בית החולים שערי צדק ההיסטורי
מה הובטח? לפני כשנה פורסם ב-mynet כי המבנה ההיסטורי של בית החולים שערי צדק ברחוב יפו סובל מוונדליזם ולמרות שהוא מונומנט ומבנה לשימור מחמיר, הוא נותר פרוץ וחלקים רבים מפנים הבניין הושחתו, ביניהם מה שהיה במקור בית הכנסת של בית החולים. הבניין נטוש מזה כארבע שנים לאחר שרשות השידור, שהנהלתה ישבה במשרד, נסגרה ופורקה ואף רשות עירונית או ארצית לא טיפלה ושמרה על המבנה המיוחד.
ומה נשתנה? לאחרונה, לאחר שיפוץ שעבר הבניין, הועברו לקומה הראשונה של הבניין משרדי עמותת 'רוח חדשה' הפועלת בקרב הסטודנטים וקהל הצעירים בעיר. המעבר התאפשר לאחר שחברת הנדל"ן קנדה-ישראל זכתה במכרז לבניית כל המתחם של שערי צדק הישן שכולל גם מגדלי משרדים, 244 יחידות מגורים ושטחי מסחר. בניין שערי צדק עצמו מיועד להפוך בעתיד למלון בוטיק וחל איסור להוסיף עליו כל תוספת בנייה.
שטח המתחם עומד על כ־17 דונם, וכיום עובדים על התוכניות המפורטות שלו. ההסכם מול 'רוח חדשה' הוא לשנה וחצי ועוד אופציה להארכה לשנה וחצי נוספות, בכפוף לקידום התוכניות ומועד תחילת העבודות לאחר הוצאת היתרי הבנייה. בינתיים, משרדי 'רוח חדשה' פרוסים במקביל גם בבית אליאנס ליד השוק, אך העמותה עתידה להתפנות משם עד סוף אוגוסט לקראת תחילת הבנייה במתחם כולו.
מוזיאון הסובלנות
מה הובטח? מוזיאון הסובלנות שאמור לפעול במרכז העיר במורד רחוב הלל מול 'כיכר החתולות' ועל גבול גן העצמאות ידע הרבה תהפוכות מאז החלה בנייתו אי אז לפני 18 שנים.
מודל התוכנית המקורית השתנה וכן הוחלף גם האדריכל הראשי של הפרוייקט. אין ספור עיכובים ושינוייים. מי זוכר שמושל קליפורניה בזמנו, ארנולד שוורצנגר, הגיע במיוחד לרגל קביעת אבן הפינה ותחילת העבודות במקום?
ומה נשתנה? סוף כל סוף הסתיימו לאחרונה עבודות הבנייה של המתחם, הגדרות הורדו והמנוף כבר פורק. כמו כן הושלמו עבודות הפיתוח הסביבתיות במימון המוזיאון כשהביצוע היה באחריות חברת 'עדן' העירונית לפיתוח מרכז העיר.
עכשיו בוחנים אפשרות לחנוך את האמפיתאטרון החיצוני של המקום כבר באירועי יום העצמאות הקרוב. בכל אופן המוזיאון עצמו צפוי להפתח רק לקראת סוף השנה, וזאת לאחר שיושלמו כל העבודות ועיצובו הפנימי של המוזיאון.
בינתיים החניון בבעלות המוזיאון שנמצא מולו, עובר מתיחת פנים ושיפוץ מקיפים, לשימור החזות, הנגשה מלאה וגם הגדלת מספר מקומות החניה. השיפוץ נערך תוך השארת החניון פתוח.
הנצחת גדולי האומה
מה הובטח? לכל רחוב יש שם אבל הליך בחירת ואישור האישיים להנצחה ברחבי העיר הינו הליך מורכב וארוך. מסתבר שלא פעם ההנצחה נתקעת בדרך, ואפילו ששם האישיות כבר אושר ואף נבחר עבורה מיקום - בסוף היא לא מיושמת בשטח. כך קרה למשל במקרה של האמן יוסי בנאי ז"ל, שכבר לפני מספר שנים אושרה בעירייה הנצחתו. נקבע כי בנאי יונצח בשוק, שם גדל כילד ויזכה לכיכר על שמו (כיון ששם רחוב יכול ליצור בלבול וכפילות עם רחוב הבנאי בבית הכרם), אך משום מה בפועל ההליך נעצר וטרם הושלם.
גם לגבי מרן הרב עובדיה יוסף ז"ל ישנה סאגה לא קצרה וטרם הוחלט כיצד להנציחו בעיר. תחילה הוצע לקרוא את צומת בר אילן על שמו ובהמשך קידם ראש העיר יוזמה להסבת שמה של שכונת הר נוף לשמו של יוסף, אך לנוכח התנגדות חלק לא מבוטל מתושבי השכונה הנושא ירד מהפרק.
