שבי שרפלר, ממנהלי 'עזורה': "גרוע הרבה יותר מתקופת הפיגועים"

"הימים עוברים עלינו בשיעמום מאוד גדול וחוסר מעש. לא עובדים באמת וגם ה-take away לא צולח כי האמת היא שפשוט כמעט שלא מגיעים אנשים. אנחנו מדברים על 90 אחוז פחות מביום רגיל. אנחנו בעיקרון פותחים עד השעה שש בערב, אבל בגלל המצב מקצרים את שעות הפעילות שלנו.
שבי שרפלר מ'עזורה'. "הוצאנו 40 עובדים לחלת"שבי שרפלר מ'עזורה'. "הוצאנו 40 עובדים לחלת"
שבי שרפלר מ'עזורה'. "הוצאנו 40 עובדים לחלת"
(צילום: יואב דודקביץ')
"השפעת הקורונה על העסקים גרועה יותר מאשר בתקופת הפיגועים. זה יותר גרוע לאין שעור. גם בתקופות של הפיגועים לא היה דבר כזה. אולי אבא שלי, שכבר עבר הכל, יגיד שזה דומה למה שהיה ב־67, אבל חוץ מזה - מעולם לא היה שיתוק כזה של העסקים.
"אנחנו באים למסעדה כדי למנוע מצב שבו השגרה הופרה לגמרי ומנסים לייצר לעצמנו תעסוקה. הוצאנו 40 עובדים לחל"ת כי פשוט אין ברירה. זה מתסכל כי אנחנו לא יודעים מתי ואיך זה ייגמר.
"נכון שכולנו באותה סירה, אבל זה באמת סוג של הזיה שלא התכוננו אליה. אנחנו דואגים לנו ולעובדים שלנו, ואני חושב שהממשלה חייבת לתת את הדעת מהר כדי שעסקים פה לא יתרסקו וכדי שאלפי אנשים לא ייכנסו למעגל האבטלה וייסמכו על הביטוח הלאומי.
"אני מציע כבר עכשיו לנקוט מהלכים שייטיבו עם העסקים הקטנים, ובהם הורדת מיסים, השתתפות בתשלומי חשמל וארנונה וכן, מתן הקלות בהלוואות. צריך לחשוב על פתרונות יצירתיים כי העסקים מחזיקים את המשק ואם ישלחו אותם לקיבינימט אז המצב יהיה חמור. נצטרך הקלות מאוד משמעותיות כדי להמשיך הלאה".

לירן קרן, בעלי רחמו: "מפעל החיים נסגר בשבריר שנייה"

״התחושה האישית לא נעימה בכלל. ברמה המנטלית ההתמודדות מאוד קשה, כשפתאום, בשבריר שנייה, דלתות מפעל החיים של משפחתי נסגרות לראשונה מזה 66 שנה ופתאום אני צריכה לשלוח את העובדים שלי הביתה בלי לדעת להסביר בדיוק למה ואיך.
"מעבר לזה יש פחד עצום מאי הוודאות והשאלה מתי סרט האימה הזה יסתיים ומה יהיה בסופו. מבחינה כלכלית 'הפי אנד' בטוח לא יהיה וייקח המון זמן עד שנוכל לעלות בחזרה ולהמשיך במסלול הנכון. אבל אין כל כך ברירה - אז קמים בבוקר ומנסים לשרוד. ממשיכים לעבוד לפי ההנחיות המאוד ברורות ומגבילות ובמתכונת לא מוכרת לנו של טייק אוויי, משלוחים והזמנות אוכל. אנשים באים, אוספים והולכים או מזמינים הביתה. הכל כדי להחזיק את הראש מעל המים.
קרן מ'רחמו'. "הפי אנד לא יהיה כאן"קרן מ'רחמו'. "הפי אנד לא יהיה כאן"
קרן מ'רחמו'. "הפי אנד לא יהיה כאן"
(צילום: יואב דודקביץ')
"תוך כדי אנחנו מקשיבים לחדשות בהיסטריה, חוששים מפעולות נוספות מצד קברניטי הממשלה שדינם, עבורנו בעלי העסקים, הוא גזר דין מוות".

