המהפכה התחבורתית הביאה איתה נסיעה נוחה, מרחב בטוח יותר ומעבר קל בין שכונות, אתרים ואזורים. השינוי המבורך הזה קרה באמצעות הקו האדום של הרכבת הקלה, וכעת מתווסף אליו הקו הירוק שיהפוך את העיר לנגישה עוד יותר לכלל תושביה, כמו גם למבקרים מבחוץ. התוואי הירוק ברשת הרכבות הקלות של ירושלים, צפוי להיפתח במהלך 2026, והוא ישרת את העיר ושכונותיה באופן שיקל עוד יותר על מעבר ביניהן.
3 צפייה בגלריה
הקו הירוק. רחוב אהרון קציר
הקו הירוק. רחוב אהרון קציר
הקו הירוק. רחוב אהרון קציר
(צילום הדמיה: צוות תכנית אב לתחבורה)

הסתכלות הוליסטית על האדם והמרחב


הקו הראשון שיחנך מתוך המסילות המתוכננות של התוואי הירוק, יציע חיבור בין שכונות מלחה ומקור ברוך (תחנת הטורים). הקו השני יקשר בין הר הצופים לשכונת גילה, שהיא בעצמה נקודה מרכזית לחיבור עם היישובים המקיפים והעוטפים את העיר. בשלב השלישי יחוברו שכונות גבעת שאול עם נווה יעקב.
שלושת הקווים הללו הם בשורה אמיתית לתושבים, שיוכלו לנוע בקלות לא רק בתוך העיר, אלא גם בין השכונות העוטפות שלה ולהגיע במהירות וביעילות ממרכזי העבודה והעסקים אל קמפוס הר הצופים, ואפילו עם אפשרות לעצירת ביניים קלה במרכז העיר, לסידורים, קניות ובילויים.
הבשורה הזו מגיעה אחרי שנים של עבודות תכנון, פיתוח, קידום ותשתיות, עליהן מנצח צוות תוכנית אב לתחבורה: זרוע ביצוע משותפת לעיריית ירושלים ולמשרדי התחבורה והאוצר, הפועלת מאז 1968 ומלווה את כלל הפרויקטים העירוניים והאזוריים. הצוות אמון על קידום רשת התחבורה בירושלים והמטרופולין, ובין היתר אחראי על הקמת פרויקט הרכבת הקלה הראשון בתולדות ישראל (הקו האדום). הצוות נחשב לחלוץ ופורץ דרך בנוף התחבורה בישראל, ומוכר גם בזירה הבינלאומית.
במסגרת פעילותו, הצוות אחראי על פיתוח והקמת רשת תחבורה מתקדמת בירושלים. רשת התחבורה הזו היא מהפרויקטים המתקדמים של הסעות המונים בישראל, המשלבים חיבוריות בין תחבורה ציבורית לכל דרכי ההגעה, כולל אופניים והליכה ברגל. כל זאת, מתוך הסתכלות הוליסטית על האדם והמרחב.

3 צפייה בגלריה
רשת הקו הירוק
רשת הקו הירוק
רשת הקו הירוק
(הדמייה: צוות תוכנית אב לתחבורה)

עם השנים הפכה פעילות הצוות למודל מוביל בישראל בכל הקשור לתחבורה ציבורית. חזונו כולל העדפה לתחבורה ציבורית, הפחתת שימוש ברכב פרטי, קידום מוביליות חברתית ועידוד הליכתיות, הכל למען מרחב עירוני נגיש, שירותי, בטוח ומקיים.
אביעד כהן, מנהל אגף תכנון אסטרטגי בצוות, מסביר כיצד בונה הצוות את תוכניות העיר לשנים קדימה: "אנחנו ממפים את ההתפתחות העירונית הצפויה בטווח הרחוק, בשנים 2040 ו-2050, ובהתאם לתחזיות העתידיות מייצרים את פתרונות הניידות המתאימים. אנו עושים זאת באמצעות שימוש במודלים מתקדמים, חישובים ותוכנות חדשניות. במקביל, אנו משתדלים לכוון את התכנון הקיים. לצד הזיהוי של הפרויקטים התחבורתיים הנדרשים, אנו פועלים יחד עם העירייה וגורמי התכנון ליצירת שכונות מעורבות שימושים, המאפשרות נגישות גבוהה לכל הצרכים היומיומיים במרחק של מספר דקות הליכה.
כך מתכננים כיום באופן שיתאים לתפיסה העדכנית העולמית של "עיר 15 דקות", עיר שבה ניתן להגיע לכל מקום ולכל שירות בכמה דקות בודדות. זוהי עיר מרוכזת יותר, מעודדת הליכה ומאפשרת חיבורים נכונים".
המגמה העולמית כיום היא ריכוז שירותים בשכונות, תוך בניית חיבורים בין השכונות והרבעים השונים, כדי לאפשר התניידות עירונית ללא רכב פרטי. "ככל שנבנה רשת תחבורה ציבורית רציפה ואמינה יותר, כך נגביר את הנגישות ונחזק את העיר מבפנים", מסביר אביעד כהן.

