ירושלים. הרופאים, מפתחי התוכנה ומהנדסי החשמל של הפרויקט – כולם ירושלמים".
באיזה שלב נמצא כרגע הסטארט־אפ?
"עבורנו בהילאבלס הקורונה השפיעה בצורה מורכבת. מצד אחד, היא מאיצה בכל העולם את המעבר לפתרונות בריאות דיגיטליים ביתיים מרחוק, כמו זה שאנו מפתחים מהרגע הראשון, ומצד שני, מובן שהיא יוצרת אי־ודאות ועיכובים. כבר במרץ 2020 היינו מוכנים לחתום על השקעה בסך 1.8 מיליון דולר עם קרן השקעות מניו יורק, אך הם נאלצו להשהות את כלל הפעילות שלהם בגלל הקורונה. בימים האחרונים לפני גל הסגרים וההגבלות הנוכחיים הזדרזנו להקים מעבדה ביתית על מנת לסייע בשמירה על לוחות הזמנים של הפיתוח. השנה אנו מתכננים גיוס הון משמעותי ברבעון הראשון של שנת 2021, שיתבסס על הנתונים מהניסויים הקליניים שלנו וכן על הפיילוטים עם הספורטאים וקבוצות הספורט המקצועי".
מה יקרה השנה, אם הקורונה לא תפריע?
"עבור קו המוצרים הרפואיים שלנו אנו מתכננים ניסוי קליני ברבעון הראשון של 2021 במרכז הרפואי וולפסון בחולון, שיבדוק את ההשפעה של המוצר על דלקת פרקים ניוונית בברכיים. כמו כן כבוגרי המאיץ של 'הדסה' אנו מקווים לערוך את הניסויים הקליניים גם במרכז הרפואי. בקנה גם ניסויים קליניים של גרביים חכמים שמקילים על תופעות הכאב הנלוות לנוירופתיה סוכרתית, ושל הגופייה החכמה שמתמקדת בהפחתת דלקות בריאות ושיפור תפקודי נשימה, פתרון שעשוי לעזור בין היתר לאנשים שנפגעו מקורונה.
"בכל הקשור לקו מוצרי ה'וולנס', אנחנו מתכוונים להשיק פיילוטים בשיתוף ספורטאים וקבוצות ספורט מקצועי בתוך חצי שנה עד 9 חודשים, בעוד קו המוצרים הרפואיים יושק לאחר אישורים רגולטוריים".
החזון שלכם?
"בשנים הקרובות בינה מלאכותית, טיפולים דיגיטליים, אריגים חכמים ורפואה מבוססת משמעות ושיפור אורחות חיים ישנו לחלוטין את השירותים הרפואיים, ואנחנו מאמינים שנהיה בין החברות המובילות בתחום. אנו נגרום לשינוי משמעותי בתוחלת החיים ובאיכות החיים של אנשים הסובלים ממחלות וכאבים כרוניים ברחבי העולם".
ועוד משהו: "בהיבט המקומי, אנו מקווים להוות דוגמה לכך שבירושלים יש אקו־סיסטם חם ותומך עבור חברות כמו שלנו. עבורנו, חברת הזנק חרדית, העזרה והתמיכה המשמעותיות ביותר באו מצד ביזמקס ו־BizLabs, וכמו כן הודות לפעילות החמ"ל - המוקד לעסקים למגזר החרדי שהוקם על ידי עיריית ירושלים, הרשות לפיתוח ירושלים, המשרד לענייני ירושלים ומורשת ומט"י ירושלים".
wisio
חונכות מהכי טובים
איפה יושבים: גבעת רם
מה הסטארט־אפ?
עידן מאור, מנכ"ל שותף: "Wisio.com היא פלטפורמה שמאפשרת ליוצרי סושיאל מדיה, כמו יוטיוברים ואינסטגרמרים, להציע ייעוץ ופידבק אישי בתשלום לקהל שלהם.