מאיר מיכה, הבעלים של 'פינתי': "קשה להגיד לעובד ותיק: זהו,אין עבודה"

"אנחנו מתרכזים במשלוחים והתחלנו לעשות רק take away בגלל ההוראות האוסרות התקהלויות. גם אצלנו מורגשת האטה, ונאלצתי בימים האחרונים לצמצם את כוח האדם במסעדה מ־9 עובדים ל־5. זה קשה כי אתה לא יכול להגיד לעובד שלך שעובד אצלך 30 שנה 'זהו, אין עבודה'. מהבחינה הזאת ההנחיות של הממשלה בכל הקשור לענייני תעסוקה מאפשרות לנו לעבור את המשבר הזה בצורה קצת יותר סבירה. העובדים שלי מקבלים את זה בהבנה.
מיכה מ'פינתי'. "אתם יודעים מה זה להחזיק עסק בלי למכור?"מיכה מ'פינתי'. "אתם יודעים מה זה להחזיק עסק בלי למכור?"
מיכה מ'פינתי'. "אתם יודעים מה זה להחזיק עסק בלי למכור?"
(צילום: יואב דודקביץ')
"אנחנו עם שיודע לעבור דברים קשים. אלפיים שנה שרדנו מלחמות ומשברים. האווירה מעציבה, אבל אני לא מודאג מהמצב האישי שלי, אלא בעיקר ממה שקורה סביבי. תראו - כמעט כל החנויות סגורות ברחוב קינג ג'ורג, לאנשים אין את יצר הקנייה. החשש הכי גדול שלי זה שאחרים יקרסו. כי אם זה יקרה כפי שהיה בתקופת הפיגועים אז כולם יושפעו. ברגע ירושלים מפסיקה להיות תוססת וחנויות נסגרות אז יש בעיה קשה.
"נכון שעכשיו הרשויות החליטו לעזור בארנונה, אבל צריך לעשות יותר כדי שעסקים יצליחו לשרוד, למשל המדינה יכולה להחליט שהיא נותנת פטור מארנונה עד סוף חודש מאי. קחי עצמאים שלא שמו כסף בצד, הם מתרסקים. אתם יודעים מה זה להחזיק עסק בלי למכור?
"גם בהיבט של התפריט יש קצת שינויים: מאז המשבר אנחנו מתעסקים באוכל הבסיסי: אורז, שעועית, קובה, שניצל, קציצות, והפסקנו את הדברים הגרנדיוזיים כמו סיגרים וממולאים".

אליהו אהרון, מנהל 'מאפייית חבה': "אני מתאפק לא לבכות"

"אני מדבר איתכם ומתאפק שלא לבכות. אי אפשר להאמין שזה אמיתי. העבודה ירדה ב־50%, אנחנו מייצרים פחות, וזה דבר שאנחנו לא מכירים. תמיד שוקק פה ועכשיו בקושי. אני עובד כאן 31 שנים ובחיים לא יצא לי לשבת דקה על הכיסא, כי תמיד יש לחץ של עבודה, ובימים האלה אני מוצא את עצמי מחפש מה לעשות.
אליהו אהרון, מנהל 'מאפייית חבה'אליהו אהרון, מנהל 'מאפייית חבה'
אליהו אהרון, מנהל 'מאפייית חבה'
(צילום: יואב דודקביץ')
"אין אנשים ברחובות וזה עושה לי עצוב בלב. עובדי השוק הם אנשים שרגילים לעבוד קשה מהבוקר מוקדם ועד הערב. אנחנו אנשי עבודה, אוהבים את הקליינטים שלנו ומתייחסים אליהם בחמימות, ועכשיו, עם כל ההנחיות החדשות, פתאום אסור ללחוץ יד, אי אפשר להתקרב אחד לשני. זה מצב שאנחנו לא מכירים.
"בגלל המצב אנחנו מנסים להוריד מחירים במאפייה. אנחנו רואים מה קורה. אין סיבה שסוחרים ינצלו את המצב הזה ויעלו מחירים. הרי ממילא אנשים בקושי נכנסים, אז עד שהקליינט יוצא מהבית, מתאמץ ומגיע לשוק - אנחנו רוצים לתת לו את התנאים הכי טובים גם מבחינת מחירים, ואנחנו משתדלים לעשות מבצעים. אני דווקא חשבתי שכמו שאנשים מסתערים על הסופרמרקטים הם יבואו יותר לקנות, אבל כנראה אנשים בחרדות.
"בשלב הזה אנחנו לא חושבים על פיטורי עובדים. גם ככה אנחנו מצומצמים. אי אפשר לפטר כי אם אני אפטר אז לא יהיה פיתות ולא יהיו עוגיות וזה עוד הפסדים. אני חושב שיהיה אפשר לשרוד ככה אולי שבועיים-שלושה או חודש, אבל אם המצב הזה יימשך אנשים לא ימותו מהקורונה - הם ימותו מהתרסקות כלכלית, ויש פה סכנה אמיתית. אנחנו אנשים דתיים ומאמינים והכל מאת השם".

