כבר שבועות ארוכים שחניה ברחוב שחל בשכונת גבעת מרדכי הפכה לשדה קרב. בצדדים הלוחמים יש מצד אחד את השכנים המתגוררים ברחוב ומצד שני את דיירי בניין מספר 61.
האחרונים הכריזו כי החניות, שעד לא מכבר הוגדרו כציבוריות, שייכות להם וכי רק לדיירים מותר לחנות בהן. כדי לתמוך בטענתם הם מנופפים בחוות דעת משפטית רשמית לטענתם, הכתובה על דף עם לוגו של עיריית ירושלים שעליו חתום לא אחר מאשר עו"ד חיים נרגסי, המשנה ליועץ המשפטי של עיריית ירושלים וראש התביעה העירונית. אלא שלטענת השכנים מדובר בהחלטה שרירותית ולא צודקת המתעלמת מהחלטה שנתן ב-2013 השופט המחוזי גלעד הס, שכיהן אז בתפקיד יו"ר ועדת ערר ירושלים, לפיה שחניות אלה הם קרקע ציבורית, ושנוסח הטאבו מאפשר לציבור הרחב זיקת הנאה כללית, לרבות חניית כלי רכב.
בתלונה שהגישו לעירייה הדיירים שחשו נפגעים עולה כי בעקבות פנייה של בכירה באחת מהרשויות המקומיות בצפון הארץ לתובע העירוני, עו"ד נרגסי, ב-2 באפריל 2024 כתב היועץ המשפטי חוות דעת שאותה שלח ליו"ר ועד הבית ברחוב שחל 61 בגבעת מרדכי בנוגע להצבת שלט שיהפוך את החניה, שהיא שטח ציבורי לחנייה פרטית של דיירי הבניין. "השימוש המותר בשטח הינו לחניה ולמעבר חופשי להולכי רגל. מן החומר שהוצג עולה כי בנסח הטאבו אף צוין זיקות ההנאה לשטח האמור. נוכח כל האמור, אין כל מניעה כי יוצבו במקום האמור שלטים המעידים כי השטח הינו משמש חניה פרטית, עם זאת כמובן שיש לשמור על זכות המעבר הרגלית כאמור בנסח הטאבו".
המתלוננים ציינו כי אופן הצגת הדברים נותן את הרושם כאילו מדובר בחוות דעת משפטית רשמית של העירייה, "על נייר פירמה של עיריית ירושלים, והתובע העירוני בעירייה חתום עליו בתואר שלו – המשנה ליועץ המשפטי לעירייה וראש התביעה העירונית".
זהירות: רכב זר ייגרר
על סמך מכתבו של המשנה מיהרו בעלי הדירות בבניין לתלות באזור החניה שלטים בנוסח הבא: "חניה פרטית של דיירי רחוב שחל 61 רשומות בטאבו. רכב זר ייגרר על חשבון בעל הרכב".
מרגע זה הפכו החניות המדוברות למוקד סכסוך סוער ורווי יצרים. לדברי השכנים במספר מקרים הזעיקו בעלי דירות בבניין המדובר משטרה שתורה לנהגים להזיז רכבים שחנו בחניה. "מכיוון שלשוטרים אין כלים לבחון האם השלטים חוקיים או לא, היו מקרים שבהם שוטרים הורו לבעלי רכבים לפנות את החניות".
בשלב מסוים נמאס לשוטרי תחנת מוריה שמצאו עצמם מוזעקים פעם אחר פעם לטפל בסכסוך שלא ברור בו מי צודק והם הודיעו לכל הצדדים שאין בסמכותם לקבל הכרעה ולכן הפצירו בדיירים לפנות למפקח על הבתים המשותפים. לדברי הדיירים, באזור יש מצוקת חניה קשה מאוד, כך שבעלי רכבים רבים נאלצים להחנות רחוק מאוד מבתיהם וללכת ברגל, וזאת מכיוון שהחניה הסמוכה שוייכה לדיירי הבניין הספציפי.
