לילות לבנים, גרסת ארמון הנציב: התושבים ברחוב אליהו בן צורי בשכונה סובלים מזה זמן רב מלהקת עורבים שמקימה רעש עז. התופעה מתרחשת מדי יום, מהשעה ארבע לפנות בוקר ועד לשבע בבוקר.
"כמעט חמש שנים אני מתכתבת עם העירייה אבל טרם נמצא פתרון מתאים", אומרת ליאורה ניסני (70), תושבת השכונה. "לפחות 150 עורבים נמצאים פה בכל בוקר על רדיוס מאוד קטן. בהתחלה הם לא היו בכמויות אדירות כאלה, לאורך הזמן הם התרבו. אנחנו פשוט לא ישנים ואני לא יודעת מה לעשות. יש להם שעון ביולוגי, והם באים חזרה אל העצים מהשעה שש וחצי בערב. דיברתי עם השירות הווטרינרי והפנו אותי למשרד לאיכות הסביבה. אף אחד לא עושה כלום - אנחנו מיואשים".
התושבים פתחו קבוצת וואטסאפ שבה הם מעבירים עדכונים, ושם גם נודע כי הבקשה לקצץ את הענפים שעליהם העורבים מקננים נענתה בשלילה. "ביקשתי לגזום את העצים", מספרת ניסני, "אבל אמרו לי שאי אפשר לגזום אותם. עכשיו עשו פיילוט של ארבעה עצים ורשתו אותם. שאלתי למה לא מרשתים את כל העצים, הרי אין לעורבים בעיה לשבת על עץ אחר. אמרו לי שהם רוצים לבדוק איך העצים 'ירגישו' כשהם מרושתים.
"שאלתי את נציג העירייה - איך העצים ירגישו? למה לא איך התושבים ירגישו? משעה ארבע אני ערה ולא נרדמת יותר. גם השכנה מעליי, בת 80, לא מצליחה לישון כל בוקר".
סימה זקן מספרת שבנוסף אליה גם בעלה סובל מהמטרד באופן מיוחד. "הוא נכה צה"ל בפוסט טראומה ולא מצליח לישון. ניסו לעשות טיפול ברשתות והגיע השקט אל הרחוב שלנו, אבל עכשיו הרחוב הסמוך נפגע כי הם עברו לעצים הסמוכים. צריך לעשות סדרי עדיפויות - אנחנו או הם. אני לא בעד לכרות עצים או להרוג ציפורים, אבל ריבונו של עולם, חייבים למצוא לזה פתרון. כולנו אנשים מבוגרים ואנחנו לא יכולים להתמודד. היינו מגיעים לקופת חולים בגלל חוסר בשעות שינה. התחילו לנו כל מיני בעיות גופניות בגלל המחסור בשינה".
מהעירייה נמסר: "הנושא מוכר ומטופל בעיריית ירושלים בתקופה האחרונה, תוך קבלת ייעוץ שוטף מגורמי מקצוע בנושא. בין היתר, ביצעה העירייה עבודות גיזום וכשאלה לא הועילו, כוסו באופן ניסיוני מספר עצים ברשתות. העירייה בוחנת בימים אלו את תוצאות הניסוי ותשקול כיסוי עצים נוספים לפי הצורך".