יחי זקן, הבעלים של ה'בלייז בר': "חודש אחד כזה והעסק שלי גמור"

"למרות ההוראות פתחתי את המקום, וכל עוד לא יבטיחו לי פיצוי כלשהו אני אמשיך לעבוד. אני לא רואה שום ברירה אחרת כי אם זה נמשך עוד חודש שלם אחד הסיפור נגמר, העסק נסגר.
"לא היה דבר כזה. גם במלחמות לא סגרו אותנו אף פעם. הממשלה עדיין לא עושה מה שהיא צריכה לעשות. בואו תבדקו כמה רווח נקי עשיתי בחודשים המקבילים בשנה שעברה ותיתנו לי 70% מהכסף, כמו שכירים. מדברים על דחיית הארנונה ולא על ביטול. דיברו על הקלות במע"מ, אבל כמה זה 17% מאפס? ממילא אין מע"מ לעסק שלא מרוויח כלום, זו גניבת דעת. אני פותח את הבר עם האורות כבויים כי בעוד שנייה אנחנו במצב של חדלות פרעון.
"הלקוחות הקבועים באים. בישראל מניין ההרוגים מהקורונה עומד על אפס. אני כבר לא יודע מה יותר גרוע - למות מהקורונה או מקריסה כלכלית. שמים אותנו במצב של אין ברירה. אתמול עשיתי חצי מחיר על המשקאות בבר עד 21:00. לגבי העובדים שלי - לא אכפת להם לעבוד אפילו בחינם אבל אני לא מוכן לסכן אותם.
"בצ'אט של בעלי הברים בירושלים 99 אחוזים אמרו שהם סוגרים בגלל הפחד מהקנס והתחושה שאנחנו שקופים".

איציק קדוש בעלי 'קפה קדוש': לעשות חשיבה מחדש

״לצערנו משבר הקורונה פוגע בכולם. צריך לדעת להתמודד עם המצב בצורה הכי שקולה ונבונה שניתן. אנחנו מנסים לחסוך בהוצאות הקבועות שיש לנו בעסק על ידי עזרה מהעירייה ולירות לכל כיוון בבקשה לביטול הארנונה, לדאוג שגם עצמאיים יוכלו לחתום לאבטלה.
איציק קדוש מ'קפה קדוש'. "מבטלים הוצאות לא רלוונטיות"איציק קדוש מ'קפה קדוש'. "מבטלים הוצאות לא רלוונטיות"
איציק קדוש מ'קפה קדוש'. "מבטלים הוצאות לא רלוונטיות"
(צילום: יואב דודקביץ')
"בימים אלו אנו מבטלים כל הוצאה שהיא לא רלוונטית לעסק סגור כמו תשלום למוזיקה, מארחת ועוד.
"אנו משאירים רק תשלומים שעדיין צריכים ובמקביל אנו מנצלים את הזמן לריסטרט לעסק: לנקות, לשפץ לבד, לסדר ניירת, להיערך לפתיחה מחודשת, לכתוב תפריט חדש וכמובן - להיות יותר עם המשפחה.
"גם ממצב ביש ורע עבורי זו דרך חיים לנסות לראות את הדברים הטובים שבו ובעזרת השם לצאת בריאים ושלמים מהתקופה הזאת. ובהצלחה לכל העסקים הקטנים, המסעדות והברים".