"יום אחד הגענו למגרש החנייה ופתאום ראינו שלט אחד גדול על הבניין ועוד שמונה תשעה שלטים המסמנים כי מדובר בחנייה פרטית של אותם דיירי הבניין" משחזר דייר ברחוב, "הגיע פקח ואמר 'הם הציבו את השלטים במקום פרטי שלהם אני לא יכול לעשות שום דבר. בהתחלה התעלמנו והמשכנו להחנות אבל אז זה נהיה ממש מלחמה, צעקו על דיירים שחנו, מגבים נעלמו מהרכבים, היו גם איומים שהרכבים שלנו ייפגעו ככה שהרבה העדיפו להיות חכמים ולא צודקים והזיזו את הרכבים.
"אנחנו חסרי אונים מול המערכת", מוסיף הדייר, "יש כוונה לקחת עורך דין ולהגיע לבית המשפט".
דייר אחר סיפר "אנשים פחדו להחנות שם למרות שיש מצוקת חניה קשה במקום. אני חניתי שם ופניתי לאחד השכנים שמתגורר באותו בניין והוא אמר שהוא יקרא למשטרה ושיגררו לי את הרכב וישברו לי אותו. אז פשוט הפסקתי להחנות שם. השערורייה הגדולה שהדיירים של אותו בניין חנו בכל מקום שהם רוצים ברחוב".
"שבית המשפט יחליט"
בעקבות הצבת השלטים והמתיחות סביבם התאגדו שמונה ועדי בתים ובחודש אפריל שגרו מכתב חריף לעירייה בו הם מתקוממים על ההחלטה ודורשים לבטלה, "בניגוד לעמדתנו המכתב מהווה חריגה מסמכות. למיטב ידיעתו החוק אינו מקנה ליועץ המשפטי של העירייה או למי מעובדיו סמכויות בנוגע להכרעות קנייניות. יתירה מזה יש גורמים אחרים שסמכויות אלה הוקנו להם על פי חוק".
עוד הודיעו נציגי שאר הדיירים ברחוב לעו"ד נרגסי כי "ככל שלא תחזור בכך ממכתבך ותודיע לדיירים שמה שכתבת במכתבך שגוי, לא יהיה מנוס ונאלץ לנקוט בהליכים משפטיים על מנת לוודא שזכויותינו הקנייניות לא נפגעות. אנו דורשים שעד בירור תוציא הנחיה לוועד דיירי הבית ולמשטרת ישראל שאין לבצע אכיפה בנוגע לשלטים האלה וכי הנושא נמצא בבירור".
רק כעבור חודשיים הגיעה תגובתו של המשנה ליועמ"ש של העירייה לפניית נציגי הדיירים ובה ציין: "איננו רואים את עצמנו כבית משפט", כתב עו"ד נרגסי, "ככל שישנו סכסוך אזרחי בנוגע לשימוש בחניות האמורות הרי שבאפשרותכם לפנות למפקח על הבתים משותפים או לערכאות שיפוטיות אחרות".
אגב למרות שהצהיר כי אינו רואה את עצמו כבית משפט הוא הוסיף במכתבו כי "החלטתנו הקודמת בדבר חניות פרטיות לדיירי הרחוב עומדת בעינה".
חשוב להדגיש, כי לאחר הגשת התלונה בעירייה הסירו דיירי הבניין את השלט האוסר על החניה למי שאינו מתגורר בבניין, אולם השכנים דורשים שתצא החלטה רשמית שתמנע ניסיון נוסף של שיוך החניות לדיירי בניין כזה או אחר.
חניה פרטית לשר לשעבר
מתברר שזו אינה הפעם הראשונה שדיירים בירושלים מקבלים מסגן היועץ המשפטי וראש התביעה חוות דעת מעין זו. גם השר ויו"ר המפד"ל לשעבר זבולון אורלב ושכניו לבניין קיבלו לפני ארבע שנים הכשר דומה להציב שילוט המתיר את החניה להם בלבד, "בהמשך לפגישתנו הנעימה מלפני יומיים ופנייתך בעבר", כתב לו עו"ד נרגסי, "השימוש המותר בה הוא לחניה ומעבר. זאת ועוד גם מבדיקה תכנונית במערכת GIS עולה כי הפוליגון של חלקה 118 כולל הן את הבניין של רחוב מן 4 והן את החניה הצמודה”.