"לדוגמה, המנויים יכולים לשלוח בווידיאו שיר או כל חומר ליוצר שהם מעריכים ועוקבים אחריו ביוטיוב ובמדיות החברתיות ולקבל ממנו בחזרה סרטון אישי עם פידבק וטיפים להשתפר אחרי שהוא באמת ראה או שמע את היצירה. באתר רשומים מומחים ומשפיענים במדיות חברתיות במגוון נושאים, מאומנות ומוזיקה ועד לזוגיות, עסקים וקריירה, ואפילו קריאה אישית בקלפים, מאחד מקוראי הקלפים המשפיעים בעולם.
"Wisio מאפשרת גישה ישירה ותשומת לב אישית שלא היתה קיימת לפני כן ליוצרים בסושיאל מדיה, שממלאים תפקיד יותר ויותר משמעותי בחיים של העוקבים שלהם, כמומחים, כמדריכים, ממש כ'אח' או 'אחות' גדולים. כל יוצר עם הייחודיות שלו. עבור היוטיוברים והמשפיענים הפלטפורמה מאפשרת דרך חדשה, אותנטית ויציבה לייצר הכנסה, בצורה שבונה קשר קרוב ומשמעותי יותר עם קהל העוקבים שלהם".
באיזה שלב נמצא כרגע הסטארט־אפ?
"החברה שהקמנו אני וחברי אדם פרנק גייסה כ־1.5 מיליון דולר ממשקיעים אסטרטגיים בארץ ובארצות הברית, הקימה משרדים בירושלים ובלוס אנג'לס ועובדת בשיתוף פעולה צמוד עם החברות הגדולות בעולם הסושיאל מדיה, דוגמת Studio71.
"מינואר הכפלנו פי 20 את ההכנסות, וכן את נפח הפעילות של החברה, עם מאות יוצרים אקטיביים בפלטפורמה. בשל הגדילה המואצת, העניין שאנחנו מקבלים, ותחושת הדחיפות להגיע ולעזור ליותר יוצרים ולקהל שלהם, אנחנו שוקלים לפתוח בקרוב סבב גיוס נוסף".
ומה יקרה השנה, אם הקורונה לא תפריע?
"לצד חוסר הוודאות בתקופה הזו, Wisio הפכה רלוונטית וחשובה מתמיד הן ליוצרים והן לקהל שלהם. מתוך חוסר הוודאות, אנשים רבים מחפשים ופונים לעזרה ותשובות בסושיאל מדיה, מה שהופך את המשפיענים לחשובים בחיי העוקבים שלהם יותר מתמיד. הם האנשים שאנחנו פונים אליהם כדי ללמוד מיומנות חדשה וכדי לקבל השראה, תמיכה וייעוץ בכל תחום. מהצד של המשפעינים - תקציבי פרסום שנחתכו והופעות ואירועים שהתבטלו הפכו את היכולת שלהם לייצר הכנסה לקשה ולא ודאית. לכן Wisio הופכת למעשה להיות כלי נוסף ואלטרנטיבי שמתאים לאקלים המשתנה ומאפשר להם להמשיך להתקיים וליצור.
עבורנו, המטרה המשמעותית ביותר, ובמיוחד בשנה הקרובה, היא להמשיך לגדול כדי לאפשר לכמה שיותר יוצרים להמשיך ליצור ולקיים אינטרקציות משמעותיות עם הקהל שלהם".
החזון שלכם?
"מספר יוצרי התוכן בסושיאל מדיה גדל אקספוננציאלית ואין ספק שהם יהוו חלק משמעותי בחיים שלנו. המודלים המסורתיים שמאפשרים ליצור הכנסה לא מספקים ומתאימים לרוב הגדול של היוצרים. כאמור, הקורונה בעיקר האיצה תהליכים רבים בעולם הסושיאל מדיה והפכה את הבעיה הזאת למשמעותית מתמיד. אנחנו מאמינים שהעתיד של התחום נמצא בנקודת ההשקה הזאת, ושבעוד חמש שנים Wisio תהיה הפלטפורמה המרכזית בכל מה שנוגע לתפר העדין והמשמעותי הזה שבין היוצר לקהל שלו ותהפוך לסטנדרט בתעשייה".
חברת בטאלין
'מיקרו לבלב'
איפה יושבים: המרכז הרפואי הדסה עין כרם.
מה הסטארט־אפ?
