תלפיות
מאיה שם טוב פז
זיקה מיוחדת לי כילידת תלפיות לשכונה הדרום מזרחית הוותיקה בעיר שתכנונה החל 1911 והתעכב עד 1921 שנבנו ארבעת בתיי הקרקע הראשונים בשכונה שתוכננה להיות העיר המודרנית הראשונה בירושלים בה תוכנן חזון נדיר לתקופה דאז, לבנות 800 יחידות דיור, פארקים וקהילה שנחשבת כפרבר מנותק המנוהל ע"י ועד שכונתי ופטור ממסים עד שנת 67' כולל רחוב עין גדי ושלום יהודה.
בשנת 48' הוקמה מעברת תלפיות לקליטת גל העולים החדשים שהגיעו ממדינות שונות אחרי מלחה"ע ה 2. לצידה של השכונה התפתח איזור תעשייה ומסחר הגדול והמבוקש בעיר.
בשנת 67' הבתים הכפריים עברו מהפך ונהרסו לטובת בניינים שתוכננו במהירות לקלוט כמה שיותר תושבים ואף קיבלו היתר מיוחד לציפוי בטיח ולא באבן ירושלמית בשל המצוקה והביקוש המהיר לדיור שלימים הובן כטעות שכיערה את לב העיר.
מיד לאחר 67' התרחבה השכונה עמוק יותר לארנונה הוותיקה לגבולות קיבוץ רמת רחל ולתלפיות מזרח שמכונה היום ארמון הנציב. היום על דרך חברון ודרך בית לחם נבנו ונבנים בתים, מגדלים, מסחר.
תלפיות ותלפיות מזרח נכנסו לתוכנית התחדשות עירונית של העירייה כדיי לתת מענה מדויק ונגיש יותר לתושבים ולביקוש הקיים בעיר. מיקומה של תלפיות והטיילת המחברת בין אלנבי, ארנונה הצעירה שקרקעותיה הופקעו בשנות ה 90' והמחירים בה נסקו.
וארמון הנציב לנופה המרהיב של ירושלים המאחדת את שלושת הדתות והראות המלאה לים המלח מרחובות ים המלח, כפר עציון, אבשלום חביב, העסקן, עולי הגרדום לא יסולא בפז ומרים את מחירן של הדירות בקורלציה משותפת למול יופייה של העיר ומיקומה בעיר,
מבחינה נדל"נית נותרה תלפיות כיעד אטרקטיבי ביותר במסחר, מלונאות ומגורים, שגרירויות, גופי ענק (כקרן לידידות) למשקיעים ויזמים במחירים אטרקטיביים עדיין.
תלפיות ותלפיות מזרח מאותגרת כשכונה ותיקה אל מול איזורים חדשים ומודרניים בעיר, ע"י פריבילגיית מיקום, נוף, אטרקציות ובעיקר חינוך משובח בשכונות אלו. מבחינתי האיזור הוא תלפיות רבתי, שכונת הדגל האישית שלי.
שכונת ארנונה: לפני ואחרי
רווית קרודו, סוכנות התיווך -רווית נכסים
השכונה נוסדה בשנת 1931 כשכונת עובדים/פועלים. שני הרחובות שלה היו לייב יפה וכפר עציון שבהם קמו 13 בתי דו משפחתיים, סך הכל 26 דירות בגודל של 48 מ"ר עם מרפסת שנסגרה לאחר מכן על מנת להרחיב את הדירה.
השכונה התרחבה לאחר כשנתיים עם הקמתה של שכונה סמוכה וצמודה לה "בניין ומלאכה". שכונת ארנונה באתם שנים הייתה פרבר דרומי מבודד שסביבו השכונות הערביות בקעה וטלביה.
מלחמת העצמאות הפכה את השכונה לקו החזית, כאשר קיבוץ רמת רחל הסמוך הותקף מספר פעמים בשנת 1948 עד הסכמי שביתת נשק 1949. מאז אבטח סיור של אנשי פלוגת הקו העירוני את השכונה, רק גדר תיל הפרידה בין הצדדים עד מלחמת ששת הימים ושחרור העיר בשנת 1967.
השכונה בתחילתה לא היוותה מוקד משיכה לתושבים, בלשון המעטה, מיקומה בחזית והתקפות על האזור השאיר את השכונה מבודדת ולא מפותחת. "שכונות דרום ירושלים: תלפיות, ארנונה, מקור חיים, רמת רחל הותקפו ללא הפוגה בסוף השבוע שעבר. בשנות ה 80 וה 90 נהרסו רוב הבתים המקורים בשכונה לטובת בתי דירות, דו משפחתיים ומספר וילות. בנוסף נבנו בנייני 'רכבת' על המגרשים הפנויים בדרך חברון.
שחרור העיר והפיתוח הנרחב בשנות ה 90 הביא את השכונה לאזור מבוקש ועליית המחירים טיפסה בהתאם. לאחר ההפשרה של קרקעות קיבוץ רמת רחל משנת 2000, החלה בניה רחבה של מגדלי מגורים. השכונה מנתה עד העשור הקודם כ 750 יחידות דיור וכ 2,700 תושבים. החל משנת 2012 החל פיתוח והבניה של שטח הגובל עם דרך חברון בדרום מערב השכונה ונוספו לשכונה 900 יחידות דיור, כך שמספר התושבים בשכונה הוכפל לכ 6,000 תושבים. בשנת 2018 החל מעבר השגרירות האמריקאית לקונסוליה שכבר פעלה בשכונה, דבר שהביא לעליה נוספת של מחירי השכירות בשכונה בעקבות ביקוש גבוה מתושבי חוץ. אזור שנמצא בפיתוח מתקדם בימים אלו הוא מורדות ארנונה עם 1,850 יחידות דיור ממזרח לשכונה. הפרויקט יכלול הקמת שני בתי מלון.