3 צפייה בגלריה
צומת פת
צומת פת
צומת פת
(צילום הדמיה: צוות תכנית אב לתחבורה)

קישוריות תחבורתית - זה שם המשחק


הדגש בתוואי הירוק הוא על החיבור והקישוריות לקו האדום ויצירה של רשת המאפשרת הגעה נוחה לאורכה ולרוחבה של העיר, צפון-דרום ומזרח-מערב. 20 ק"מ נוספים של מסילה כבר מחכים לנוסעים, 40 תחנות חדשות וכ-50 רכבות שיחצו את העיר בתדירות של בין 5 ל-12 דקות.

איך ייראו החיים בירושלים שאחרי הקו הירוק?


בתוך 20 דקות בלבד ניתן יהיה להתנייד בין שני הקמפוסים של האוניברסיטה העברית, נסיעה שכיום לוקחת שעה לפחות. בתוך 15 דקות תוכלו להגיע מהלב ההומה והפועם של איזור העסקים בגבעת שאול, אל משקה תוסס וקר במחנה יהודה. "ההסתמכות על הרכבת תאפשר לא רק הגעה קלה ממקום למקום, אלא תייצר הרגלי פנאי אחרים, תייצר חיבור טוב יותר בתוך הקהילה, וגם תאפשר מרחב עירוני בטוח יותר לילדים ונוער, כמו גם לאוכלוסייה המבוגרת של העיר" מסביר אביעד כהן: "השינוי בהרגלי הנסיעה צפוי להביא לחיסכון משמעותי גם בהוצאות היומיומיות: חיסכון בהוצאות רכב, דלק, הפחתת זיהום משמעותית והפחתת רעש סביבתי".
כפי שראינו בקו האדום, גם הקו הירוק לא רק ישרת את השכונות, אלא יהווה עוד נדבך ביצירת ההתחדשות העירונית האמיתית."רכבת מייצרת שינויים אסטרטגיים בעיר", מפרטת נועה צור, מנהלת אגף תפעול ושירות בצוות תוכנית האב. "קודם כל היא מאפשרת מרחב בטוח יותר לכולם. היא נוסעת במסלול ייעודי משלה ולכן לוחות הזמנים מדויקים ואמינים, והיא משנה את אופי השכונה בהיבטים רבים: היא מעלה את ערך הנדל"ן, מעודדת התחדשות עירונית, היא מייצרת חיבוריות ונגישות וגם מאפשרת התכנסות של העיר ויצירת מרחב עירוני הוליסטי".
הקו הירוק הוא רק נקודת ההתחלה לשינוי הנוסף של השנים הקרובות. כבר היום מתוכננים הקווים הבאים – ובהם רשת הקו הכחול. המשימה אינה רק להוסיף קווים, אלא ליצור רשת חכמה שהופכת את העיר לנגישה, חברתית, סביבתית וכלכלית.
החזון, כפי שפורש אביעד כהן, הוא לאפשר הפחתה משמעותית בשימוש היומיומי ברכב הפרטי. הפחתה כזו תייצר זמן פנוי יותר, חיסכון כספי, מרחב בטוח ועוד אלמנט חשוב: מרחב אישי וציבורי רגוע יותר.
פורסם לראשונה: 17:22, 02.07.25