מנכ"ל החברה, ד"ר ניקולאי קוניצ'ר: "הרעיון, שנהגה על ידי פרופסור אד מיטרני מהאוניברסיטה העברית, הוא לייצר מיקרו לבלב ביולוגי שמייתר את הצורך בהזרקות אינסולין לחולי סוכרת, שמעבר להיותה מחלה עולמית היא גם מהווה בעיה כלכלית. נכון להיום, אין פתרון לריפוי המחלה אלא רק פתרונות לניהול המחלה, כמו בדיקות של סוכר והזרקות אינסולין, שמקשים על חיי היום־יום. זה פיתוח שבא לרפא את המחלה עצמה.
"המיקרו לבלב שלנו מורכב משני רכיבים: מערכת תמיכה ביולוגית ותאים אשר יודעים להפריש אינסולין. מערכת התמיכה היא מעין 'פיגום' שעליו יושבים התאים, והפיגום הזה נותן תמיכה לתאים ומאפשר להם לתפקד במשך זמן רב. המיקרו לבלב מושתל אצל חולי סוכרת מתחת לעור באזור הירך. לאחר ההשתלה הגוף מייצר כלי דם באזור ההשתלה והתאים תופסים פיקוד כמו אצל בן אדם חולה סוכרת. דרך אותם כלי דם התאים יודעים להרגיש את ריכוז הסוכר, וברגע שהריכוז עולה הם מתחילים לייצר אינסולין ולהפריש אותו לזרם הדם. ברגע שריכוז הסוכר יורד ייצור האינסולין מופסק, וחוזר חלילה. כך למעשה החולה לא צריך יותר להתנהל מול המחלה, ואפשר להגיד שהוא יכול לנהל חיים רגילים לחלוטין. ההשתלה מתוכננת להיות בהרדמה מקומית ללא כל צורך באשפוז.
"יש לנו צוות של חוקרים מהשורה הראשונה, וועדה מדעית מייעצת עם שני חתני פרס נובל שעוזרים לנו בקידום המחקר והפיתוח. לאחרונה הפכנו להיות חברה גלובלית עם שיתופי פעולה חובקי עולם, כולל ארה"ב, סין, בריטניה, גרמניה, שווייץ, איטליה, והיד עוד נטויה".
באיזה שלב נמצא כרגע הסטארט־אפ?
"כרגע אנחנו בשלב הטרום קליני, כלומר לקראת ניסויים בבני אדם. לאחרונה פתחנו חברת בת באנגליה והיא תהיה אחראית על ניהול ניסויים קליניים אשר יתבצעו שם. אנחנו מעריכים שנתחיל את הניסויים בבני אדם בשנה הבאה והמוצר הראשון ייצא לשוק עד 2025.
"החברה גייסה עד היום כ־8 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים אשר מאמינים בחברה. בנוסף לכסף ממשקיעים זכינו במספר מענקים גדולים מאוד, בין היתר מענק של שיתוף פעולה בין ישראל לאיטליה, ולאחרונה זכינו בשני המענקים היוקרתיים ביותר של האיחוד האירופי HORIZON 2020. רק קומץ חברות ישראליות הצליחו לזכות באותם שני מענקים".
מה יקרה השנה, אם הקורונה לא תפריע?
"אנחנו בהכנות הרגולטוריות לקראת ניסוי קליני בשנה הקרובה, במטרה לקיים ניסוי ראשון בבני אדם לקראת סוף שנת 2021. לשם כך, נוסף על ההתרחבות הקבועה שלנו כאן בארץ לצורך ייצור המוצר שלנו (ונקפיד שהייצור תמיד יישאר בארץ), אנחנו נתרחב גם בחו"ל ונגייס צוות אשר יהיה אמון על הניסוי הקליני".
מה החזון שלכם?
"ההערכה היא שלאחר סיום מגפת הקורונה תהיה עלייה תלולה במספר חולי הסוכרת. התקווה שלנו היא שבתוך חמש שנים נצא לשוק עם בשורה של פתרון שלם למחלה בעזרת המוצר שלנו. עם זאת, נמשיך לשפר את המוצר ולפתח דורות מתקדמים יותר שלו".
לעדכונים נוספים - חדשות ירושלים