בתחילת השנה הופקדה תוכנית להרחבת השכונה מדרום מזרח פרוייקט שכולל 450 יחידות דיור. הבניה בשכונה היא מודרנית, ישנם קוטג'ים ובניה נמוכה לרוב עד 4 קומות. עתודות הקרקע של השכונה נוצלו עד תום, מה שגורם לחוסר היצע של קרקעות מלבד פיתוח הפרוייקטים העכשווים. למעשה היום מפריד רק הגשר מעל רחוב אשר ווינר בין השכונה לקיבוץ רמת רחל.
רמת ההכנסה של תושבי השכונה היא מהגבוהות בעיר בהתאם לאוכלוסית השכונה בני המעמד בנוני-גבוה, בעלי עסקים, עורכי דין ורופאים רבים. על פי כמות בתי הכנסת בשכונה בהחלט ניתן לומר שרוב תושבי השכונה הם דתיים או מסורתיים.
שכונת מלחה
ליאת טויטו [מזרחי] מנהלת משרד נדלן in – סניף גבעת משואה ירושלים
שכונת מלחה הוקמה על יסודות הכפר הערבי "אל מאלחה" שתושביו נמלטו במהלך מלחמת העצמאות . שטח הכפר ואדמותיו סופחו לירושלים המערבית. השם העברי שניתן לשכונה עם צירופה לשטח המוניציפאלי של ירושלים הוא מנחת על שם העיר המקראית "מנחת" ששכנה באזור.
בשנות ה-50 יושבי השכונה היו בעיקר עולים מכורדיסטאן ומצפון אפריקה והיא נחשבה לשכונה חלשה . מעמדה השתנה בראשית שנות ה-70 .אנשי תרבות גילו עניין בשכונה בשל אופייה הציורי והכפרי . בשנות ה-90 החל פיתוח מאסיבי. לצד השכונה הישנה נבנתה " מלחה החדשה" שכוללת בתי קרקע ומדורגים על הרכס. כמו כן הוקמו אצטדיון טדי, היכל הכדורסל, גן הטכנולוגי וקניון מלחה .
בשנת 2005 עם חידוש קו הרכבת ההיסטורי ת"א ירושלים נבנתה תחנת הרכבת מלחה. מבני ציבור- יחסית יש מעט בשכונה לשימוש התושבים . כל השירותים מרוכזים בקניון ותושבי השכונה משתמשים בשירותים מהשכונות הסובבות הקרובות מאוד. [ קרית יובל /מנחם ורמת שרת]
מלחה משתרעת על שטח של כ- 590דונם כאשר 370 מטר היא מלחה החדשה והיתר 200 כ- דונם מלחה הישנה. במלחה החדשה הבנייה בשכונה מאופיינת בצמודי קרקע , קוטגים ובנייה רבויה.
1.צמודי הקרקע - ברובם על מגרשים של 300-350 מטר בנוי כ- 190 על כל מגרש
2.קוטגים ובנייה רבויה: נעשתה על המדרונות המערביים והמזרחים בבניינים בעלי 4-5 קומות חלקם עם מעליות .בעיקר נבנו 4-5 חדרים ומעט מאוד 3 חדרים . רוב הדירות נהנות מנוף פנורמי מדהים .
אוכלוסיה- מאופיינת כשכונה מעורבת ברמה סוציו אקונומית בינונית עד גבוהה ברובה הגדול חילונית .
שמות הרחובות
שמות הסימטאות במלחה הישנה נקראות על שם ספינות המעפילים: קדושי סטרומה, יציאת אירופה. שמות הרחובות במלחה החדשה נקראים על בעלי חיים בשל הקרבה לגן החיות התנכ"י הסמוך: האייל, הכפיר , הדישון, הדב, היען.
לאחר שמוצו עתודות הקרקע לבינוי בשכונה בשנת 2011 אישרה להפקדה הועדה המחוזית לתכנון ולבנייה בעיריית ירושלים תב"ע לבניה של כ- 400 יחידות דיור על המורדות הדרומיים של השכונה. ביולי 2019 אישרה הוועדה תוכנית להקמת 2240 יחידות דיור ב 14 בניינים. 80% מדירות שווקו במסגרת תוכנית למשתכן. מדד המחירים פר מטר משנת 2005 ועד2020 כמעט והכפיל את עצמו. 3/2005 מחיר למטר 13100 למטר. 12/2020 מחיר למטר למטר 24,500.
מיקום השכונה כמרכזית בירושלים וקרובה לצירי התחבורה המוביליים מהעיר ואליה, ציר בגין, ומהקרבה לבתי החולים ולמרכז העיר יוצרים ביקוש גדול ביותר למגורים מצד אוכלוסיות רבות ומגוונות . הודות לכך מלחה לאורך כל השנים שומרת על מחיר גבוה. כמי שנולדה בשכונה מלחה הישנה לאורך כל חיי הייתי עדה לשינויים ולתמורות שחלו בה, בניית הכבישים והתשתיות שהושקעו בה.