במקרה של ראש הממשלה יצחק שמיר כבר נתקבלה החלטה לקרוא לכביש מנהרת הארזים בכניסה לעיר על שמו כבר בשנת 2013, אך בשטח לא היו שלטי הכוונה עם שמו של ראש הממשלה המנוח, וכן הדבר לא עודכן למשל במפות של ווייז וגוגל.
ומה נשתנה? בעקבות כתבה שפרסמנו ב'בונוס' לפני כשמונה חודשים בו אוזכרו המקרים הללו פנה חבר המועצה ונכדו של הרב עובדיה יוסף, יהונתן יוסף, לראש העירייה משה ליאון בנושא.
בעקבות כך הוצבו שלטים חדשים בכניסות למנהרת הארזים בו מצויין כי שם הכביש הוא דרך יצחק שמיר וכן השם עודכן גם במפות הדרכים באפליקציות השונות. בנוגע למקרים הנוספים, התעורר בחודשים האחרונים מגבלה בהשלמת הליכי הנצחת האישיים כיוון שמדובר בתקופת בחירות ו־וועדת השמות המקצועית לא התכנסה כלל בחודשיים האחרונים. בוודאי שישנה רגישות בתקופת בחירות לקדם אישור הנצחת אישים כגון הרב עובדיה יוסף המזוהה עם תנועת ש"ס, אך כעת כשהבחירות מאחורינו, אולי סוף־סוף ההליכים יקודמו וגם היוזמה שפורסמה לראשונה במיינט ו'ידיעות ירושלים' על הנצחת שמו של מלך מרוקו בעיר תמומש בהקדם.
מכיכר ספרא נמסר: "בנוגע לשילוט בדרך יצחק שמיר, לאחרונה הוצב שלט בכביש. בכל הנוגע להנצחתו של יוסי בנאי בשוק, הנושא נמצא בימים אלה בבדיקה ויבוצע בתיאום עם המשפחה. בנוגע להנצחת הרב עובדיה יוסף, עיריית ירושלים הנציחה את דמותו בצומת מרכזית בעיר, הנקראת צומת מרן. בנוסף, בעצה אחת עם בני משפחתו, השיקה העירייה פרס תורני מיוחד לזכרו, העוסק בדברי תורתו כמו גם תוכניות חינוכיות מיוחדות העוסקות במורשתו".
מחנה שנלר
מה התוכנית? עד לא מזמן מתחם המבנים ההיסטורים בשנלר שבשכונת רוממה עמד שנים בהזנחה. שנות דור המבנים שימשו חלק מבסיס צבאי שנושא השימור לא היה בראש סדר העדיפויות שם, בלשון המעטה. לאחר סגירת המשרדים הצה"ליים ששכנו בו, קודמה במקום תוכנית לבניית מתחם מגורים חדש.
כחלק מהתב"ע החדשה והסבת ייעוד הקרקע ניתנה תוכנית מקפת לשימור מספר מבנים בכל המתחם, כשהכוונה היתה להפוך את מבני השימור המוזנחים והנטושים למבני ציבור, ובמבנה המרכזי ביניהם יוקם מוזיאון למורשת קהילות ישראל.
ומה נשתנה? לאחר הקמת חלקים גדולים במתחם שכונת המגורים החדשה בשנה החולפת, החלו סוף סוף בעבודת השימור והשיפוץ המקיפה של חזית הבניין המרכזי לשימור הלא הוא בית היתומים הסורי.
חזית המבנה נוקתה בהתזת מים, ולאחר מכן חודש חומר המילוי בין האבנים המקוריות של המבנה באופן ידני בעבודה סיזיפית.
מעבר לכך נערכה בדיקה הנדסית מקיפה ובעקבותיה נוספו שיפורים בטיחותיים לחיזוק המבנה. פיגומים ישנים וחלודים הוסרו ובמקומם הוכנסו חיזוקי מתכת חדשים, והיציבות שלו השתפרה באופן ניכר.
היקף העבודות עמד על כשישה מיליוני שקלים, אך מדובר רק בשלב הראשון של העבודות. חלקו הפנימי של המבנה חייב לעבור עוד הליך ארוך ויקר של שיפוץ והסבה למוזיאון, ועבורו נדרש תקציב נוסף בסדר גודל של כ־100 מיליון שקל אותו מגייסת עמותת 'קהילות ישראל', המופקדת על המקום.
מנהל מחוז ירושלים במועצה לשימור אתרים, איציק שוויקי, נשמע מרוצה ממה שנעשה במתחם ההיסטורתי: "העבודות שנערכו במהלך השנה החולפת במתחם שנלר הם לעילא ולעילא. זהו צעד בכיוון הנכון, אך הדרך לשימור המבנה והמתחם כולו עוד ארוכה ואנחנו רק בתחילת המסע".