עוד הוסיף במכתבו "אין מניעה כי תציבו במקום שלטים המעידים כי חניה זאת יכולה לשמש את דיירי רחוב מן 4 בלבד. כמובן שיש לשמור על זכות המעבר הרגלית".
לצד האישור שניתן על ידי עו"ד נרגסי בפעם זו הוא הוסיף כי "אם יש לדיירים של בניינים סמוכים השגות שונות, זה בתחום המשפט האזרחי, ואינו נוגע לעירייה ככל שבית המשפט יחליט אחרת...".
עד כה בהתאם להחלטתו של עו"ד נרגסי הדיירים ברחוב מן אינם משתמשים בחניה והיא משמשת את דיירי בניין מספר 4 בלבד, על אף שלטענת שאר הדיירים לפי שטר הזיקה לכל החלקות (2-6) יש זיקת הנאה לחניות האלה. במקום אף נתלו שלטים ולדברי תושבים אם מישהו מעז להחנות בחניה הוא מוצא על שימשת הרכב שלו את המכתב בחתימתו של עו"ד חיים נרגסי.
אורלב אמר השבוע כי "הכתובת המוסמכת מבחינתנו היא הייעוץ המשפטי. ביקשנו וקיבלנו בכתב את ההנחיות ואנו פועלים על פיהן". לדברי עו"ד אילן בומבך, מומחה למשפט מנהלי ואזרחי, יועץ משפטי של עירייה אינו מוסמך לתת חוות דעת מעין זו, "כדי שחוות הדעת תהיה מחייבת, צריכה להתקבל החלטה של בית משפט אחרי ששמע את עמדות כל הצדדים ובכלל זה של כל מי שעלול להיפגע מההחלטה".
"בשני מקרים שונים בשכונת גבעת מרדכי התובע העירוני הוציא חוות דעת הקובעת שחניות שאינן פרטיות שייכות לבניין ספציפי", אמר השבוע בכעס יו"ר עמותה קהילתית גבעת מרדכי, קובי אייזן. "כמו שעו"ד נרגסי עצמו ציין, הוא אינו בית משפט, ומשכך עצם פרסום חוות דעת כזאת על מסמך עירוני הינה חריגה מסמכות. העמותה הקהילתית פנתה למחלקה להנחיית תובעים בעניינו של עו"ד נרגסי, על מנת שתבהיר לו את המותר והאסור במסגרת תפקידו".
עו"ד נרגסי סירב להגיב לטענות.
מהעירייה נמסר בתגובה: "אכיפת שילוט במרחב הציבורי, לרבות שילוט חניה פרטית" המוצב בשטחים פרטיים עם זיקה למרחב הציבורי, נמצאת בסמכות עיריית ירושלים. לעומת זאת, אכיפת חנייה בשטחים המדוברים הינה באחריות משטרת ישראל. בשני המקרים הוצגו בפני התובע העירוני מסמכי רישום מקרקעין וטאבו, התומכים בטענות התושבים ולפיהם החניות הינן חניות פרטיות שלהם מזה עשרות שנים. כל שהתבקש ע"י התושבים, הוא אישור כי לא תבוצע אכיפה על פי חוק עזר שילוט אם יוצב שלט 'חניה פרטית'. המענה לתושבים ניתן, כמקובל, בשם עיריית ירושלים ולא בשמו של התובע העירוני. ככל וישנם מסמכים הסותרים טענות אלו, ניתן להעבירם לתובע העירוני והוא יבחן את הסוגייה בשנית. עיריית ירושלים אינה משמשת כמכריעה בזכויות קנייניות ולא עשתה כן. ככל וישנן מחלוקות בגין זכויות אלו, על הדיירים לפנות לערכאות המוסמכות לכך. התביעה העירונית והעומד בראשה, מעניקים שירות לכל דורש ותושב, המעוניינים לברר את הדרך החוקית לביצוע פעולות שונות".
